פרשת ויחי תשכ"ד - ברכת יוסף
א. השוואת שתי ברכות יוסף
השווה את הברכה הנאמרת ליוסף כאן לברכה הנאמרת ליוסף בפרשת וזאת הברכה. במה שוות הברכות ובמה הן שונות זו מזו? התוכל להסביר את סיבת השוני?
ב. טעם הכפל "בן פורת"
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן"
Joseph is a fruitful vine, A fruitful vine by a fountain; Its branches run over the wall. .
אמר שני פעמים "בן פורת" על שם מנשה ואפרים.
בן פרת means a graceful son. It is an expression used in Aramaic: אפרין נמטיה “Let us treat gracefully (literally, let us make a triumphal procession for) R. Simeon”, and may be found at the end of Bava Metzia 119a.
הרי פסוק זה דוגמא לחצאים בראש המקרא, שאינו משלים דיבורו בראש המקרא, אלא שמזכיר במי שהוא מדבר וחוזר וכופל חצי ראש המקרא ומסיים דיבורו, כמו (תהילים צ"ג ג') "נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם"; (תהילים צ"ד ג') "עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו"; (קהלת א' ב') "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"; (שמות ט"ו ו') "ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב". אף כאן: "בן פורת יוסף" – בן הפורה וגדל יוסף, ועל מה הוא גדל? "בן פורת עלי עין" – גדל ורבה על עין, להסתכל למעלה מן העין בקומתו ובפיו.
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, the first half of this verse is not to be understood until we have read the second half. The only reason it is written in this manner is in order to help us identify immediately who is the subject in our verse. We have a similar verse in Exodus 15,6 where in the first half of the verse G’d’s attribute of employing His right hand is extolled before we are tolled how this is manifest, i.e. by the manner in which He destroyed the enemy. A very familiar similar construction occurs in Psalms 93,3 a psalm we recite each Friday night, when the psalmist speaks of נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם, and only afterwards we are told that the rivers raise their voices in response toכי הנה אויביך ה', כי הנה אויביך יאבדו. The verse means: ”The river raise ther “voices” (sounds), O Lord, the oceans sound their thunder and their pounding.” All of this is in response to verse 10 in the previous psalm where G’d’s enemies are described as perishing.” In fact the psalmist in 94,3 asks almost despairingly: “how long are the wicked going to be allowed to carry on successfully before the Just can rejoice when they observe their downfall?” Here too, the words בן פורת יוסף describe an attribute, referring to the tall and handsome person Joseph, before telling us that all the maidens of Egypt were craning their necks to catch a glimpse of him, each one trying to admire his features, trying to do so from a suitable vantage point. He, whose exterior had appealed to the wife of Potiphar at the time, now became a household word in Egypt so that all the women allowed out of their houses tried to catch a glimpse of him. [I paraphrased the author’s words in this paragraph. Ed.] Joseph’s handsome appearance had already inflamed the libido of Potiphar’s wife,
טעם הכפל לומר, כי לשני צדדים ראוי הוא לפרות: האחד לצד מה שהוא יוסף, כאמרם ז"ל: "ראוי היה יוסף להעמיד י"ב שבטים", והשני: "בן פורת עלי עין" – על אשר לא זנה אחרי עיניו".
בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין, "Joseph is a fruiful son, fruitful to the eye, etc." The reason Jacob repeated the word פורת, fruitful, may have to do with Joseph's fertility being twofold We have already explained (Sotah 36) that Joseph had originally been intended to father twelve tribes; the second reason was that he resisted the temptation to sleep with Potiphar's wife, i.e. עלי עין, he overcame the temptation to follow his eyes, proved superior to visual allure.
1. מהן שתי הגישות השונות להסברת הכפל?
2. הרשב"ם לא הבחין בהבדל שבין פסוקנו לבין כל הפסוקים המובאים בפירושו, אך קיים הבדל ניכר. הסבר מהו ההבדל.
**
3. מה רמז בתורה מצא בעל לקח טוב לפירושו?
ג. "בן פורת יוסף" ע"פ המדרש
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"
בן פרת means a graceful son. It is an expression used in Aramaic: אפרין נמטיה “Let us treat gracefully (literally, let us make a triumphal procession for) R. Simeon”, and may be found at the end of Bava Metzia 119a.
וכי פורת הוליד את יוסף? אלא מהו "בן פורת"? של ידי פרות נתגדל.
מדרש אגדה:
שעל ידי הפתרון עלה לגדולה, דכתיב (בראשית מ"א כ"ד) "ואמר אל החרטומים ואין מגיד לי". שהיה בוחן אותם ולא נמצא איש שיאמר לו האמת, עד שבא אצל יוסף והיה מגיד לו יותר ממה ששאל הוא, וענהו יוסף: "לא חלמת כך?" כיוון ששמע פרעה כך, אמר ליוסף (מ"א ל"ט): "אין נבון וחכם כמוך", שעמדת על האמת!
1. הסבר כיצד מפרשים שני המדרשים מילת "בן".
2. הסבר כיצד מפרשים שני המדרשים מילת "פורת".
ד. בביאור "מאל אביך" וכו'
"מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ"
Even by the God of thy father, who shall help thee, And by the Almighty, who shall bless thee, With blessings of heaven above, Blessings of the deep that coucheth beneath, Blessings of the breasts, and of the womb.
ד"ה מאל אביך: הייתה לך זאת והוא יעזרך.
מאל אביך means FROM THE GOD OF THY FATHER did this happen to you AND HE WILL HELP YOU also in the future (Genesis Rabbah 87:7).
ד"ה ואת שדי: ועם הקב"ה היה לבך כשלא שמעת לדברי אדונתך, והוא יברכך.
ואת שדי means AND WITH THE ALMIGHTY was your heart when you did not hearken to the words of your mistress AND therefore HE WILL BLESS YOU.
ד"ה מאל אביך: על דעתי שהוא דבק עם הפסוק שהוא למעלה. והטעם: זה הכח שהיה בידך – מאל אביך היה והוא יעזרך. ומ"ם "מאל" משרת עצמו ואחר עמו, כמו (שמות ו' ג') "באל שדי ושמי ה'". והנה הטעם כפול: ומאת שדי הוא יברך אותך.
1. במה מסכימים שני הפרשנים, ובמה הם שונים זה מזה?
2. מהי מעלתו של פירוש ראב"ע כאן?
*
3. מה ראייתו משמות ו' ג'?
ה. בביאור הפסוק "ברכות אביך"
"בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם"
The blessings of thy father Are mighty beyond the blessings of my progenitors Unto the utmost bound of the everlasting hills; They shall be on the head of Joseph, And on the crown of the head of the prince among his brethren.
רש"י: רשב"ם:
ד"ה ברכות אביך גברו וגו': הברכות שבירכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שבירך את הורי. ד"ה ברכות אביך גברו על ברכות הורי: ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה כדכתיב (בראשית כ"ח) "והנה ה' נצב עליו וגו'" גברו על ברכות הרים, כדכתיב שם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", נחלה טובה ובלא מצרים, העולה מכל הרי העולם.
ד"ה עד תאות גבעות עולם: לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ארבע קצות העולם, שנאמר (בראשית כ"ח י"ד) "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר לו: (בראשית י"ג י"ד) "שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד.
ליצחק אמר (בראשית כ"ו ג') "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו'".
זהו שאמר ישעיה (נ"ח) "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" ולא אמר "נחלת אברהם".
ד"ה עד תאות: עד סוף גבעות עולם, לשון (במדבר ל"ד) "והתאויתם", "תתאו לבא חמת". וברכות משה מוכיחין על פסוק זה, כי "הורי" לשון כפל של "גבעות עולם," דכתיב שם (דברים ל"ג ט"ו) "ומראש הררי קדם ומגד גבעות עולם". ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף.
ד"ה הורי: לשון הריון, שהורוני במעי אמי, כמו (איוב ג' ג') "הורה גבר".
ד"ה עד תאות: עד קצות, כמו (במדבר ל"ד) "והתאויתם לכם לגבול קדמה", (במדבר שם) "תתאו לבא חמת".
ד"ה ברכות אביך: אלה הברכות שבירכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שבירכוני. והורי כמו יולדי, וכן (דברי הימים א' ג') "ותהר את מרים", (איוב ג' ג') "הורה גבר".
ד"ה תאות: מגזרת (במדבר ל"ד י') "והתאויתם", והטעם שתגבהינה הברכות.
באור:
ד"ה עד תאות גבעות עולם: עניין גבול, כמו (שמות ל"ד) "והתאויתם לכם", שפירושו – והגבלתם, ועניינו כאן: כל זמן שיהיה קיים גבול גבעות עולם תהיינה הברכות לראש יוסף, וזכר ה"גבעות" כי הגבעות וההרים הם הדברים הקיימים יותר בעולם השפל.
*
1. מה ההבדל בין פירוש רש"י לבין פירוש הרשב"ם, ומה ניתן לומר לזכותו של כל אחד משני הפירושים האלה?
2. ההולך ראב"ע בפירושו באותה דרך בה הולך רש"י או בדרך בה הולך הרשב"ם, או האם בחר לו דרך שלישית?
על איזה מן הפסוקים הבאים יכול להסתמך רש"י, ועל איזה מהם אחד המפרשים האחרים מארבעת המפרשים המובאים לעיל?
"וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי"
And he said: ‘Is not he rightly named Jacob? for he hath supplanted me these two times: he took away my birthright; and, behold, now he hath taken away my blessing.’ And he said: ‘Hast thou not reserved a blessing for me?’
"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם"
then I will command My blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth produce for the three years.
"אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"
All these are the twelve tribes of Israel, and this is it that their father spoke unto them and blessed them; every one according to his blessing he blessed them.
*
4. מה רצו הפרשנים רש"י והראב"ע להוכיח בהביאם את הפסוק מאיוב ג', ולמה לא הביאו ראייתם מבמדבר י"א י"ב?
5. התוכל להביא פסוקים מדברי תורה או נביאים למה שאומר בעל הבאור בסוף דבריו, כי הגבעות וההרים "הם הדברים הקיימים יותר בעולם השפל"?