פרשת לך לך תשכ"ד - פרידת אברהם ולוט

ByNechama Leibowitz

גיליונות נחמה

א. שאלות כלליות לפרקנו

1. קאסוטו, מנח עד אברהם, מהדורה שנייה תשי"ג בהקדמה לפרקנו:
בפרשה זו מסופר כיצד הציע אברהם ללוט, מפני דרכי שלום ולשם מניעת מריבות בין רועי מקנהו ובין רועי מקנה לוט, להפרד ממנו. גם זה מבחן וניסיון לאברם...

הסבר, במה מהווה ענייננו ניסיון לאברהם, ומה דמיון ניסיון זה לניסיון ראשון ולניסיון אחרון שנתנסה בו אברהם?

2. קאסוטו, שם:
...וכמו כן אין לראות דבר שבמקרה בחזרה על המילה "..." שבע פעמים בפיסקה זו, כרגיל במילה העיקרית של פרשה מסוימת, לפי השיטה שכבר עמדתי עליה כמה פעמים בפירושי.

מצא מהי איפוא המילה העיקרית ("המילה המנחה") בפרקנו.

3. בעל עקדת יצחק, מקדים לפרקנו:
סיפר הכתוב כי שב לדרכו בהצלחת קניינים רבים מהמדומים, כמו שאמר "ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב", אמנם שבהצלחות נפשיות לא הרוויח כלל, די לו במה שחזר למסעיו מנגב ועד בית אל "עד המקום אשר היה שם אהלו בתחילה" ואל "מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה" ואשר קרא בשם ה', ואמר "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים", לומר שכבר נשתתפו שניהם באלה הקניינים ולא לכבוד הוא לו.

הסבר מהי הפליאה בפרקנו שרצה ליישב?

ב. שאלות ודיוקים ברש"י

1) רש"י על בראשית י״ג:י׳:א׳

ד"ה כי כלה משקה: ארץ נחלי מים.

1) Rashi on Genesis 13:10:1

כי כלה משקה THAT IT WAS WELL WATERED — a land of water-streams.

מהו הקושי (או הקשיים) שיישב רש"י בדבריו אלה?

2) רש"י על בראשית י״ג:י׳:ב׳

ד"ה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה: היה אותו מישור...

2) Rashi on Genesis 13:10:2

לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה BEFORE THE LORD DESTROYED SODOM AND GOMORRAHH that land was

האם לפי דעת רש"י המילים "לפני שחת... ואת עמורה" דבוקות למעלה אל "כי כולה משקה" או דבוקות למטה אל "כגן אלוקים"?
ומה הניעו להכריעו כאשר הכריע?

3) פסוק י'
ד"ה כגן ה': לאילנות.

בראשית י״ג:י׳

ד"ה כארץ מצרים: לזרעים.

Genesis 13:10

And Lot lifted up his eyes, and beheld all the plain of the Jordan, that it was well watered every where, before the LORD destroyed Sodom and Gomorrah, like the garden of the LORD, like the land of Egypt, as thou goest unto Zoar.

^**

מה קשה לו בפסוקנו? (שים לב: שניים הם הקשיים שמיישב רש"י בדבריו!)

4) רש"י על בראשית י״ג:י״א:ב׳

ד"ה מקדם: נסע מאצל אברם והלך לו למערבו של אברם, נמצא נוסע ממזרח למערב, ומדרש אגדה: הסיע עצמו מקדמונו של עולם – אמר: "אי אפשי לא באברם ולא באלוקיו".

4) Rashi on Genesis 13:11:2

מקדם FROM THE EAST — He removed from Abram and went westward of Abram — consequently he travelled from the East to the West. A Midrashic explanation is: He wandered away from the Originator (מקדמונו) of the Universe, saying, “I want neither Abram nor his God” (Genesis Rabbah 41:7).

א. מה קשה לו?

^**

ב. מזרחי, בראשית י״ג:י״א:א׳

ותימה, שמגבולי הארץ נראה שככר הירדן במזרחה של ארץ ישראל ובית אל תוך ארץ ישראל, ונמצא שההולך מבית אל שהיה אברהם דר שם אל ככר הירדן, הולך מאצל אברהם למזרחו. וצריך עיון!

התוכל ליישב קושי זה על דרך הפשט? העזר בישעיה פרק י"ז פסוק י"ג.

ג. דברי המדרש שהביאם רש"י כאן נאמרו בבראשית רבה גם לפסוק "ויהי בנסעם מקדם" (י"א, א'). הסבר למה נמנע רש"י מלהביא את המדרש גם שם, והלא דבריו נראים מתאימים שם עוד יותר מאשר במקומנו?

5) פסוק י"ב
ויאהל: נטע אוהלים לרועיו ולמקנהו.

א. השווה דבריו כאן לדבריו פרק י"ב פסוק ח':
ד"ה ויעתק משם: אהלו.

האם הקושי העומד לפניו כאן ושם אחד הוא או לא?

ב. מה ראה להוסיף כאן "אוהלים" בלשון רבים?

6) רש"י על בראשית י״ג:י״ג:א׳

ואנשי סדום רעים: ואף על פי כן לא נמנע לוט מלשכון עמהם. ורבותינו למדו מכאן (משלי י' ז') "ושם רשעים ירקב".

6) Rashi on Genesis 13:13:1

ואנשי סדום רעים BUT THE MEN OF SODOM WERE WICKED, and yet Lot did not refrain from living with them. Our Rabbis learned from here how the text (Proverbs 10:11) “and the name of the wicked shall rot” should be applied (Yoma 38b).

ב. בשתי דרכים שונות מיישב רש"י את הקושי (הפירוש השני "ורבותינו למדו"). הסבר מהו ההבדל העקרוני ביניהם?

^**

ג. מפרשי רש"י מקשים: מהו "ורבותינו למדו מכאן"? והלא פסוק הוא במשלי? הסבר כוונתם.

7) רש"י על בראשית י״ג:י״ד:א׳

ד"ה אחרי הפרד לוט: כל זמן שהרשע עמו היה הצבור פורש ממנו.

7) Rashi on Genesis 13:14:1

אחרי הפרד לוט AFTER LOT WAS SEPARATED FROM HIM — So long as the wicked (Lot) was with him the word of God kept away from him (i. e. God had no communion with Abraham) (Midrash Tanchuma, Vayetzei 10).

^**

א. השווה לדבריו אלה את דבריו פרק ד' פסוק א' ד"ה והאדם ידע, פרק כ"א פסוק א' ד"ה וה' פקד.

^**

ב. היכן נאמר רעיון זה של הרחקת השכינה בגלל החברות הלא טובה בספר בראשית?

ג. בחירתו של לוט

בראשית י״ג:י״א

"וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן"

Genesis 13:11

So Lot chose him all the plain of the Jordan; and Lot journeyed east; and they separated themselves the one from the other.

מנחה בלולה, (לר' מנחם רפא מפורטו, או רפאפורט):
כי הבחירה בהחלט לא יאמר רק על הטוב, והבוחר ברע לא תקרא בחירה בהחלט רק לעצמו, כי איש אחר לא יבחר הבחירה הזאת. וכך עשה לוט שבחר בחירה רעה להיפרד מן הצדיק.

1. מה הדיוק הלשוני שדייק בפסוקנו ושממנו למד שזו בחירה רעה?

2. מה פירוש "הבחירה בהחלט"?

ד. "ויאהל אברם ויבוא"

בראשית י״ג:י״ח

"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן"

Genesis 13:18

And Abram moved his tent, and came and dwelt by the terebinths of Mamre, which are in Hebron, and built there an altar unto the LORD.

מנחה בלולה:
על דרך (איוב י"ד י') "וגבר ימות ויחלש".

^**

הסבר מה הקושי ומה יישובו?

ה. משפט שחלקו השני מילה אחת

בראשית י״ג:י״ג

"וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד"

Genesis 13:13

Now the men of Sodom were wicked and sinners against the LORD exceedingly.

רבים ניסו לתרץ את פיסוק הטעמים של פסוקנו, עיין בפרט בשד"ל ובדברי הרב ברכר בהוצאת "יהואש".

הרב מ. ברויאר, בספרו "פיסוק הטעמים שבמקרא" דוחה את הפירושים כדחוקים ואומר (עמוד 148) :
פתרון הבעיה ימצא גם כאן – לא על ידי פירוש חדש – אלא על ידי כלל דקדוקי חדש; שכן כך דרך הטעמים במשפט (הכולל פסוק שלם) שחלקו השני מילה אחת בלבד...

הרב ברויאר מביא הקבלות:

בראשית ח׳:ט״ו

"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר"

Genesis 8:15

And God spoke unto Noah, saying:

בראשית כ״ב:ט״ו

"וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם"

Genesis 22:15

And the angel of the LORD called unto Abraham a second time out of heaven,

בראשית ל׳:ז׳

"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב"

Genesis 30:7