| א. השוואה בין המשל השלישי והרביעי |
השווה:
| המשל השלישי | המשל הרביעי |
|
ג':
"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" |
ט"ו:
"נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" |
|
ד':
"נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" |
ט"ז:
"נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" |
1. התוכל להסביר את ההבדל בין הפתיחה למשל השלישי ובין הפתיחה לרביעי?
2. הרכסים לבקעה:
"נאום": שם במשקל "גבול", "כרוב" ומשמעו דבר אלוקים. ו"נאום בלעם" פירושו דבר אלוקים בפי בלעם. וכן כולם מבלי יוצא, ולא יתכן להשתמש בו בדברי חול כמו שרגיל בדברי פיטנים. ואף שנמצא פעם אחת בלשון משנה "ונומיתי לו" – אין מזה ראיה שהוא מגזרת "נאום", ואף אם הוא מגזרתו, לשון חכמים הוא, אבל אינו מעולם לשון עברי. ופעם אחת נמצא בכתוב בפעולת ללעג ולצחוק על נביאי השקר (ירמיה כ"ג) "הלוקחים לשונם וינאמו נאום", שניהם ללעג על הרשעים, "הלוקחים לשונם", כאילו לשונם מדברת לקח, שהוא דיבור מוסר ולימוד דעת, כמו (דברים ל"ב) "יערף כמטר לקחי", "וינאמו נאום" – פותחים כל שקריהם ב"נאום" כאילו הוא דבר אלוקים ונבואה. אבל אין משפטו להתפעל, לומר "נאמו" , "נאמתם", נאמת"...
"נאום": שם במשקל "גבול", "כרוב" ומשמעו דבר אלוקים. ו"נאום בלעם" פירושו דבר אלוקים בפי בלעם. וכן כולם מבלי יוצא, ולא יתכן להשתמש בו בדברי חול כמו שרגיל בדברי פיטנים. ואף שנמצא פעם אחת בלשון משנה "ונומיתי לו" – אין מזה ראיה שהוא מגזרת "נאום", ואף אם הוא מגזרתו, לשון חכמים הוא, אבל אינו מעולם לשון עברי. ופעם אחת נמצא בכתוב בפעולת ללעג ולצחוק על נביאי השקר (ירמיה כ"ג) "הלוקחים לשונם וינאמו נאום", שניהם ללעג על הרשעים, "הלוקחים לשונם", כאילו לשונם מדברת לקח, שהוא דיבור מוסר ולימוד דעת, כמו (דברים ל"ב) "יערף כמטר לקחי", "וינאמו נאום" – פותחים כל שקריהם ב"נאום" כאילו הוא דבר אלוקים ונבואה. אבל אין משפטו להתפעל, לומר "נאמו" , "נאמתם", נאמת"...
א. האם הגדרת בעל רכסים לבקעה את המילה "נאום" באה כאן לשבחו של בלעם או לגנותו?
ב. מה פירוש "לשון עברי" בדברי בעל רכסים לבקעה?
ג. מה פירוש "אין משפטו להתפעל"?
**
ד. במה שונה בעל הרכסים לבקעה בפירושו את הפסוק מירמיהו כ"ג מן הפירוש המקובל?
ה. הסבר כיצד אין הפסוק מתהילים ל"ו "נאום פשע לרשע בקרב לבי" סותר את פירושו של בעל הרכסים לבקעה.
*
"מחזה שדי": שרואה העתידות בחזיונות וחלומות היורדים מאל שדי...
מה תיקן שד"ל בפירושו, איך אפשר היה להבין את פסוקנו מבלעדי פירושו?
| ב. בביאור הנבואה "אראנו ולא עתה" |
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל"
I see him, but not now; I behold him, but not nigh; There shall step forth a star out of Jacob, And a scepter shall rise out of Israel, And shall smite through the corners of Moab, And break down all the sons of Seth.
רלב"ג:
ד"ה אראנו ולא עתה: ר"ל שאחר זמן רב יהיה זה לפי מה שזכר תחילה ממואב לא היה כי אם אחר זה כמו ארבע מאות שנה...
ד"ה אראנו ולא עתה: ר"ל שאחר זמן רב יהיה זה לפי מה שזכר תחילה ממואב לא היה כי אם אחר זה כמו ארבע מאות שנה...
רלב"ג:
ד"ה אשורנו ולא קרוב: כפל הענין במילים שונות או הוא שב למה שזכר ממלך המשיח שיהיה אחר כן זמן ארוך אורך נפלא, והוא היותר נכון, ולזה שינה לשונו ממה שאמר תחילה "ולא עתה". כי כבר יצדק על מה שיהיה אחר זמן קרוב שהוא "לא עתה", ולא יצדק עליו שהוא "לא קרוב". ולזה הורה אמרו "ולא קרוב" על מרחק יותר עצום.
ד"ה אשורנו ולא קרוב: כפל הענין במילים שונות או הוא שב למה שזכר ממלך המשיח שיהיה אחר כן זמן ארוך אורך נפלא, והוא היותר נכון, ולזה שינה לשונו ממה שאמר תחילה "ולא עתה". כי כבר יצדק על מה שיהיה אחר זמן קרוב שהוא "לא עתה", ולא יצדק עליו שהוא "לא קרוב". ולזה הורה אמרו "ולא קרוב" על מרחק יותר עצום.
רלב"ג:
ד"ה דרך כוכב: רמז למלך המשיח שיגלו ויראו פעולותיו בקצות הארץ. ולזה המשילו לכוכב שהוא נגלה ונראה לכל, להורות גם כן על עליונותו ורוממותו. ועוד שכמו "שהכוכב יושפעו פעולות רבות בזה העולם מזולת שיפגש במתפעלים ממנו, כן יושפעו מהמשיח פעולות רבות בזולת פגישה..."
ד"ה דרך כוכב: רמז למלך המשיח שיגלו ויראו פעולותיו בקצות הארץ. ולזה המשילו לכוכב שהוא נגלה ונראה לכל, להורות גם כן על עליונותו ורוממותו. ועוד שכמו "שהכוכב יושפעו פעולות רבות בזה העולם מזולת שיפגש במתפעלים ממנו, כן יושפעו מהמשיח פעולות רבות בזולת פגישה..."
רלב"ג:
ד"ה וקם שבט: רמז לדוד, והנה קראו "שבט" שיכה בפגישה וכן הענין במלחמות דוד. ואמר עליו "וקם" להודות שפעולותיו במלחמותיו לא יתפשטו בקצות הארץ אבל יעמוד במקומו וילחם בסביבותיו. ולפי שאמר לו שיודיעהו מה יעשה העם הזה לעמו באחרית הימים, הקדים לזכור תחילה מלחמת דוד על מואב, ואחר זה זכר במלחמת המשיח על כל הגויים, כי הם בני שת...
ד"ה וקם שבט: רמז לדוד, והנה קראו "שבט" שיכה בפגישה וכן הענין במלחמות דוד. ואמר עליו "וקם" להודות שפעולותיו במלחמותיו לא יתפשטו בקצות הארץ אבל יעמוד במקומו וילחם בסביבותיו. ולפי שאמר לו שיודיעהו מה יעשה העם הזה לעמו באחרית הימים, הקדים לזכור תחילה מלחמת דוד על מואב, ואחר זה זכר במלחמת המשיח על כל הגויים, כי הם בני שת...
אברבנאל:
ותמהתי מרש"י שפירש "ומחץ פאתי מואב" על דוד המלך שעשה מלחמה גדולה במואב, ופירש "וקרקר כל בני שת" על מלך המשיח; וכן פרשו הרמב"ם* בסוף חיבורו הגדול משנה תורה, ונתנו אם כן כל הפסוק הזה לשיעורים, כל שכן שמזמן בלעם עד דוד לא היו אלא כארבע מאות שנה ואיך יאמר על זה "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" וקראו "באחרית הימים"?? והנה למעלה בנבואה השלישית דיבר על שאול ואגג ומנשיאות ישראל שהיה בימי דוד ולא קראו "אחרית הימים". ועוד: כי הנה דוד המלך לא קרקר כל בני שת, רק ניצח את אויביו סביביו; אבל כל זה באמת נאמר על מלך המשיח שדימה אותו לכוכב השמיימי שזהרו וכבודו ומעלת מלכותו ומושלו בעולם כממשלת הכוכב על השפלים... ...הנה בימים ההם יקום מעצמו שבט מישור ומלכות מישראל, ואותו שבט שיקום הוא מלך המשיח...
ותמהתי מרש"י שפירש "ומחץ פאתי מואב" על דוד המלך שעשה מלחמה גדולה במואב, ופירש "וקרקר כל בני שת" על מלך המשיח; וכן פרשו הרמב"ם* בסוף חיבורו הגדול משנה תורה, ונתנו אם כן כל הפסוק הזה לשיעורים, כל שכן שמזמן בלעם עד דוד לא היו אלא כארבע מאות שנה ואיך יאמר על זה "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" וקראו "באחרית הימים"?? והנה למעלה בנבואה השלישית דיבר על שאול ואגג ומנשיאות ישראל שהיה בימי דוד ולא קראו "אחרית הימים". ועוד: כי הנה דוד המלך לא קרקר כל בני שת, רק ניצח את אויביו סביביו; אבל כל זה באמת נאמר על מלך המשיח שדימה אותו לכוכב השמיימי שזהרו וכבודו ומעלת מלכותו ומושלו בעולם כממשלת הכוכב על השפלים... ...הנה בימים ההם יקום מעצמו שבט מישור ומלכות מישראל, ואותו שבט שיקום הוא מלך המשיח...
1. מנין במקרא למד רלב"ג את מספר השנים שבין בלעם לדוד (כארבע מאות שנה)?
2. לדעת רלב"ג אפשר לפרש את חציו הראשון של פסוק י"ז כ"כפל הענין במילים שונות" או שלא ככפל ענין. הסבר את פירושו השני!
3. הסבר את המילים המסומנות בקו בדברי הרלב"ג.
*
4. מהי הראיה מן המקרא ש"יושפעו מן המשיח פעולות רבות בזולת פגישה"?
5. מהי הקושיה שאותה הוא מתרץ בסוף דבריו (החל מן "ולפי שאמר לו שיודיעהו...")?
6. במה סותר אברבנאל את דעת קודמיו?
**
7. במה סותר אברבנאל את דברי עצמו? כיצד הגיע לסתירה זו?
* עיין עלון ההדרכה.
| ג. "וקרקר כל בני שת" - העמק דבר |
"וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת"
I see him, but not now; I behold him, but not nigh; There shall step forth a star out of Jacob, And a scepter shall rise out of Israel, And shall smite through the corners of Moab, And break down all the sons of Seth.
זה משיח. שיהרס הליכות כל בני שת. ואין הכונה כל אומות העולם, אלא הן המה ביחוד עובדי אלילים. באשר בני שת, היינו בדור אנוש, הוחל לקרוא בשם ה'. וביאר הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק א' שאז טעו לחשוב כי עזב ה' את הארץ ומסרה לכוכבים ומזלות, ומזה יצאה עבודת האלילים, וניבא שמשיח יהרוס הליכות אלה והאלילים כליל יחלוף (עיין ישעיה פרק ב')...
השווה את דבריו אלה למה שפירש בשמות י"ז ט"ז:
ד"ה כתוב זאת זכרון... כי מחה אמחה:...אבל מתחילה יש לבאר גוף המאמר "כי מחה אמחה את זכר עמלק", אם הכוונה למלכות עמלק, על מה קבעו חז"ל מצות זכירה זו לדורות, אחר שכבר נמחית מלכות הרשעה זו מן העולם? ואם אפילו יש איזה אנשים מזרע אומה זו בעולם – מה זה ענין? ואם הכוונה שיהא נשכח שמו וזכרו, זה אי אפשר כלל, שהרי התורה נצחית והיא מזכרתו! אלא על כרחך הכוונה – תעודת עמלק בעולם, וזה ברור שלא לחינם התגרה עמלק עם ישראל, אשר בלי ספק לא נעלם ממנו, כי לא בנקל יוכל לו, והלא "מתעבר על ריב לא לו"! אלא משום "ראשית גויים עמלק" (במדבר כ"ג) כדבר בלעם בעת הופיע עליו אור רוח הקודש, ועל כרחך אין הכונה שהיא האומה היותר מוצלחת ומאושרת בעולם, שהרי מעולם לא היה עמלק כי אם ממלכה שפלה – אלא הענין, דכמו שהיה מלחמת אמרפל וחבריו על אברהם אבינו ביחוד (בראשית י"ד)*, (כמו שנתבאר מדיוק המקראות בספר בראשית), והוא משום שידעו, שעל ידו נעשית "עין משפט" – היינו להוריד השגחה עליונה על פי המעשים, כך מאז יצאו ישראל ממצרים ומוכן היה לקבל את התורה, הרע (ההא בצירי) לאומות העולם ביותר ועמלק "ראשית גויים" שונא את ההשגחה תכלית שנאה, והבטיח הקב"ה כי תגיע שעה שימחה זכר עמלק, היינו תכלית תעודתו, שתהיינה הליכות הטבע חפשי בלי השגחה לפי המעשים – זה הרצון יהיה נשכח מאומות העולם, "והיה ה' למלך על כל הארץ" וזה ימות המשיח שיגיע במהרה בימינו.
ד"ה כתוב זאת זכרון... כי מחה אמחה:...אבל מתחילה יש לבאר גוף המאמר "כי מחה אמחה את זכר עמלק", אם הכוונה למלכות עמלק, על מה קבעו חז"ל מצות זכירה זו לדורות, אחר שכבר נמחית מלכות הרשעה זו מן העולם? ואם אפילו יש איזה אנשים מזרע אומה זו בעולם – מה זה ענין? ואם הכוונה שיהא נשכח שמו וזכרו, זה אי אפשר כלל, שהרי התורה נצחית והיא מזכרתו! אלא על כרחך הכוונה – תעודת עמלק בעולם, וזה ברור שלא לחינם התגרה עמלק עם ישראל, אשר בלי ספק לא נעלם ממנו, כי לא בנקל יוכל לו, והלא "מתעבר על ריב לא לו"! אלא משום "ראשית גויים עמלק" (במדבר כ"ג) כדבר בלעם בעת הופיע עליו אור רוח הקודש, ועל כרחך אין הכונה שהיא האומה היותר מוצלחת ומאושרת בעולם, שהרי מעולם לא היה עמלק כי אם ממלכה שפלה – אלא הענין, דכמו שהיה מלחמת אמרפל וחבריו על אברהם אבינו ביחוד (בראשית י"ד)*, (כמו שנתבאר מדיוק המקראות בספר בראשית), והוא משום שידעו, שעל ידו נעשית "עין משפט" – היינו להוריד השגחה עליונה על פי המעשים, כך מאז יצאו ישראל ממצרים ומוכן היה לקבל את התורה, הרע (ההא בצירי) לאומות העולם ביותר ועמלק "ראשית גויים" שונא את ההשגחה תכלית שנאה, והבטיח הקב"ה כי תגיע שעה שימחה זכר עמלק, היינו תכלית תעודתו, שתהיינה הליכות הטבע חפשי בלי השגחה לפי המעשים – זה הרצון יהיה נשכח מאומות העולם, "והיה ה' למלך על כל הארץ" וזה ימות המשיח שיגיע במהרה בימינו.
1. מה הקו המשותף לשני פירושיו אלה?
2. למה נקראו אומות העולם "בני שת" לפי דעתו? הידועה לך סיבה אחרת לכינוי זה?
3. איך מפרש בעל העמק דבר את הכינוי "ראשית גויים" הניתן לעמלק?
* עיין עלון ההדרכה.