פרשת בהר - בחקותי תשכ"ט - התוכחה
א. כמות הקללות וכמות הברכות
וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת
I am the LORD your God, who brought you forth out of the land of Egypt, that ye should not be their bondmen; and I have broken the bars of your yoke, and made you go upright.
ד"ה קוממיות: וריקי מח אמרו, כי הקללות רבות מן הברכות, ולא אמרו אמת, רק נאמרו הברכות כלל ונאמרו בקללות פרטים, לירא ולהפחיד השומעים. והמסתכל היטב – יתברר לו דברי.
Certain empty-headed people have said that the curses are more numerous than the blessings. This is untrue. Rather, the blessings are given in general terms, whereas the curses are given in detail in order to impress and to frighten the listeners. If you read carefully, what I have said will become evident.
*
1. הסבר שלא צדקו דברי "ריקי המח" בעזרת דברי הראב"ע ובדרך של תשובה אחרת.
*
2. למה יקרא ראב"ע בזעף "ריקי מח"?
ב. מהו "גאון עוזכם"
ושברתי את גאון עוזכם
ושברתי את גאון עזכם AND I WILL BREAK THE EXCELLENCY OF YOUR STRENGTH — This is a reference to the Temple; for thus does it state, (Ezekiel 24:21) “Behold I will profane my sanctuary, the excellency of your strength”.
ד"ה גאון עוזכם: זה בית המקדש, וכן הוא אומר (יחזקאל כ"ד כ"א) "הנני מחלל את מקדשי את גאון עוזכם."
ושברתי את גאון עזכם AND I WILL BREAK THE EXCELLENCY OF YOUR STRENGTH — This is a reference to the Temple; for thus does it state, (Ezekiel 24:21) “Behold I will profane my sanctuary, the excellency of your strength”.
ד"ה גאון עוזכם: השובע, כטעם (דברים ל"ב ט"ז) "וישמן ישורון ויבעט" והגאה אם ישבר – יפול וישח.
the pride of your strength prosperity (as in, “Yeshurun grew fat” [Deuteronomy 32:15]). Pride, once it is shattered, plummets into humiliation.
ר' דוד הופמן:
ד"ה גאון עוזכם: שפע פוריות הארץ הוא הבסיס לכח העם ועוזו. ועיין יחזקאל ל"ג כ"ח ("ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עוזה ושממו הרי ישראל מאין עובר"). העם גאה בה (=בפוריות של ארצו) והוא נכלם בהעדרה (ועיין ירמיהו י"ד ג'-ד'). ביחזקאל כ"ד כ"א כוונת "גאון עוזכם" הוא המקדש ("הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמת עיניכם").
*
מה ראה רש"י להסתמך על הפסוק האחרון (=בדברי הופמן) ולפרש את הביטוי "גאון עוזכם" בהתאם לפסוק זה (בית המקדש), ולא הסתמך על הפסוק הראשון ביחזקאל (ל"ג כ"ח) ולא פרש בהתאם לפסוק זה "גאון עוזכם" – פוריות ארצכם?
ג. קללת "ונאספתם אל עריכם"
... ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב
ושלחתי דבר בתוככם AND I WILL SEND THE PESTILENCE AMONG YOU, and through the pestilence it will happen, ונתתם ביד THAT YOU WILL BE GIVEN INTO THE HAND of the enemies who besiege you. This is because no corpse was permitted to remain in Jerusalem over night, and therefore when they would carry the corpse out of the city to bury it they would be given (they would fall) into the hands of their enemies (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 1).
ד"ה ונאספתם: מן החוץ אל תוך הערים מפני המצור.
ונאספתם AND YE SHALL GATHER YOURSELVES from outside (from the open country) WITHIN YOUR CITIES on account of the state of siege (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 1).
מה קשה לו?
ד"ה ושלחתי דבר בתוככם: ע"י הדבר ונתתם ביד האויבים הצרים עליכם, לפי שאין מלינים את המת בירושלים, וכשהם מוציאים את המת לקברו – ניתנים ביד אויב.
ושלחתי דבר בתוככם AND I WILL SEND THE PESTILENCE AMONG YOU, and through the pestilence it will happen, ונתתם ביד THAT YOU WILL BE GIVEN INTO THE HAND of the enemies who besiege you. This is because no corpse was permitted to remain in Jerusalem over night, and therefore when they would carry the corpse out of the city to bury it they would be given (they would fall) into the hands of their enemies (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 1).
ד"ה ונאספתם אל עריכם: מפני החרב, ושם אשלח הדבר והרעב עד שתרצו להנתן ביד האויב. וזה טעם "ונתתם ביד אויב" והיא מילה מבנין נפעל.
you will gather within your cities on account of the sword; but I will send epidemics and famine there, until you will want to be captured by the enemy — that is, you will be voluntarily given into the enemy’s hands (the verb is in the nif‘al form).
א. קושי אחד הוא העומד בפני שני הפרשנים בפסוק זה אשר אותו הם מנסים לישב. מה הוא?
**
ב. מה המשותף ומה השוני בישובי שני הפרשנים הנ"ל?
ג. מה ראה הראב"ע להזכיר בפירושו גם את הרעב ("אשלח הדבר והרעב") שאינו מוזכר כלל בפסוקנו?
ד. קללת "ואפו נשיכם"
...ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל
בתנור אחד [TEN WOMEN SHALL BREAK YOUR BREAD] IN ONE OVEN — on account of scarcity of wood (fuel) (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 2). והשיבו לחמכם במשקל AND THEY SHALL DELIVER YOUR OWN BREAD AGAIN BY WEIGHT, because the grain will rot and the bread will become פת נפולת (crumbly bread) and break into pieces in the oven, so that they (the women) will deliberately weigh the pieces in order to divide them between themselves (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 2).
ד"ה ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד: מחסר עצים.
בתנור אחד [TEN WOMEN SHALL BREAK YOUR BREAD] IN ONE OVEN — on account of scarcity of wood (fuel) (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 2).
ד"ה בתנור אחד: כי אשר אחת לא תוכל למלא את התנור פת.
בתנור אחד, for one woman does not have enough dough with which to fill the oven.
איזה משני הפרושים נראה לך מתאים יותר להקשר?
ד"ה והשיבו לחמכם במשקל: שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולת ומשתברת בתנור והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם.
והשיבו לחמכם במשקל AND THEY SHALL DELIVER YOUR OWN BREAD AGAIN BY WEIGHT, because the grain will rot and the bread will become פת נפולת (crumbly bread) and break into pieces in the oven, so that they (the women) will deliberately weigh the pieces in order to divide them between themselves (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 2).
רלב"ג:
באותו משקל שהיה הלחם כאשר הכניסוהו לתנור, כי לא יניחוהו לאפות כל מה שראוי, כדי שיאכל ממנו מעט.
...היינו באותו משקל שהיה בעודו עיסה והוא סימן שלא נאפה יפה.
א. מה הביא את שני הפרשנים האחרונים שלא לפרש בעקבות הספרא?
ב. יש מפרשים שלא כדברי הנ"ל אלא בפירוש אחר, על פי יחזקאל ד' ט"ז. מהו הפירוש?
ג. מהי חולשת הפירוש האחרון?
ה. בפירוש המילה "קרי"
ואם תלכו עמי קרי
ואם תלכו עמי קרי — Our Rabbis said (Sifra, Bechukotai, Chapter 5 5): this word signifies “irregularly”, “by chance” (מקרה), which is a thing that happens only occasionally; thus this means: if you will follow the commandments irregularly. Menachem explains it as an expression for “refraining”. Similar is, (Proverbs 25:17) “Refrain (הוקר) thy foot [from thy neighbour’s house]”; (Proverbs 17:27) “of a refraining (יקר) spirit”. This meaning approximates to the translation given by Onkelos which is a term denoting “stubbornness” (קושי) — that they harden their hearts so as to refrain from coming near unto Me.
ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי
‎‏ לא תוסרו לי‏AND IF YOU WILL NOT BE CHASTISED — so that you should return unto Me.
כ"ד
והלכתי אף אני עמכם בקרי...
ד"ה ואם תלכו עמי קרי: רבותינו אמרו: עראי, כמקרה שאינו אלא לפרקים, כך תלכו עראי במצוותי; ומנחם פירש לשון מניעה, וכן (משלי כ"ה) "הוקר רגלך מבית רעך" וכן (משלי י"ז כ"ז) "יקר רוח – איש תבונה". וקרוב לשון זה לתרגומו של אונקלוס – "קושי", שמקשים לבם לימנע מהתקרב אצלי.
ואם תלכו עמי קרי — Our Rabbis said (Sifra, Bechukotai, Chapter 5 5): this word signifies “irregularly”, “by chance” (מקרה), which is a thing that happens only occasionally; thus this means: if you will follow the commandments irregularly. Menachem explains it as an expression for “refraining”. Similar is, (Proverbs 25:17) “Refrain (הוקר) thy foot [from thy neighbour’s house]”; (Proverbs 17:27) “of a refraining (יקר) spirit”. This meaning approximates to the translation given by Onkelos which is a term denoting “stubbornness” (קושי) — that they harden their hearts so as to refrain from coming near unto Me.
ר' נפתלי הירץ ויזל:
ד"ה ואם תלכו עמי קרי: ...ואפשר לדעתי כי קרי שם המקרה, וכל הקורות הם באים בגזרת השם, ופלשתים שאמרו, "כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא..." כדרך רשעים דיברו. או שאמרו מקרה הוא ככל קורות העולם, לא בעבור ארון עוזו; וכן כאן אין פירושו שיאמרו: מקרה הוא ולא ה' פעל זאת, כי אם כן – מה טעם (פסוק כ"ד) "והלכתי אף אני עמכם בקרי"? אבל ענינו: אם תלכו עמי קרי, שגם במקרה הרעה הזאת שקרה לכם תלכו עמי כמו שהלכתם עמי קודם לכן, וזהו שפירש (פסוק כ"א) "ולא תאבו לשמוע לי" ועוד אפרשנו (פסוק כ"ג).
ד"ה והלכתי אף אני עמכם בקרי: אתנהג גם אני עמכם במקרים כאלה, כאשר נהגתי עמכם עד עתה, לא תחוס עיני ולא תחמול עליכם.
then will I also walk contrary unto you; and I will smite you, even I, seven times for your sins.
רמבמ"ן:
על דעתי שורש "קרה" הונח על ההולך לקראת האדם, ובא לו מנגד פניו. והאל"ף בתיבת "לקראת" תמורת ה' השורש היא שאינה נחה באמצע התיבה. נאמר (דברים כ"ה י"ח) "אשר קרך בדרך" – בא לקראתך; (במדבר כ"ג ח') "ויקר אליהם אל בלעם" – ענטגעגען קאממען; והכבד (=בבנין הפעיל) (בראשית כ"ז כ') "כי הקרה ה'..." (האט ענטגעגען קאממען לאססען) שבא לו לעומת פניו ממולו. והנה "קרי" הוא השם המפשט מהמתואר ובא בלא שימוש, כי הוא תיאר הפיעל, וכן דינו כאשר זכרנו פעמים רבות. והשיעור כי ההליכה תהיה הליכת קרי, לעומתו וממולו (ענטגעגען). וידוע שהדרכים על דרך השאלה (האלף בקמ"ץ) הם הפעולות והמעשים אשר על ידם יגיע העושה לתכלית נרצה ממנו והתכלית ההוא אשר אליו יכונו הדרכים ההם, הוא מגמת פני העושה. ועל האדם העושה כמעשיו וחפץ בתכלית ההוא המבוקש ממנו, יאמר (היוד בצירי) שהוא הולך בדרכיו. או הולך אחריו. וזהו ענין ההליכה בדרכי ה' או אחרי ה'. שישים מגמת פניו אל התכלית הנרצה לה' בה', ומתנהג במדותיו. והמעלה היותר נכבדת היא "ההתהלכות את ה'" או "עם ה'" כידוע. מעתה על הממרה את פי ה' ומתכוון לעשות נגד רצונו, יאמר שהוא הולך עמי קרי, (וואנדעלט איהם ענטגעגען, צווידער), ששם מגמת פניו היפך התכלית הנרצה לה' יתברך ומתנהג בדרכים ההולכים למולו; ולכן הוא אומר להלן "והלכתי אף אני עמכם בקרי". הכוונה – שתהיה רצוני ותכלית מעשי היפך ומתנגד לרצונכם ותכלית מעשיכם. ואתנגד לכם בכל דרכיכם, וכן מתורגם בלשון אשכנז: צו ווידער וואנדעלן.
שד"ל בכורי עתים תקפ"ט:
ועתה הנה לפנינו מלת "קרי" או "בקרי" האמורה בקללות. והמפרשים פרשוה לשון 'מקרה' ולא נתקררה דעתי בדבריהם. (ומביא את דברי רש"י הנ"ל וסותר את דבריו): דאם כן – אין פסוק כ"ד ואין פסוק כ"ז לא עונש ולא איום. (ומביא פירוש מנחם הנ"ל ומעיר): אבל פירושו דחוי מפאת הדקדוק. מלבד שאין טעם לפרש "בחמת קרי" בחמת מניעה, מפני שהמכות אינן כולן ב"שב ואל תעשה" אבל יש מהן הרבה ב"קום עשה". ויש מפרשים "אם תלכו עמי קרי" - אם תאמרו שהמכות במקרה! ומה טעם לפי זה "והלכתי אף אני עמכם בקרי"? הלא נמצא מקיים טעותם. (ומביא פירוש ר' נפתלי הרץ ויזל ודוחה אותו) ולפי פירושו העיקר חסר. ועוד: מה טעם "תלכו עמי" שהיא מליצה קרובה למליצת (בראשית ו' ט') "את האלוקים התהלך נח"? (ומביא פירוש הרמבמ"ן:) אבל לא מצאנו מילת "לקראת" בענין התנגדות... מלבד זה. הנה כשהגיע אצל "והלכתי עמכם בחמת קרי" לא מצא ידיו ורגליו. כי מה טעם "בחימת התנגדות"? וכל חימה היא התנגדות.
1. מה הן הדעות השונות בפירוש המלה "קרי"?
2. מהי ביקורת שד"ל לכל אחת מהן? (הסבר: מדוע לפי רש"י אין פסוק כ"ד עונש או איום?
מדוע יש לדחוק פירוש מנחם מטעמי דקדוק?
מדוע אין לקבל פירושו של ה'יש מפרשים' - במה פירוש זה "חזק טעותם". וכו' וכו').