פרשת וארא תשכ"ג - מכת ברד
א. לעניין פסוקי הברד
1. שונים פסוקי הברד (י"ג-ל"ה) מתיאורי שאר המכות עד הנה. במה?
2. לתיאור הברד, פסוקים כ"ג-כ"ה: מהם האמצעים הספרותיים לתיאור נוראות הברד?
ב. השונה והמיוחד במכת הברד
"כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּךָ"
For I will this time send all My plagues upon thy person, and upon thy servants, and upon thy people; that thou mayest know that there is none like Me in all the earth.
ד"ה כי: הזכיר מגפותי בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו, ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כשם שפחד מזאת.
ר' אברהם בן הרמב"ם:
במכה זו נאספו הנפרדים בזולתה וזה, כי היא השחיתה את הצמח ואת החי שאינו מדבר ואת המדבר. הערוב השחית את בני האדם, והדבר השחית את החי, והברד איבד את שניהם, הארבה איבד את הצמח כמבואר, והברד גם כן, כמו שאמר בברד (ט' כ"ה) "ואת כל עץ השדה שבר..." ובדרך הדרש "כי בפעם הזאת" שבאו הברד והארבה וחושך ומכת בכורות רצופות זו מיד אחר זו, בזמן קצר בלי הפסק ימים בינתיים כמו שקדם. ומה שהזכרנו מיושב יותר עם פשוטו של מקרא ולפי דעתם ז"ל יהיה הטעם: "כי מן הפעם הזאת".
ד"ה כל מגפותי: ...והנכון בעיני, שנתכוון לומר אליו, כי באמצעות מכה זו ייטב לבו להבין להרגיש במגפות שהביא עליו ה'. יובן כי בכל מכה ומכה שהביא עליו עד עתה לא היה מחליט פרעה בדעתו כי הם (=המכות) מאלוקי היכולת והיה תולה במכשפות, וזה לך האות שגם החרטומים עושים כן והגם שהייתה מכה שאמרו החרטומים אצבע אלוקים היא, יש מקום לפרעה לחשוב, כי אפשר כי האנשים ההמה לא השיגו השגת משה ואהרון במכשפות ואומרים כן, ולעולם ימצא אדם שיעשה כן. לזה אמר אליו ה': "כי בפעם הזאת" באמצעות המכה אשר אביא עליך (=הפעם) אני שולח את כל מגפותי, שכבר הבאתי עליך, אל ליבך. פירוש: שתדע כי לא מעשה כישוף המה אלא מעשה אלוקים. וזהו אמרו "מגפותי" בכינוי העושה אותם, כי בראותך מכה נפלאה אשר אין יכולת לכישוף לעשות אפילו דומה לדומה, להוריד אש מן השמים בפלאי פלאות, אז לראשונה תתבונן.
כל מגפותי, "all My plagues, etc." The obvious question here is that we observe that this was not the last plague but was followed by three more plagues; what did G'd mean then when He described hail as "all My plagues?" One would have been tempted to say that the severity of that plague made it qualify for the description "all My plagues," were it not for Rashi who said that the plague of the dying of the firstborn was equal in severity to all the other plagues combined. Perhaps we have to understand this plague as being equal in severity "to all the preceding plagues together." If we accept such an interpretation the plague of the dying of the firstborn would then be equivalent to 14 plagues, something that does not seem to make too much sense. I therefore feel that G'd meant to tell Pharaoh that the impact of this particular plague would change his attitude to all the plagues G'd had brought upon him thus far. Up until now Pharaoh had not really attributed the plagues to G'd's superior power, but had seen in them a display of powerful magic, the work of ghosts and demons. One of his reasons was that his own magicians appeared able to duplicate those plagues. Although his magicians had told him that they could not duplicate (or remove) the plague of כנם, insects, and this was a "finger of G'd," Pharaoh chose to interpret this as an admission that they felt outclassed by Moses and Aaron in their craft. Pharaoh was still convinced that somewhere there were magicians who could do what Moses and Aaron had demonstrated. G'd wanted to disabuse Pharaoh of such ideas and that is why He said "this time," etc., meaning that even Pharaoh would be forced to admit that no human being was capable of producing the kind of hail he was about to experience. G'd added that He would bring this to the attention of Pharaoh's heart, לבך. Up until that moment Pharaoh may have reacted only with his eyes or with his mind. G'd stressed the word מגפותי, "My plagues," to emphasise that these phenomena emanated directly from G'd. No demon or sorcerer could possibly wield such power.
יצחק שמואל רגיו (באור):
ד"ה כי בפעם הזאת: בפעם הזאת תגדל כל כך המכה, עד שכל מגפותי שהבאתי עד עתה ולא שמת לבך עליהן, עתה ישובו אל לבבך התועה ואל לבב עבדיך כדרך (דברים ד' ל"ט) "והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים", כי מן המכה הזאת תשפוט על הראשונות עד שתראה שכולן צדקו יחדיו ובאו עליך במשפט על רוע מעלליך, ושאין כמוני עושה נפלאות בצדק ובמשפט.
מ"ד קאסוטו שמות עמוד 78:
בפעם הזאת, במחזור המכות המתחיל עכשיו ובמה שיבוא אחריו בשיא המכות "אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך ובעמך". אם אינך שולח את עמי אני שולח בך – מידה כנגד מידה – את כל מגפותי, מגפות קשות ונוראות שתגענה ישר אל לבך ואל לב עבדיך ועמך (רמז למכה האחרונה, מכת בכורות)...
1. מה הקושי בפסוקנו שאותו ניסו ליישב כל הנ"ל?
2. כמה דעות שונות נאמרו בישוב הקושי הנ"ל, ומה ביניהן?
3. מהי ההוכחה מדברי הכתוב לדברי ראב"ע שלא ראינו בכל המכות עד הנה שפחד פרעה כשם שפחד מן הברד?
**
4. מהי התוספת המיוחדת שבמכה זו שעלולה לעשות רושם מפחיד - מבחינה פסיכולוגית – שאינו בחמש המכות שקדמו לברד?
*
5. מהי הראיה מן הכתוב לדברי בן הרמב"ם שהמכות הקודמות לא באו "רצופות זו מיד אחר זו"?
6. מהי ההוכחה מלשון הכתוב שכאן מתחיל מחזור מכות חדש (כדברי מ"ד קאסוטו)?
ג. "עתה שלחתי" - עבר או הווה
"כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי... בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ"
For I will this time send all My plagues upon thy person, and upon thy servants, and upon thy people; that thou mayest know that there is none like Me in all the earth.
"כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ וְאֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר וַתִּכָּחֵד מִן הָאָרֶץ"
Surely now I had put forth My hand, and smitten thee and thy people with pestilence, and thou hadst been cut off from the earth.
"וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי..."
But in very deed for this cause have I made thee to stand, to show thee My power, and that My name may be declared throughout all the earth.
ד"ה כי עתה שלחתי: כי אילו רציתם כשהייתה ידי במקנך שהכיתים בדבר, שלחתיה והכיתי אותך ואת עמך עם הבהמות ותכחד מן הארץ, אבל בעבור זאת העמדתיך וגו'.
כי עתה שלחתי את ידי וגו׳ FOR NOW I MIGHT HAVE STRETCHED OUT MY HAND etc. — For had I so desired it, when My hand was upon thy cattle which I smote with pestilence I could have stretched it forth and smitten thee and thy people together with the cattle, ותכחד מן הארץ AND THOU WOULDST HAVE BEEN EXTERMINATED FROM THE EARTH, BUT (this word אבל corresponds to ואולם in the Hebrew text) בעבור זאת העמדתיך FOR THIS REASON I MADE THEE REMAIN [IN LIFE IN ORDER TO SHOW THEE MY POWER], etc.
עקדת יצחק:
כי עתה שלחתי ידי... : אם הייתה הכוונה לבד לברר לך, שיש לי יכולת מה בארץ, כבר יתאמת זה כשהייתי מכה אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ. אמנם העמדתיך לייפות כוח זה המופת ולהודיע וללמד כי לא לבד יש לי הכוח בארץ אבל שתתפשט ממשלתי ויכולתי בכולה, ואין בכל שריה ומלכיה שלא יחויב לעשות רצוני והוא אמרו: "בעבור הראותך את כחי ולמען ספר שמי".
מ"ד קאסוטו:
אילו רציתי, "כי עתה שלחתי את ידי", הייתי שולח כבר את ידי במלוא גבורתה "ואך אותך ואת עמך בדבר" והייתי מכה בדבר גם אותך וגם את עמך ולא רק את מקניכם. ואילו כן עשיתי, היית אבוד אתה ועמך. ואולם לא רציתי לעשות כן, לא מפני שקצרה ידי חלילה, ואף לא מפני שלא היה עונש כזה ראוי לכם, אלא רק לשם מטרה אחרת: "בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך"...
ד"ה כי עתה שלחתי: מן הראוי היה שאעשה כן, על דרך (שמות ב' כ') "דבר ידברו בראשונה, שאל ישאלו באבל", (ויקרא י' י"ח) "אכול תאכלו אותה בקדש" וכן (ישעיה ב' ט') "ואל תשא להם".
1. מה הקושי בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין העבר של "שלחתי" "ואך" "ותכחד" לבין העבר של "העמדתיך" לפי רש"י וקאסוטו?
**
3. לשם מה מוסיף רש"י את המילים "עם הבהמות" - שאינן בכתוב?
*
4. לשם מה מחבר רש"י בפירושו את פסוק י"ד אל ראשית הפסוק הבא (ט"ז)?
**
5. במה שונה בעל העקדה מרש"י ומקאסוטו?
6. מהי חולשת פירושו של שד"ל?
ד. שאלות בטעמי המקרא
"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין"
’When Pharaoh shall speak unto you, saying: Show a wonder for you; then thou shalt say unto Aaron: Take thy rod, and cast it down before Pharaoh, that it become a serpent.’
ולא אמר "ויהי", אלא אמר: כשתשליך אותו, אמור למטה יהי לתנין, כדי שישמע פרעה שעל פי דיבורך יחזור לתנין.
נראה לי שגם המילות האלה (=יהי לתנין) המשך מאמר משה, כי משה היה צריך לומר לאהרן שישליך מטהו לפני פרעה, והיה גם כן צריך לומר לפני פרעה: יהיה המטה לתנין.
כל זה יאמר משה. הוא יצווה שבהשלכתו יתהווה ממנו תנין.
קאסוטו:
ואני גוזר מעכשיו על אותו המטה: יהיה תנין.
א. באיזו שאלה דנים המפרשים? חלקם לקבוצות.
ב. האם אפשר ליישב כל דעה עם פיסוק הטעמים?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם"
And the LORD said unto Moses: ‘Say unto Aaron: Take thy rod, and stretch out thy hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their streams, and over their pools, and over all their ponds of water, that they may become blood; and there shall be blood throughout all the land of Egypt, both in vessels of wood and in vessels of stone.’
יאריהם: הם ברכות ניגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות, ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות.
יאריהם — These are canals which convey water being made by human agency and extending from the river bank into the fields. The waters of the Nile increase in volume and rise by way of these canals and so irrigate the fields.
יאריהם: לשון רבים בעבור שהיאור במקומות רבים.
יאריהם: ל' ארתיהן (מעין תעלות).
And the LORD said unto Moses: ‘Say unto Aaron: Take thy rod, and stretch out thy hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their streams, and over their pools, and over all their ponds of water, that they may become blood; and there shall be blood throughout all the land of Egypt, both in vessels of wood and in vessels of stone.’
יאריהם: ביציהון (והוא מקוה בו המים מכונסים, הן בכלי, הן באגם) (לפי הגירסא שבהוצאת תרגום יונתן לגיזבורגר).
And the LORD said unto Moses: ‘Say unto Aaron: Take thy rod, and stretch out thy hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their streams, and over their pools, and over all their ponds of water, that they may become blood; and there shall be blood throughout all the land of Egypt, both in vessels of wood and in vessels of stone.’
א. היכן המפסיק הגדול שבצלע הראשונה, ומה הסיבה שבעלי הטעמים פיסקו כך?
ב. איך פירשו "יאריהם", ומהו הפירוש המתאים ביותר לפסוק הטעמים?