פרשת חיי שרה תשכ"ד - דברי אברהם לעבדו
א. אל מי שלח אברהם את עבדו?
השווה:
...ויתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי" – ארצי ומשפחתי, כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ רק במשפחתו וכן (פסוק ז') "ולקחת אשה לבני משם", רמז אל "מבית אבי" וכן אמר העבד (פסוק מ') "ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי" ואחר (פסוק מ"א) "כי תבוא אל משפחתי"...
אבן כספי, טירת כסף:
נראה מיסוד העניין כי כוונת אברהם הייתה כי אם לא ישיג אליעזר מבוקשו מבנות בית אביו, שישא משאר בנות כשדים, כי נראה שלא היה מחזיק לקחת אשה לבנו מבית אביו, אם לדעתו שאין הבדל בינם ובין שכניהם, ואם לחשבו, שהם לא ירצו לשלוח בנותם, ולכן אמר בסתם: "כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך" וטעם "מולדתי" - ארץ מולדתי, הארץ שנולד שם... ונוטה אני מדעת ראב"ע בפירוש (פסוק כ"ד) "בת מי את" שפירש "וכבר אמר" (עיין למטה)*, כי דעתי שהתורה סיפרה כאן סידור המעשים כמו שהיו בזמנים הסדורים, אבל הוא שינה את הדבר בספרו להם המאורע. אבל המתנות שנתן הוא לה טרם ידעו אם היא מבנות אביו, הלא כבר הודעתיך, שאברהם לא עשה עיקר מבית אביו, מצורף לזה כי אינו נמלט בזה מתועלת, כי אף על פי שלא תהיה אשה ליצחק; הנה יקנה בזה יציאת שם בארץ מעושר רב ונדבת לב, ובזה ימצא רבים אשר ירצו ליתן לו בנותם; כי אין לחוס על המגדנות, כי כל טוב אדוניו בידו ורב העושר בבית אברהם, ועל כל פנים הרוויחה הנערה קצת המגדנות, למה ששימשה אותו שירות מופלג.
1. מה ההבדל בין שתי הדעות?
2. התוכל להביא ראיות מן הסיפור כולו ומפרטיו לאחת משתי הדעות?
3. הסבר, מדוע אין ראייתו של הראב"ע מפסוק מ"ז מוכיחה כלל?
4. מה החולשה שבדברי אבן כספי על המתנות?
אילו הייתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו, ומצא שהיא ממשפחה אחרת היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום, כי "ויאמר בת מי את" פירושו וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום. וכן אמר (פסוק מ"ז) "ואשאל אותה... ואשים הנזם".
ב. אברהם הודיע מלכות ה'
"ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי"
'ה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי THE LORD, GOD OF HEAVEN, WHO TOOK ME FROM MY FATHER'S HOUSE — Here he did not say “[The God of heaven] and the God of the earth”, whereas above (v. 3) he said, “And I will make thee swear etc. … [and the God of the earth]’’. But, in effect, Abraham said to him: Now He is the God of heaven and the God of the earth, because I have made him (i. e. His Name) a familiar one in peoples’ mouths: but at the time when He took me from my father’s house He was God of heaven only and not God of the earth for people did not acknowledge Him and His Name was not commonly known on earth (Genesis Rabbah 59:7).
מנחה בלולה, (לר' אברהם בן יעקב רפאפורט):
ד"ה אשר לקחני: ופירשו רש"י "ולא אלוקי הארץ, שלא היו באי עולם.." (עיין מקטע ד שאלה 1) וזהו שמסדרי התפילות לא תיקנו מלכות בברכה ראשונה של שמונה עשרה, כי קודם אברהם לא נודעה מלכותו.
**
הסבר דבריו, הלא גם בשאר הברכות של שמונה עשרה לא תיקנו מסדרי התפילות מלכות?!
ג. לשון "תשב"
"רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה"
And if the woman be not willing to follow thee, then thou shalt be clear from this my oath; only thou shalt not bring my son back thither.’
טעם "לא תשב" בעבור אברהם שהוא העיקר.
"Thou shalt not bring my son back thither." He must remain in the land of Israel. Abraham said, "you shall not bring my son back" because he (Abraham) was the root.
אבן כספי:
גם זה ממה שדימו המפרשים לזווג הלשונות תמיד, והנה תמצא "ודור רביעי ישובו הנה" (בראשית ט"ו ט"ז) ויותר מבואר (תהילים ט' י"ח) "ישובו רשעים לשאולה" ורבים כן, שהוא תחילת התנועה.
1. מה קשה להם בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין תשובותיהם?
3. מה ראייתו של אבן כספי מתהילים ט' י"ח?
ד. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי: ולא "אלוקי הארץ" ולמעלה (פסוק ג') הוא אומר: "ואשביעך בה'..." אמר לו: "עכשיו הוא אלוקי השמים ואלוקי הארץ, שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלוקי השמים ולא אלוקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירין בו, ושמו לא היה רגיל בארץ".
'ה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי THE LORD, GOD OF HEAVEN, WHO TOOK ME FROM MY FATHER'S HOUSE — Here he did not say “[The God of heaven] and the God of the earth”, whereas above (v. 3) he said, “And I will make thee swear etc. … [and the God of the earth]’’. But, in effect, Abraham said to him: Now He is the God of heaven and the God of the earth, because I have made him (i. e. His Name) a familiar one in peoples’ mouths: but at the time when He took me from my father’s house He was God of heaven only and not God of the earth for people did not acknowledge Him and His Name was not commonly known on earth (Genesis Rabbah 59:7).
א. מה קשה לרש"י?
*
ב. היכן מצינו בפרשת וירא שרש"י מיישב קושי מעין זה?
*
ג. בבראשית רבה נאמר על בראשית י"ב ח' "ויקרא בשם ה'":
"מלמד שהקרה שמו של הקב"ה בפי כל בריה".
הסבר, למה לא הביאו רש"י שם?
ד. מה רמזים יש למצוא בפרשיות הקודמות שהרגיל אברהם בפי הבריות, נוסף על הפסוק המוזכר בשאלה (ג)?
ה. מהו הרמז בפרשתנו שבאי עולם מכירים בו?
ד"ה ואשר דבר לי: לצרכי, כמו אשר דיבר עלי, וכן כל "לי ו"לו" ו"להם" הסמוכים אצל "דיבור" מפורשים בלשון "על" ותרגום שלהם "עלי", "עלוהי", "עליהון", שאין נופל אצל דיבור לשון "לי" ו"לו" ו"להם" אלא "אלי" "אליו", "אליהם" ותרגום שלהם "עִמִי", "עִמֵיה", "עִמהוֹן". אבל אצל "אמירה" נופל לשון "לי", "לו", "להם".
ואשר דבר לי AND WHO SPOKE לי—The word לי means “in my interest”, just as (1 Kings 2:4) “which He spake concerning me (עלי)”. In the same way, in every case where לי or לו or להם follow after the verb דבר they must be explained in the sense of על “concerning” — and in the Targum they should be rendered by עלי or עלוהי or עליהון regarding me etc. — for with this verb דבר in the sense of speaking to a person, the expressions לי and לו and להם are not the appropriate ones, but אלי and אליו and אליהן, and their renderings in the Targum should be עמי and עמיה and עמהן i. e., to speak with me or him or them. In the case of the verb אמר, however, the expressions לי and לו and להם are the appropriate ones.
**
א. התוכל להסביר את ההבדל בין הצרכת הפועל "דבר" לבין הצרכת הפועל "אמר" מתוך הבדלי המשמעויות שבין שני הפעלים?
ב. הסבר מה פירוש דברי רש"י "ותרגום שלהם...", והרי אונקלוס כאן אומר "ודי מליל לי"!
ג. השווה דברי רש"י כ"ח ט"ו ד"ה דברתי לך:
לצרכיך ועליך, מה שהבטחתי לאברהם על זרעו, לך הבטחתי ולא לעשו... וכן כל "לי", "לך", "לו", ו"להם" הסמוכים אצל דיבור משמשים לשון "על" וזה יוכיח, שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן.
1. הסבר, למה אומר רש"י שפסוק זה יוכיח, ולא פסוקנו?
2. האם הקושי שבא רש"י ליישב בפסוקנו ובפרק כ"ח פסוק ט"ו אחד הוא?
ד"ה ונקית משבועתי: וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא.
'ונקית משבעתי וגו THEN SHALT THOU BE CLEAR FROM THIS MY OATH etc. — and take a wife for him from the daughters of Aner or Eshcol or Mamre.
*
מה ראה רש"י לומר שמאלה יקח, והיכן מצינו שחילק אברהם בשבועתו בין בעלי בריתו לשאר כנענים?
יישב קושייתו.
**
ב. בעל מנחת יהודה, על רש"י (ר' יהודה בר' עובדיה אב בית דין דק"ק בריסק דליטא במאה ה-16) מקשה:
למה אמר אליעזר (פסוק מ"ט) "ואם לא – הגידו לי ואפנה על ימין ועל שמאל" ופירשו רש"י: "מבנות ישמעאל מבנות לוט", והלא לא ציוה אותו אברהם אלא שאם לא תלך אחריו שיקח מבנות ענר אשכול וממרא דווקא?
יישב את דברי רש"י!
ד"ה רק את בני לא תשב שמה: "רק" מיעוט הוא, בני אינו חוזר, אבל יעקב בן בני סופו לחזור.
רק את בני וגו ONLY [BRING NOT] MY SON [THITHER] etc. — The word רק narrows and limits (מעוט) the sense: it is only my son who may not go back there, but Jacob, my son’s son, in the end will go back there to find a wife (Genesis Rabbah 59:10).
*
בעל גור אריה, מקשה:
ולמה אמר אברהם זה לעבד (מה יהא גורלו של יעקב) שיגיד להם?
ישב את קושייתו!
ה. שאלות בטעמי המקרא
"וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת"
And Abraham rose up, and bowed down to the people of the land, even to the children of Heth.
1. איך יש לפרש פסוקנו לפי פיסוקם של בעלי הטעמים, ואיך היה פסוקנו מתפרש לו באה מילת "אברהם" בטעם זקף?
2. מנחת שי:
חלוף בטעם: קדמאה (פסוק ג') "ויקם אברהם מעל", תניינא (פסוק ז') "ויקם אברהם וישתחו". וסימן: מעל לעיל וישתחו מלרע.
פרש את דבריו!