פרשת מקץ תשכ"ד - לקראת הירידה השניה למצרים
א. הצעות ראובן ויהודה
השווה:
הצעת ראובן הצעת יהודה
פרק מ"ב פסוק ל"ז פרק מ"ג פסוק ט'
"אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית
אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ"
"אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ
וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ
וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים"
בן אמוזג, לדברי יהודה (מ"ג ט'):
מליצה זו יקרה עד מאד, להיותה מורה באצבע דבר שאינו מפורש בתורה, והוא: אין העונש זולת העוון, רק העוון הוא בעצמו העונש לפני המשפט האלוקי – ובמקום תשלום השכר והעונש, וזהו שאמר יהודה: " וחטאתי לך כל הימים".
1. הסבר מהי הפליאה בדברי יהודה – בהשוואה לדברי ראובן – שעוררו את בן אמוזג לומר מה שאמר.
**
2. לדעתו אין רעיון זה נאמר במקום אחר בתורה, ואולם יש המוצאים רעיון זה בתורה, בספר דברים. מהם הפסוקים בהם נאמר רעיון זה?
3. מהן הסיבות השונות שבגללן עשויה הייתה הצעת יהודה להתקבל על דעת יעקב, ולא הצעת ראובן?
ב. השימוש בשם "ישראל"
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי.."
And Israel said: ‘Wherefore dealt ye so ill with me, as to tell the man whether ye had yet a brother?’
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה..."
And Judah said unto Israel his father: ‘Send the lad with me, and we will arise and go, that we may live, and not die, both we, and thou, and also our little ones.
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ..."
And their father Israel said unto them: ‘If it be so now, do this: take of the choice fruits of the land in your vessels, and carry down the man a present, a little balm, and a little honey, spicery and ladanum, nuts, and almonds;
ד"ה ויאמר ישראל: כתיב כאן שֵם ישראל, כי בא כאן ללמדם דעת לדורות הבאים אשר יהיו בגלות ויעמדו להיות נשפטים לפני אדונים, שלא לדבר יותר מהתשובה על השאלה.
העמק דבר, פסוק ח':
ד"ה אל ישראל: שאמר לו בלב נכון שאין לו פחד מכל אופני פחדים, באשר הוא בוטח בשם ישראל, "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים".
1. התוכל לתת סיבה אחרת לשם "ישראל" בפסוק ו'?
2. התוכל להסביר למה נקרא בפסוק י"א לא רק בשמו ישראל אלא גם בכינויו – "ישראל אביהם"?
ג. ה"א של "העוד לכם אח"
"לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח..."
And Israel said: ‘Wherefore dealt ye so ill with me, as to tell the man whether ye had yet a brother?’
אבן כספי, משנה כסף:
אין הה"א בכאן לתימה ולשאלה, וכן ה"א של "העולה היא למעלה" (קהלת ג' כ"א) פירשו לנו זה אנשי כנסת הגדולה, כי שמו תחתיו קמץ.
1. איך יש אפוא לפרש לפי דבריו את הה"א של פסוקנו?
*
2. מהי חשיבות פירושו לגבי הפסוק בקהלת?
3. הסבר את הסתמכותו על הניקוד!
ד. שעת מאכל השרים והשופטים
"כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם"
And when Joseph saw Benjamin with them, he said to the steward of his house: ‘Bring the men into the house, and kill the beasts, and prepare the meat; for the men shall dine with me at noon.’
ד"ה בצהרים: זו היא שעת מאכל השרים והשופטים, שיש להם להתעסק בצרכי צבור, וכן הכתוב מגנה האוכלים בשחר...
בצהרים, “at noon.” This is the time when ministers and highly placed officials eat their principal meal. They waited until that hour as they were preoccupied with various aspects of their service to the public. Solomon referred to people who eat early in the morning when he wrote in Kohelet 10,16: "Woe to you, O land, whose king acts as an adolescent, and whose ministers dine in the morning.” At the same time, Solomon praises the ones who eat their meal at noon — (compare verse 17 in the above chapter of Kohelet).
היכן מצינו בנ"ך שהכתוב מגנה את אלה שיש להם להתעסק בצרכי צבור על שהם אוכלים בשחר?
ה. כפילות "ויבא האיש את האנשים"
"וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף"
And the man did as Joseph bade; and the man brought the men into Joseph’s house.
"וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף"
And the man brought the men into Joseph’s house, and gave them water, and they washed their feet; and he gave their asses provender.
"ויגשו אל האיש וידברו אליו פתח הבית" – מלמד שהיה דוחפן לפנים והם דוחפין אותו לחוץ.
ד"ה ויבא האיש: הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפין אותו חוץ עד שדברו אליו פתח הבית, ומשאמר להם (פסוק כ"ג) "שלום לכם", נמשכו ובאו אחריו.
ויבא האיש AND THE MAN BROUGHT [THE MEN] — There is here a mention of bringing in after bringing in has been mentioned in Genesis 5:17, because then they hustled him outside so that they spoke to him at the door of the house (cf. Genesis 5:18 and Genesis 5:19 where they said אנחנו מובאים “we are being brought”), but as soon as he said to them “Peace be with you” they followed and went after him, into the house (Genesis Rabbah 92:4).
ד"ה וידברו אליו פתח הבית: קודם שנכנסו.
And they came near to the steward of Joseph’s house, and they spoke unto him at the door of the house,
ד"ה פתח הבית: קודם שנכנסו לבית, שאם יכנסו לבית ויראו השלשלאות והכבלים ואחר כך יודו, יאמרו: "על כרחכם הודיתם ולא מחמת נאמנות".
ד"ה ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף: אמר כן שתי פעמים, להיות כי בפעם הראשונה נפסקה הכניסה, כי נתעכבו ועמדו פתח הבית, פירוש: קודם שיכנסו לבית. והגם שאמר "ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף" הוא על דרך אומרו (בראשית כ"ח י') "וילך חרנה", שהכוונה היא ללכת לחרן, ולעולם עדיין לא נכנסו. וטעם (=הדבר שלא נכנסו) שרצו לדבר עמו קודם על הכסף, לדעת ביאתם למה היא, אם לטובה אם לרעה, לדעת מה יעשה. ואחר תשובתו אליהם הוצרך פעם שנייה "ויבא האיש... ביתה יוסף".
ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף. The man (adjutant) brought the men into Joseph's home. Why has the Torah repeated the fact that the brothers were brought to the home of Joseph? We have already been told about this in verse 18? Apparently they were interrupted before they entered Joseph's home when they stopped in front of the house. The reason was that the brothers first wanted to explain that they had found their money in their bags when they had arrived back in Canaan. They wanted to know why they were being brought to Joseph's home. They were not sure whether this bode them good or ill. After Shimon had been released they realised that they were to be made welcome. This is why the Torah had to repeat the fact that they were brought to Joseph's palace, i.e. as guests not as prisoners.
1. מה הקושי (או הקשיים) שניסו ליישב כל הפרשנים האלה?
2. כמה דעות שונות מיוצגות בפירושיהם?
*
3. מהו הרמז בלשון הכתוב שעליו בנויים דברי המדרש רבה (שאמר "מלמד")?
4. מהי ראייתו של בעל אור החיים מבראשית כ"ח י' - מהו בכלל הדמיון שבין שני הפסוקים?
*
5. מהו הפסוק בפרקנו (מ"ג) המתפרש אף הוא בדרך זו בה מפרש בעל אור החיים את כ"ח י' וכן את מ"ג י"ז?
6. הסבר את הביטוי בלשון אור החיים "ולעולם עדיין לא נכנסו"!
ו. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה כאשר כלו לאכול: יהודה אמר להם: "המתינו לזקן עד שתכלה הפת!"
כאשר כלו לאכל WHEN THEY HAD EATEN UP — Judah said to them: Leave the old man alone until the house will run short of bread (Midrash Tanchuma, Miketz 8).
לפי דברי רש"י, ג' ח':
ד"ה "...ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא..."
מהו דבר המקרא הטעון יישוב כאן, ומה מיישבת אגדה זו במקומנו?
2) פסוק ב'
ד"ה כאשר כלו: כדי שציאו.
מה ראה רש"י להביא בזה את תרגום אונקלוס? עיין בראשית כ"ד י"ט ובתרגום אונקלוס שם. וכן שם דברי רש"י ד"ה עד אם כלו.
ד"ה העד העיד: לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן (ירמיהו י"א): "העדתי באבותיכם"; (שמות י"ט) "רד העד בעם".
העד העד [THE MAN] DID SOLEMNLY PROTEST UNTO US — The Hebrew is an expression signifying warning and it is derived from the root עוד to bear witness, because a warning is, as a rule, given in the presence of witnesses. Other examples are (Jeremiah 11:7) “I earnestly forewarned (העדותי) your fathers”, and (Exodus 19:21) “Go, warn (העד) the people.
**
לשם מה מוסיף רש"י את דבריו "שסתם התראה... עדים" ולמה לא הסתפק בפירוש המילה, באומרו: לשון התראה?
ד"ה לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם: לא תראוני בלא אחיכם אתכם. ואונקלוס תרגם: "אלהין כד אחוכון עמכון" ישב הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא.
“לא תראו מני בלתי אחיכם אתכם means YE SHALL NOT SEE ME IF YOUR BROTHER BE NOT WITH YOU — Onkelos renders it by אלהין כד אחוכון עמכון ,“except when your brother is with you” adding the word כד when, to which there is no corresponding word in the Hebrew text. He gave the explanation of the word (בלתי) correctly, but he was not particular to translate according to the exact expression used in the text.
**
א. מה קשה לו בפסוקנו?
**
ב. השווה: שמות כ"ב י"ט: בלתי לה' לבדו, ישעיה י"ד ו': מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה, בראשית כ"א כ"ו: בלתי היום, במדבר י"א כ': בלתי אל המן עינינו, ישעיה י' ד': בלתי כרע תחת אסיר. לאילו מן הפסוקים האלו מתאים פסוקנו בהוראת מילת "בלתי"?
**
ג. במה לא דקדק אונקלוס כאן "אחר לשון המקרא"?
ד"ה כי הובאו בית יוסף: ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף, כי אם בפונדקאות שבעיר. וייראו, שאין זה אלא לאספם אל משמר.
כי הובאו בית יוסף BECAUSE THEY WERE BROUGHT INTO JOSEPH S HOUSE, and it was not usual for other people who came to buy corn to stay overnight in Joseph’s house but in the inns of the city. וייראו AND THEY WERE AFRAID, because this could be only for the purpose of putting them in prison.
א. מה קשה לו?
*
ב. באיזו מארבע לשונות של "כי" יש לפרש "כי" זה?
ד"ה אנחנו מובאים: אל תוך הבית הזה.
אנחנו מובאים WE HAVE BEEN BROUGHT inside this house.
פירשו בעל באר יצחק:
לפי שבגדר "ביאה" הוא הכניסה לגדר מוקף, וכבר ידעת שמדרך רש"י לבאר בפירוש מה שנכלל בכח הלשון.
א. מה קשה לרש"י?
*
ב. הסבר את דברי בעל יצחק המסומנים בקו.
*
ג. תן דוגמאות מדברי רש"י לספר בראשית בהם הוא הולך בדרך זו "לבאר בפירוש מה שנכלל בכח הלשון."