| א. "נשיאת ראש" - כבוד ומניין |
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם..."
And the LORD spoke unto Moses and unto Aaron, saying:
אברבנאל:
...ולפי שהיה קהת נושא כלי הקודש וקודש הקודשים, אמר: "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי", רוצה לומר, שינשאם ויכבדם, כי מהם כוהנים ומהם לויים, והם נושאי כלי הקודש, ולכן יפרסם שהם מעולים וחשובים מכל שאר בני לוי, שינטלם וינשאם בכבוד יותר מכולם, אבל אחר זה, בסדר "נשא", זכר הכתוב מספרם ובעבור המספר ההוא אמר "נשא את ראש".
...ולפי שהיה קהת נושא כלי הקודש וקודש הקודשים, אמר: "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי", רוצה לומר, שינשאם ויכבדם, כי מהם כוהנים ומהם לויים, והם נושאי כלי הקודש, ולכן יפרסם שהם מעולים וחשובים מכל שאר בני לוי, שינטלם וינשאם בכבוד יותר מכולם, אבל אחר זה, בסדר "נשא", זכר הכתוב מספרם ובעבור המספר ההוא אמר "נשא את ראש".
*
מה היא התמיהה בפסוקים שרצה ליישב?
| ב. שאלות בדברי ראב"ע |
ד"ה נשא את ראש בני קהת: בתחילה עבור משה ואהרן.
נשא את ראש וגו׳ TAKE THE SUM OF [THE SONS OF KOHATH] — Count those that are fit among them for the service of carrying, and these are the men from thirty to fifty years, for a person less than thirty has not yet attained his full strength, — hence they (the Rabbis) said (Avot 5:21) “a man of thirty has reached the age when he enters into full strength”, — as for one who is older than fifty, his strength gradually diminishes from then.
מה קשה לו?
ד"ה מבן שלושים שנה: קרוב מארבעה שבועות בן חמישים שבעה שבועות, כי אז יחסר כוח הגוף.
א. מה פירוש המילה "שבועות" כאן?
*
ב. כיצד מתיישבת על ידי דבריו אלה הסתירה בין פסוקינו לבין פרק ח' פסוק כ"ד? (ועיין גם רש"י כאן!)
ד"ה מלאכה באהל מועד: מלאכת המשא.
**
למה לו לומר זאת, הלא הדבר נאמר בפירוש בפסוק ט"ו? איזו תמיהה יישב על ידי כך?
ד"ה ונתנו עליו: על המסך.
ויש אומרים: כי ישוב "עליו" על מילת "את" שהוא את פרכת. וכמוהו (יהושע ב' ו') "ותצפנו".
א. למה לא הסתפק בפירושו הראשון - מה ראה צורך להוסיף עוד את פירושו השני?
*
ב. מהי ראייתו מיהושע ב' ו' - במה דומה הפסוק ההוא לפסוקנו?
ד"ה מלמעלה: יש אומרים: על כיסוי עור תחש.
והנכון בעיני, שפירושו: וכבר פָּרְשׂוּ בגד כליל תכלת מלמעלה לפרוכת המסך. ואם לדרך כבוד, יתכן גם הראשון. ועור תחש מפני הגשם והאבק.
*
א. מה קשה לו?
ב. מה ההבדל בין שני פירושיו? (בין ה"יש אומרים" ובין "הנכון בעיני"?)
ג. למה לא נראה לו הפירוש הראשון?
ד"ה ושמו בדיו: הנה יסירום עד שיכסה ארון.
ויש אומרים: ושמו בדיו על כתפות הנושאים.
ד"ה ודשנו: הסרת הדשן מעל המזבח.
*
מה קשה לו? השווה תהילים פרק כ"ג פסוק ה'!
ד"ה משא בני קהת באהל מועד: כי האהל והמשכן הם לא ישאוהו.
*
ב. מה ההבדל בין "האהל" לבין "המשכן"?
*
ג. אל מי מוסבת מילת "הם"?
9. פסוק י"ט
ד"ה וחיו: יוסיפו חיים.
ד"ה וחיו: יוסיפו חיים.
ד"ה ולא ימותו: בכרת. והטעם, כי אם ישמרו יקבלו שכר, ואם לא - יענשו. כי יתכן שלא יענשו, על כן ולא ימותו.
א. מה קשה לו בפסוקנו?
**
ב. השווה דבריו לפירושו שמות כ"א י"א:
ד"ה ואם...: ואמר הגאון, מה טעם לומר "אין כסף" אחר שאמר "חנם"? והוא השיב כי אם חלתה בביתו והוציא עליה ברפואות, לא תפרע לו כלום. ולפי דעתי אין צורך, כי הוא תוספת ביאור כדרך (מלכים ב' כ' א') "כי מת אתה ולא תחיה".
ד"ה ואם...: ואמר הגאון, מה טעם לומר "אין כסף" אחר שאמר "חנם"? והוא השיב כי אם חלתה בביתו והוציא עליה ברפואות, לא תפרע לו כלום. ולפי דעתי אין צורך, כי הוא תוספת ביאור כדרך (מלכים ב' כ' א') "כי מת אתה ולא תחיה".
מה ההבדל העקרוני בין פירושו למקומנו ובין פירושו שם (במלכים ב' כ' א')?
מהי סיבת השינוי הזה?
| ג. בביאור הציווי "אל תכריתו" |
"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי"
’Cut ye not off the tribe of the families of the Kohathites from among the Levites;
אבן כספי, משנה כסף:
ואמר "את תכריתו", כי אם לא יהיו שומרים את הקדשים מנְגוֹעַ בם ואף מֵרְאוֹת בהם, יהיו הקהתים נכרתים, וכאילו אהרן ובניו יכריתום. ובזה יוחס הפועל לפעול בכוונה שנית ובמה שבמקרה, וכבר קדם כל זה במקומות רבים.
ואמר "את תכריתו", כי אם לא יהיו שומרים את הקדשים מנְגוֹעַ בם ואף מֵרְאוֹת בהם, יהיו הקהתים נכרתים, וכאילו אהרן ובניו יכריתום. ובזה יוחס הפועל לפעול בכוונה שנית ובמה שבמקרה, וכבר קדם כל זה במקומות רבים.
1. מה הקושי בפסוקנו?
**
2. הסבר את המילים המסומנות בקו.
**
3. תן דוגמא אחת מן "המקומות הרבים" שבהם נמצאת אותה תופעה.
| ד. בני קהת - מתוך דברי האגדה |
פסוקים י"ח-כ'
"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ"
"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ"
... שאמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר"י בן זמרא:
(מרוב קדושתו של ארון היו ניזוקין) והיו כל אחד ואחד רצין (=מן הארון), זה נוטל את השולחן וזה נוטל את המנורה וזה נוטל את המזבחות ובורחים מן הארון, מפני שהיה מזיקן והיה הארון כאילו מתבזה, והיה הקב"ה כועס עליהם... אמר לו הקב"ה למשה ולאהרן: עשו להם תקנה לבני קהת, כדי שלא יכרתו, שלא יהיו מניחין הארון ובורחין... "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי" אלא יבא אהרן ובניו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו כדי שלא יוכלו להתחלף מעבודה לעבודה וממשא למשא.
ר' שמואל בר' נחמן אמר: חס ושלום לא היו בני קהת מניחין את הארון ורצין לשולחן ומנורה אלא היו נותנים את נפשם על הארון. ואם כן למה היה מזהיר עליהם "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי"? אלא מפני שהיו יודעין שכל מי שטוען הארון שכרו מרובה, והיו מניחין את השולחן והמנורה והמזבחות וכולם רצין לארון ליטול זכר, ומתוך כך היה זה מריב ואומר: "אני טוען כאן", וזה מריב ואומר: "אני טוען כאן" ומתוך כך היו נוהגין בקלות ראש (בשאר כלים)...
אמר אלוקים למשה: עשה להם תקנה, כדי שלא יתכלו מן העולם, אלא יסדרו אותם על עבודתם ועל משאם, שלא יריבו זה עם זה, זה אומר: "אני טוען בארון" וזה אומר: "לאו, אלא אני טוען בארון", ולא היה יודע אחד מה קבוע לו ומה משאו. אמר הקב"ה: "יהיו אהרן ובניו נכנסים ונותנים לכל אחד ואחד טעונו, שנאמר: "אהרן ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ועל משאו."
1. האם מסכים המדרש בפירושו ל"לא תכריתו" עם הפירוש שניתן לו לעיל בשאלה ג'?
2. לדעת שני החכמים הנ"ל, שתי סכנות שונות אורבות לבני קהת. הסבר במה עלולים בני קהת להיכשל, ומה המסומל בכשלונות אלה?
| ה. שאלות בטעמי המקרא |
1. במדבר ג׳:ב׳
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַבְּכֹר נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר"
And these are the names of the sons of Aaron: Nadab the first-born, and Abihu, Eleazar, and Ithamar.
השווה דברי הימים א' כ"ד א':
"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר"
"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר"
And the courses of the sons of Aaron were these. The sons of Aaron: Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.
בעל הטורים:
אהרן הבכר נדב: יש פסיק בין הבכר לנדב לומר שאינו חוזר על נדב כי נדב מת בלא בנים ואין נפקותא בבכורה שלו אלא חוזר על אהרן שהוא הבכור למשה.
אהרן הבכר נדב: יש פסיק בין הבכר לנדב לומר שאינו חוזר על נדב כי נדב מת בלא בנים ואין נפקותא בבכורה שלו אלא חוזר על אהרן שהוא הבכור למשה.
א. מה הניע את בעל הטורים לפרש בדרך זו?
ב. האם הטעמים מסייעים לפירושו?
2. במדבר ג׳:ד׳
"וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם"
And Nadab and Abihu died before the LORD, when they offered strange fire before the LORD, in the wilderness of Sinai, and they had no children; and Eleazar and Ithamar ministered in the priest’s office in the presence of Aaron their father.
על פני אהרן: בחייו.
And Nadab and Abihu died before the LORD, when they offered strange fire before the LORD, in the wilderness of Sinai, and they had no children; and Eleazar and Ithamar ministered in the priest’s office in the presence of Aaron their father.
בחייו, לשון רש"י. ואין הענין להגיד שכיהנו בחיי אביהם...
והנכון, כי "על-פני" יחזור על הרחוק.
"וימת נדב ואביהוא לפני ה' על-פני אהרן אביהם בהקריבם אש זרה..."
וכך נאמר בדברי הימים א' כ"א ב': וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא-היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר.
א. במה חולק הרמב"ן על רש"י?
ב. האם פירושו מתאים לפיסוק הטעמים?