פרשת שמיני תשכ"ד - הפטרת שמיני - פרץ עוזה
א. השמחה והשחוק
ר' יצחק עראמה, עקדת יצחק פרשת שמיני שער נ"ט:
(ויקרא י' ד') "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד"; (ישעיהו ס"ה) "המכעיסים אותי על פני"; (בראשית ל"ב) "ותעבור המנחה על פניו" כדרך שדרשוהו חז"ל* לא אמר "בפני כל העם אכבד" אלא "על פני כל העם" לומר שיתקדש בקרוביו, ולא יחוש אל מה שיהיה כדבר רע וקשה בעיני כל העם לערבבם ולהבהילם ביום חתונתם וביום שמחת לבם, כי אז יתקדש עוד על ידם, ויגילו בעצב, כי הוא העניין הנאות לפני ה', כמו שנתבאר העניין ממעשה פרץ עוזא הדומה לו... ואחר שפרץ ה' פרץ בעוזא נאמר (שמואל ב' ו' ח') "ויחר לדוד על כי פרץ ה' פרץ בעוזא ויקרא למקום ההוא פרץ עוזא... ויירא דוד את ה'"... ירצה שנתכבד האל יתעלה על פניו ועל פני כל העם ביום ההוא, כלומר "על אפם ועל חמתם". ולזה בפעם השנית תקנו את אשר עיוותוהו ראשונה... על הדרך שביאר זה העניין החוקר (=אריסטו) בעשירי מספר המידות, כי שם כתב, שהעונג הוא דבק עם שלמות הפעולות בלתי מתפרד מהם. ולזה השמחה מצויה בכל המעשים השלמים. אמנם בפרק התשיעי ממנו נתן ההבדל בין השמחה והשחוק, ובסוף דבריו אמר: "אמנם יראה כי החיים המאושרים הם כפי המעלה, וזה אמנם יהיה בשמחה אבל לא בשחוק. כי אמנם יותר טובים הדברים אשר במעלה מההיתולים אשר בשחוק" (עד כאן דבריו). וביאר שהשמחה הנפשית בפעולות המעולות היא, ואף כי בשמחתם לא יתערבו הפעולות הגופיות היא טובה ומעולה מהיתולי השחוק אשר יתחזקו מאוד על הכוחות הגשמיים, ונפשו עליהם תאבל. והנה לזה ראוי להרחיק כל שחוק ולא להרחיק השמחה! כי השמחה אינה מזקת. וכמו שאמר החכם (קהלת ב') "לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה" כלומר: מה ואיזו רעה היא עושה?!
1. הסבר במה סוטה פירושו זה לויקרא י' ד' מן הפירוש המקובל?
*
2. מה הקשר שבין דברי אריסטו המובאים בדבריו לבין הפטרתנו - אילו פסוקים בהפטרתנו מוארים על ידיהם?
3. במה סוטה בעל העקדה בפירושו את קהלת ב' ב' מפשוטו של מקרא? וכיצד הוא נעזר בפסוק זה?
ב. כעסו של דוד
"וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה"
And David was displeased, because the Lord had burst out against ῾Uzza: and he called the name of the place Pereż-῾uzza to this day.
אבן כספי, אדני כסף:
חלילה שחרה לדוד פועל ה', אבל חרה לו פועל עוזא, שעשה, שה' פעל בו מה שפעל.
אלשיך, מראות הצובאות:
ראוי להעיר: היתכן שלא חרה לכל ישראל, כי אם לדוד, וגם מי שלא ידע שחרה לו? אך יתכן שמה שחרה לו בעצם, זולת על מיתת הצדיק, שיחוייב שזה יצר לכל ישראל, הוא על הטעם והסיבה, וזהו "על אשר פרץ ה'...", כי הסיבה היתה על גרימת דוד, שאילו מתחילה היה מצווה ללויים לשאת בכתף, לא היה נארע עניין עוזה שחשב שהארון היה צריך אל הבקר.
מזה הבין דוד, כי לא נזהרו בכבוד הארון כראוי, וחרה לו על עצמו, כי זה ההבדל בין "ויחר אף..." שיוצא לזולתו, ובין "חרה לו" ששב אל עצמו, כמו (בראשית ד') "ויחר לקין ויפלו פניו" ואמרו חז"ל: (סוטה ל"ה) "נשתנו פניו כחררה" (פירוש הערוך: נקראת חררה על שם החום שבה היא אפויה).
1. האם מסכים אחד הפרשנים האלה בפירושו לחרון דוד עם בעל העקדה, או הלך כל אחד בדרך אחרת?
2. מה בין פירושו של אבן כספי לבין פירושו של האלשיך?
3. מהו הקושי בפסוקנו המיושב על ידי האלשיך?
4. האם שמואל א' פרק ט"ו פסוק י"א סותר להגדרת המלבי"ם או לא?
ג. מקרה עוזא - מדברי המדרש
1. מכילתא בשלח (שמות י"ז ה'):
"ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך והלכת... והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם"; וזה אחד משלושה דברים שישראל מתרעמין עליהם והיו אומרים: "מיני פורענות הם", ואלו הן: הקטורת, הארון והמטה. אמרו: "הקטורת הזו של פורענות; היא הרגה נדב ואביהוא שנאמר (ויקרא י'): "ויקחו שני בני אהרן נדב ואביהוא..." לכך ידעו כל ישראל שהיא של כפרה. שנאמר: "ויתן את הקטורת ויכפר על העם..." אמרו: "הארון הזה של פורענות; הוא הכה את עוזא ואנשי בית שמש, שנאמר (שמואל א' ז'): "ויך באנשי בית שמש", הכה בעוזא שנאמר (שמואל ב' ו') "ויחר אף ה' בעוזא", לכך ידעו ישראל של ברכה היא עתה, שנאמר: (שמואל ב' ו') "וישב ארון ה' בבית עובד אדום ויברך ה' את עובד אדום... ויגד למלך דוד ויעל וכו'". אמרו: "המטה הזה של פורענות; הוא הביא עשר מכות על המצרים במצרים ועשר מכות על הים", לפיכך ידעו שהוא של ניסים (רש"י שם: יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן), שנאמר: "ומטך אשר הכית בו את היאור קח... והכית בצור ויצאו ממנו מים".
"And your staff with which you smote the Nile take in your hand, etc.": because of their (seditious) "murmurings." This is one of the three instances where Israel "murmured" against them (the L rd and Moses) and said: They (the following) are instruments of punishment, (but not of good): the incense, the ark, and the staff. They said: This incense is an instrument of punishment. It killed Nadav and Avihu, viz. (Leviticus 10:1) "And the sons of Aaron, Nadav and Avihu, took each of them his coal-pan, etc." Therefore, let all of Israel know that it can (also) effect atonement, viz. (Numbers 17:12) "and he put on the incense and he atoned for the people." They said: This ark is an instrument of punishment. It smote the men of Beth Shemesh, viz. (I Samuel 6:19) "And He smote the men of Beth Shemesh because they looked into the ark of the L rd, etc." And it smote Uzzah, viz. (II Samuel 6:7) "and the wrath of the L rd burned against Uzzah … and he died there by the ark of G d." Therefore, let Israel know that it can (also) effect blessing, as it is written (Ibid. 11) "And the ark of the L rd remained in the house of Oved-Edom the Gittite … and the L rd blessed Oved-Edom, etc." They said: This staff is an instrument of punishment. It brought ten plagues upon the Egyptians in Egypt and ten upon the sea. Therefore, let them know that it can (also) effect (beneficent) miracles, as it is written "And your staff with which you smote the Nile, etc." … because of their "murmurings."
אמרו רבותינו: שני דברים היו קדושים וגדולים וכסבורים בני אדם שהם קשים וכדי שלא להוציא לעז עליהם כתב בהם דבר גדול של שבח וברכה ואלה הם: קטורת וארון. קטורת, שלא יאמר אדם: "קשה הוא הקטורת, על ידו מתו נדב ואביהוא, ועל ידו נשרפו עדת קרח ועל ידו נצטרע עוזיה, לכך כתב הקב"ה מעלה גדולה בקטורת שניצלו ישראל על ידו, שנאמר (במדבר י"ז) "ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל... ויתן את הקטורת ויכפר על העם". ארון, שלא יאמר אדם: "קשה הוא הארון, הוא הכה בפלשתים, הוא הרג באנשי בית שמש, הוא הרג לעוזא", לכך כתב בו ברכה, שנאמר (שמואל ב' ו') "וישב ארון ה' בית עובד אדום... ויברך ה' את עובד אדום", ללמדך, שאין קטורת וארון הורגין – אלא עוונות הורגין.
1. נגד איזו השקפה פונים דברי המדרש?
2. הידוע לך עוד מקום בתורה או בדברי רש"י לתורה, שבו מבוטאת אותה השקפה?
3. דברי המדרש מובאים ברש"י גם לעניין המטה, (עיין ברש"י שמות י"ז ד' ד"ה ומטך אשר הכית בו את היאור) וכן בעניין הקטורת (עיין ברש"י במדבר י"ז י"ג ד"ה ויעמוד בין המתים וגו'). התוכל למצוא את הסיבה למה לא הביאם רש"י גם במקומנו לעניין הארון?
3. סוטה ל"ה ע"א (ובערך כך במדבר רבה ד'):
דרש רבא: מפני מה נענש דוד?
(רש"י:
שמת עוזא על ידו?)
שקרא לדברי תורה "זמירות", שנאמר (תהילים קי"ט) "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי".
On a new wagon. [Dovid] made a mistake about something that even children at their Rebbe's school know "Because the sacred work was [incumbent] upon them, which they had to carry on their shoulders" (Bamidbar 7:9). And because [Dovid] said, "Your statutes were songs for me in the house of my dwelling,"1Hashem said to Dovid, “The words of the Torah upon which it is written, ‘Blink your eyes [and be distracted] from it and it is gone’ (Mishlei 23:5), you are calling songs?” (Sotah 35a). A song is of only temporary interest and then forgotten (Maharsho, ibid). (Tehilim 119:54) he was punished to come to this,2Making the mistake of transporting the Ark by wagon. and [to have] Uzoh die through his hand. Therefore3After learning from this mistake. when they brought [the Ark] from the house of Oveid they brought it by shoulder as it says (Divrei Hayomim I, 15:12), "And he said to them, 'You, the heads of households for the Levites, you and your brothers sanctify yourselves and bring up the Ark… because, the first time you did it not.4Transporting the Ark on your shoulders. Hashem, Elokeinu made a breach upon us because we did not consult with Him as was proper'."5Consequently leading to our tragic mistake.
ד"ה זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי: כשהייתי בורח מפני אויבי ואגור מפניהם, הייתי משתעשע בחוקיך והיו לי לזמירות לשעשעני).
On a new wagon. [Dovid] made a mistake about something that even children at their Rebbe's school know "Because the sacred work was [incumbent] upon them, which they had to carry on their shoulders" (Bamidbar 7:9). And because [Dovid] said, "Your statutes were songs for me in the house of my dwelling,"1Hashem said to Dovid, “The words of the Torah upon which it is written, ‘Blink your eyes [and be distracted] from it and it is gone’ (Mishlei 23:5), you are calling songs?” (Sotah 35a). A song is of only temporary interest and then forgotten (Maharsho, ibid). (Tehilim 119:54) he was punished to come to this,2Making the mistake of transporting the Ark by wagon. and [to have] Uzoh die through his hand. Therefore3After learning from this mistake. when they brought [the Ark] from the house of Oveid they brought it by shoulder as it says (Divrei Hayomim I, 15:12), "And he said to them, 'You, the heads of households for the Levites, you and your brothers sanctify yourselves and bring up the Ark… because, the first time you did it not.4Transporting the Ark on your shoulders. Hashem, Elokeinu made a breach upon us because we did not consult with Him as was proper'."5Consequently leading to our tragic mistake.
(רש"י:
אמר לו הקב"ה: דברי תורה שכתוב בהן (משלי כ"ג) "התעיף עיניך בו ואיננו", אתה קורא זמירות?! הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב (במדבר ז' ט') "ולבני קהת לא נתן (=עגלות), כי עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו" – ואיהו איתה בעגלה (=והוא הביא את הארון – בעגלה). (רש"י ד"ה התעייף: לשון "וכפלת", שאם תכפיל עיניך, לסתם עין בהסח הדעת מהסתכל בהן, - מיד "ואיננו").
4. במה סוטה דרש הפסוק בתהילים קי"ט מפשוטו של מקרא?
**
5. עיין שם פרק קי"ט בפסוקים מ"ז-נ"ז והסבר, כיצד מתקשר פסוקנו לפי דרשת רבא עם הפסוקים הקודמים לו והבאים אחריו?
ד. שאלות בטעמי המקרא
1. פרק י"א פסוקים ד'-ה'
"אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא" וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא"
השווה את הטעמים המקבילים של שני הפסוקים האלה.
מה תוכל ללמוד מכאן על אפשרות היחס בין תלישא גדולה ובין גרש הבא אחרי התלישא?
2. פרק י"א פסוק מ"ב
"כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם"
הפיסוק ההגיוני היה דורש את בוא האתנחתא ב"לא תאכלום".
מה יכולה להיות הסיבה לצורת הפיסוק של בעלי הטעמים?