פרשת שמות תשכ"ד - לידת משה
א. בביאור הפסוק "וילך איש מבית לוי"
"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי"
And there went a man of the house of Levi, and took to wife a daughter of Levi.
"וילך איש" - להיכן הלך? אמר ר' יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה; כיוון שגזר פרעה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" אמר (עמרם): "לשווא אנו עמלין". עמד וגירש את אשתו, ועמדו כולם וגירשו את נשותיהם. אמרה לו בתו: "אבא, גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות! פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא! פרעה הרשע, ספק עצתו מתקיימת, ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק, וודאי גזרתך מתקיימת!" עמד והחזיר אשתו - עמדו כולם והחזירו נשותיהם.
The verse states: “And there went a man of the house of Levi, and took for a wife a daughter of Levi” (Exodus 2:1). The Gemara asks: To where did he go? Rav Yehuda bar Zevina says: He went according to the advice of his daughter Miriam, as the Gemara will proceed to explain. A Sage teaches: Amram, the father of Moses, was the great man of his generation. Once he saw that the wicked Pharaoh said: “Every son that is born you shall cast into the river, and every daughter you shall save alive” (Exodus 1:22), he said: We are laboring for nothing by bringing children into the world to be killed. Therefore, he arose and divorced his wife. All others who saw this followed his example and arose and divorced their wives. His daughter, Miriam, said to him: Father, your decree is more harsh for the Jewish people than that of Pharaoh, as Pharaoh decreed only with regard to the males, but you decreed both on the males and on the females. And now no children will be born. Additionally, Pharaoh decreed to kill them only in this world, but you decreed in this world and in the World-to-Come, as those not born will not enter the World-to-Come.
ד"ה ויקח את בת לוי: פרוש היה ממנה מפני גזרת פרעה, והחזירה ועשה בה ליקוחין שניים.
ויקח את בת לוי AND HE HAD TAKEN TO WIFE A DAUGHTER OF LEVI — He had lived apart from her in consequence of Pharaoh’s decree that the children should, on their birth, be drowned. Now he took her back and entered into a second marriage with her, and she also physically became young again. For really she was then 130 years old — for she was born “between the walls” when they were about to enter Egypt (cf. Rashi on Genesis 46:15) and they (the Israelites) remained there 210 years, and when they left Egypt Moses was 80 years old; consequently when she became pregnant with him she was 130 years old — and yet Scripture calls her בת לוי a young daughter of Levi (Sota 12a; Bava Batra 119b).
ד"ה וילך איש מבית לוי: רבותינו אמרו, שהלך אחר עצת בתו, ורבי אברהם (אבן עזרא) אמר, כי בערים רבות היו ישראל יושבים וזאת האשה היתה בעיר אחרת ומה צורך שיזכיר הכתוב בזה? ועל דעתי בעבור שלא חשש לגזרת פרעה ולקח לו אשה להוליד ממנה בנים אמר הכתוב כך, בעבור כי כל מזדרז לעשות עניין חדש יאמר כן: (בראשית ל"ו כ"ב) "וילך ראובן וישכב את בלהה"; (הושע א' ג') "וילך ויקח את גמר בת דבלים"; (בראשית ל"ז) "לכו ונמכרנו לישמעאלים"; (ירמיה י"ח י"ח) "לכו ונכהו בלשון"; (ישעיה א') "לכו נא ונוכחה"; וכן זה נזדרז ויקח את בת לוי. ולא הזכיר הכתוב שם האיש ולא שם אשתו אשר לקח, והיה זה בעבור כי יצטרך ליחסם ולהזכיר שמם, מי אביהם ואבי אביהם, עד אל לוי ועכשיו ירצה לקצר עד לידת המושיע, ואחרי כן ייחס גם שאר השבטים בעבורו בסדר השני. (=פרשת וארא). ועל דרך הפשט, שהיה זה תחילת הנישואין, אין מוקדם ומאוחר בפרשה, כי היה זה קודם גזרת פרעה, וילדה את מרים ואהרן, ואחרי כן גזר פרעה "וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ותלד הבן הטוב הזה, ולא הזכיר הכתוב לידת אהרן ומרים, כי לא היה בלידתם חידוש דבר. ועל דעת רבותינו הם ליקוחים שניים, שפירש ממנה מפני גזרת פרעה והחזירה בנבואת בתו...
1. מה בין דברי רבותינו לדברי הרמב"ן בפירוש מילת "וילך"?
*
2. הרמב"ן מביא כמה פסוקים כסיוע לפירושו. התוכל להביא מתורה ומכתובים סיוע גם לפירוש חז"ל?
*
3. מקובלנו מפי רש"י שאינו מביא מדרשי חז"ל אלא אם כן יש צורך ליישב בעזרתם קושי בפסוק. מה קושי מצא בפסוקים א'-ב' שבפרקנו, המתיישב על ידי דברי חז"ל המובאים בפירושו?
*
4. מה הם הקשיים שמיישב אותם הרמב"ן, נוסף על הקושי שבו עוסק רש"י?
5. מה ראה הרמב"ן לפרש את פרקנו על דרך "אין מוקדם ומאוחר" – מה תיקן בדבר זה?
**
6. הרמב"ן פותח בדברי רבותינו, עובר אחר כך לדברי ראב"ע, לדברי עצמו ומסיים שוב בדברי רבותינו. התוכל להסביר למה לא הביא בתחילת דבריו את דברי רבותינו כולם יחד?
7. מהי ביקורת הרמב"ן על פירושו של ראב"ע?
ב. שאלות בדברי ראב"ע
ד"ה בת לוי: בן ישראל והיא אחות אביו. ולא דיבר נכוחה האומר, כי תבואות השדה הנזרעת בשדה אחרת תצליח, רק באותו שדה עצמו לא תצליח כראוי; כי עיקר איסור ערווה להיות ישראל קדושים.
א. מה קשה לו?
**
ב. מהי השקפת האיש "אשר לא דבר נכוחה", ומהי ראייתו מפרקנו נגד דעה זו? (מלבד הוכחות הראב"ע)?
*
ג. מהי דעתו בטעם איסור עריות, ומה עניין טעם איסור עריות במקומנו?
ד"ה ותהר: אין ספק כמו שהזכרנו, כי אהרן גדול בשנים ממשה, וככה קיבלו רבותינו שפועה היא מרים, וכתיב "ותתצב אחותו מרחוק"... ובן זוטא (=והוא חכם קראי שראב"ע מרבה להתפלמס איתו בפירושו) אמר: "כל המספר דבר מעשה לא ישא פנים לנכבד להזכירו תחילה וכתוב (במדבר כ"ו נ"ט) ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם". והנה היא קטנה! והנה זה המוכה בסנוורים שכח "שם חם ויפת", וכתיב (בראשית ה' ל"ב) "וילד נח את שם את חם ואת יפת" ויפת הוא הגדול!... (בראשית מ"ט ל"א) "שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו", והיא נקברה במערה קודם אברהם ל"ח שנה.
א. מניין ההוכחה שאהרן גדול ממשה?
ב. מהי טענת בן זוטא וכיצד אפשר להוכיח לו טעותו מלבד הוכחות הראב"ע)?
**
ג. מניין לראב"ע שיפת הוא הגדול? כיצד ניתן דבר זה להוכחה?
ד"ה הצפינו: ואין צורך לבקש, למה לא צפנתהו עוד? אולי השכנות המצריות שמעו קולו, כי לא היו דרים לבדם בארץ רעמסס.
The thoughts of God are deep; who can perceive His secret? To Him alone the plot is clear. Perhaps God caused it to come about that Moshe would grow up in the royal palace, that his soul might be habituated to be on the highest level, not lowly and accustomed to being in a house of slaves. For do we not see that he kills the Egyptian for performing an act of unjust violence? And he saves the Midianite daughters from the shepherds, for they (the shepherds) perform unjust violence in watering their flocks from the water drawn by them (the daughters of Re’uel). And moreover: had he grown up among his brethren, such that they had known him since his youth, they would not be in awe of him, for they would consider him as one of them.
הבא הוכחה לדבריו שלא היו דרים לבדם!
ד"ה ותחמרה: ... ומחשבות ה' עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו ולא נתכנו עלילות. אולי סבב ה' זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים; הלא תראה שהרג המצרי בעבור שעשה חמס, והושיע בנות מדין מהרועים, בעבור שהיו עושים חמס להשקות צאן מהמים שדלו. ועוד דבר אחר: כי אילו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו, לא היו יראים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם.
א. מהי הפליאה שרצה ראב"ע ליישבה?
ב. מה רצה להוכיח בהזכרת מעשה הריגת המצרי?
ג. היכן יכול היה ראב"ע למצוא לו ראיות מן הנביאים ומן המדרש, שאם יכירו את הגדול מנעוריו "לא היו יראים ממנו כי יחשיבוהו כאחד מהם"?
ד"ה ותתצב אחותו (בפירוש הקצר לפרשת שמות): יתכן להיות אחותו ממשפחתו.
א. מה פירוש "אחותו ממשפחתו"?
**
ב. מה קשה לו בפסוקנו?
ג. "מרחוק" - בסוף נבואתה
פסוק ד'
"וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"
"ותתצב אחותו מרחוק" – למה עמדה מרים "מרחוק"? אמר רב עמרם בשם רב: לפי שהיתה מרים מתנבאת ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל!" כיוון שנולד משה נתמלא הבית כולו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה. אמר לה: "בתי, נתקיימה נבואתך", היינו דכתיב (שמות ט"ו כ') "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף" – אחות אהרן ולא אחות משה? אלא שאמרה נבואה זו כשהיא אחות אהרן ועדיין לא נולד משה. כיוון שהטילוהו ליאור, עמד אביה (כן הגרסה בסוטה י"ב: "עמד אביה" ולדעת מפרשי שמות רבה גרסת "עמד אביה" עיקר ולא כפי שכתוב בדפוס שמות רבה "עמדה אמה") וטפח לה על ראשה, אמר לה: "בתי היכן נבואתך?!" והיינו דכתיב "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו" – מה יהא בסוף נבואתה.
And his sister stood from afar... - Why did Miriam stand from afar? Rabbi Amram said in the name of Rav: Because Miriam prophesied and said "In the future, Mother will give birth to a child that will be the savior of the Jewish people." When Moshe was born, the entire house was filled with light. [Miriam's] father arose and kissed her on the head. He [Amram] said to her [Miriam]: "My daughter, your prophecy has been fulfilled". That is what is said (Exodus 15:20) "And Miriam the Prophetess, the brother of Aharon, took the tambourine..." Was she only the brother of Aharon and not the brother of Moshe? Rather, she had stated that prophecy while she was the sister of Aharon and not (yet) the sister of Moshe. When they put him (Moshe) in the river, her mother arose and hit her on the head and said to her daughter: "My daughter, where is your prophecy!?" And this is why the verse says "And his sister stood by from afar", for she wanted to know what would be the results of her prophecy. And the Rabbis say the entire verse was said with the Divine Spirit. "And she stood" similar to (Samuel I 3:10) "And G-D came and stood". "His Sister" similar to (Proverbs 7:4) "Say to wisdom, she is your sister". "From afar" similar to (Jeremiah 31:2) "From afar G-D is seen to me". "To know what will happen to him" similar to (Samuel I 2:3) "For G-D is all knowing".

"And his sister stood back" - Why did Miriam stand back? Rabbi Amram said in the name of Rav: "Because Miriam had prophesied: 'In the future, my mother will give birth to a son who will save Israel'. When Moses was born, the whole house was filled with light; her father rose and kissed her on the head. He said to her: 'My daughter! Your prophecy has come to pass' - as it is written [Exodus 15:20]: 'And Miriam the prophetess, sister of Aaron, took up the timbrel.' [Why was she called] 'Sister of Aaron,' and not 'sister of Moses'?! Because when she issued her prophecy, she was [only] the sister of Aaron - Moses had not been born yet. When she cast him into the Nile, her mother rose and struck her on the head. She said: 'My daughter! What has become of your prophecy?!' This is why it is written 'his sister stood back etc.': in order to know would become of her prophecy. And our rabbis taught: This entire verse speaks [not of Miriam, but] of the Holy Spirit. 'And she stood...' refers to 'The LORD came and stood...' [I Samuel 3:10]; '[His] sister' refers to 'Say to Wisdom: "You are my sister"' [Proberbs 7:4]. 'Back' refers to 'The Lord appeared to me from far back' [Jeremiah 31:3]. 'In order to know what would happen to him' refers to 'For the LORD is a God of knowledge.' [I Samuel 2:3]".
1. מה ראה הדרש להוציא מילת "מרחוק" ממשמעה, ולדרוש אותה כפי שדרשה?
*
2. מהם הרמזים בלשון הכתוב לנזיפת אביה בה?
3. מהו הסמך שמצא המדרש לדבריו בשמות ט"ו, כ'?
4. כיצד מפרש המדרש את הלמ"ד של "לדעה".
ד. שאלות בטעמי המקרא
"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה"
And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he smote the Egyptian, and hid him in the sand.
בעברית המדוברת בימינו משתמשים בביטוי הזה – או בדומה לו (הביט כה וכה, טייל אנה ואנה) – בצורת הפסק אחרת (קושרים "כה" אל "וכה").
במה נוסח המסורה מדויק יותר?
"וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ"
Then the officers of the children of Israel came and cried unto Pharaoh, saying: ‘Wherefore dealest thou thus with thy servants?
מנחת שי:
טעם תרין חוטרין (שני מקלות. כינוי אחר לטעם מירכא כפולה) אף על פי שיש לו נעימה כמו התביר אינו מפסיק, לפי שהוא נקשר ומתגלגל עם התיבה שלאחריו.