| א. ברכות יצחק את יעקב ואת עשו |
השווה:
|
ברכת יצחק את יעקב
פסוק כ"ח
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" |
ברכת יצחק את עשו
פסוק ל"ט
"הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" |
תנחומא ישן תולדות י"ד:
"ויתן לך האלוקים": מהו "האלוקים"? בדין, אם היה ראוי לך, ייתן לך, ואם לאו – לא ייתן לך. אבל לעשו לא אמר כך. אלא "משמני הארץ יהיה מושביך", בין צדיק בין רשע – ייתן לך. למה? אלא כך אמר יצחק: עשו רשע הוא, ויעקב הצדיק אפילו עושה מצוות ומתייסר, אינו קורא תגר אחר מידת הדין, אבל הרשע אם עושה מצווה אחת או התפלל ואינו נענה, הוא מתחיל לומר: "כשם שהתפללתי לפני עבודה זרה ולא מצאתי ממש, אף לפני הקב"ה התפללתי ולא מצאתי ממש". וכן שלמה אמר כשבנה את בית המקדש... הוי לעשו הוא אומר: "הנה משמני הארץ יהיה מושבך" למה? מפני שהוא מחוסר אמונה, אבל ליעקב שהוא בעל אמונה וצדיק אמר "ויתן לך א-לוהים" – בדין.
"ויתן לך האלוקים": מהו "האלוקים"? בדין, אם היה ראוי לך, ייתן לך, ואם לאו – לא ייתן לך. אבל לעשו לא אמר כך. אלא "משמני הארץ יהיה מושביך", בין צדיק בין רשע – ייתן לך. למה? אלא כך אמר יצחק: עשו רשע הוא, ויעקב הצדיק אפילו עושה מצוות ומתייסר, אינו קורא תגר אחר מידת הדין, אבל הרשע אם עושה מצווה אחת או התפלל ואינו נענה, הוא מתחיל לומר: "כשם שהתפללתי לפני עבודה זרה ולא מצאתי ממש, אף לפני הקב"ה התפללתי ולא מצאתי ממש". וכן שלמה אמר כשבנה את בית המקדש... הוי לעשו הוא אומר: "הנה משמני הארץ יהיה מושבך" למה? מפני שהוא מחוסר אמונה, אבל ליעקב שהוא בעל אמונה וצדיק אמר "ויתן לך א-לוהים" – בדין.
ד"ה מטל השמים: והנכון בעיני, כי מתת אלוקים תמיד הוא ואין לו הפסק לעולם ולכן אמר "ויתן לך אלוקים" כל ימיך על אדמתך מטל השמים וייתן לך משמני הארץ, כלומר: השמנה בכל הארצות בעניין שכתוב "צבי היא לכל הארצות"...
ולעשו לא נתנו במתת אלוקים ולא בריבוי, אבל אמר: גם לך אצלתי משמני הארץ ומטל השמים יהיה מושבך – בעוד אשר תשב שם. ירמוז כי יכלה ויאבד, אך בעודו – יהיה חלקו טוב.
ד"ה הנה משמני ארץ יהיה מושבך: לעומת מה שאמר ליעקב שייתן לו האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ, שאצל יעקב יהיה מתנת אלוקים ותלוי בהשגחת ה' שהוא לפי המעשים אם יזכו, אמר לעשו שמעצמו יהיה מושבו במשמני הארץ בלתי תלוי בהשגחה.
1. מהו ההבדל שבין הברכות שעליו הם עומדים, ומה ביניהם בהסבר הבדל זה?
*
2. מהו הפסוק שאליו רומז המדרש (תנחומא ישן) בהזכירו את דברי שלמה?
**
3. התוכל להביא ראיה מספר דברים לתפישתו של המלבי"ם?
4. מהו הבדל נוסף בין שני הפסוקים הנ"ל (כ"ז, ל"ט) שלא עמדו עליו המדרש ושני הפרשנים הנ"ל?
התוכל להסביר את סיבת ההבדל הנוסף הזה?
התוכל להסביר את סיבת ההבדל הנוסף הזה?
5. בעל ספר הזכרון מקשה על דברי המדרש הנ"ל, איך למד שלמה ממנו (שעם בן ישראל יש לדקדק יותר מאשר עם עשו ובניו), והלא כוונת יצחק (בברכה הראשונה) כלפי עשו היתה?! הסבר את קושייתו ויישב אותה!
| ב. ברכת יעקב הראשונה והשנייה |
השווה:
|
ברכת יצחק את יעקב בראשונה
פרק כ"ז
פסוק כ"ח
"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" פסוק כ"ט "יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" |
ברכת יצחק את יעקב בשנייה
פרק כ"ח
פסוק ג'
"וְאֵ-ל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" פסוק ד' "וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱ-לֹהִים לְאַבְרָהָם" |
הסבר מהו ההבדל העקרוני שבין שתי הברכות, ומהי סיבת השתנות הברכות בין מקרה ראשון לשני?
| ג. "ויברך אותו" |
"וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח..."
And Isaac called Jacob, and blessed him, and charged him, and said unto him: ‘Thou shalt not take a wife of the daughters of Canaan.
ד"ה ויברך אותו: והברכה היא מה שאמר "וא-ל שדי" יברך אותך.
ויקרא ..ויברך אתו, the text of the blessing commences with the words: וא-ל שדי יברך אותך (verse 3).
ד"ה ויברך אותו: היו בכאן שתי ברכות ושני צוויים א) בירך אותו בברכת עולם הבא, והתנה תנאי שלא ייקח אישה מבנות כנען. ב) ציווהו מצוות עשה שילך פדנה ארם ועל זה בירכו שוב.
1. מה קשה לשני המפרשים בפסוקנו?
2. מה ההבדל ביניהם בישוב הקושי?
**
3. עיין בבראשית פרק ל"ז פסוקים א'–י"א. התוכל להביא משם סיוע לפירושו של רד"ק?
| ד. ברכת יעקב השנייה |
"וְאֵ-ל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ..."
And God Almighty bless thee, and make thee fruitful, and multiply thee, that thou mayest be a congregation of peoples;
"ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו". ר' אבהו אמר: לפי שהיו הברכות מפוקפקות בידו, והיכן נתאוששו בידו? כאן!
"ויקרא יצחק אל יעקב" אמר ר' אלעזר: אין קיום הגט אלא בחותמיו (השטר נעשה כשר ע"י כשרות החותמים עליו, ולא ע"י כותביו) שלא תאמר: אילולא שרימה יעקב באביו, לא נטל ברכותיו תלמוד לומר: ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו.
אמר רב ברכיה: משל לבן מלכים שהיה חומד לאביו ליטול ליטרא אחת של זהב. אמר לו (=המלך): למה במטמוניות? בא וטול לך בפרהסיא!
אברבנאל:
ולפי שיעקב לא היה בידו נכסים וממון ולא חברת אנשים ללוותו בדרך, ולכן בירכו אביו ברכות מתייחסות לעניינו באמרו "וא-ל שדי יברך אותך" זה בעניין נכסים, "ויפרך וירבך" – זה בעניין הבנים.
ולפי שיעקב לא היה בידו נכסים וממון ולא חברת אנשים ללוותו בדרך, ולכן בירכו אביו ברכות מתייחסות לעניינו באמרו "וא-ל שדי יברך אותך" זה בעניין נכסים, "ויפרך וירבך" – זה בעניין הבנים.
1. מה קשה לשני הפרשנים, ומה ההבדל שבין שני הפירושים?
2. ומקשה בעל יפה תואר לדברי ר' אבהו במדרש:
והלא ר' אבהו גופו אמר שבאמור יצחק (כ"ז ל"ג) "גם ברוך יהיה" כבר קיים את הברכות?
והלא ר' אבהו גופו אמר שבאמור יצחק (כ"ז ל"ג) "גם ברוך יהיה" כבר קיים את הברכות?
הסבר את קושייתו וישב אותה!
| ה. ו' החיבור או ו' הברירה |
"וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת"
And Abimelech charged all the people, saying: ‘He that toucheth this man or his wife shall surely be put to death.’
יש המפרשים את הוא"ו של "ובאשתו" כוא"ו החיבור, ואילו אחרים פירשו אותה כוא"ו הברירה (או). לפי הדעה הראשונה יומת רק אותו האיש הנוגע בשניהם כאחד, ולפי הדעה השנייה אף נגיעה ביצחק או ברבקה יש בה משום מעשה המחייב מיתה.
לאיזו דעה מסייעים הטעמים? נמק את תשובתך בעזרת הכלל המתאים מתורת פיסוק הטעמים.
האם הפסוק שמות כ"א ט"ו "ומכה אביו ואמו מות יומת" מקביל לפסוקנו או נוגד לו? (עיין רש"י שם).
האם הפסוק שמות כ"א ט"ו "ומכה אביו ואמו מות יומת" מקביל לפסוקנו או נוגד לו? (עיין רש"י שם).