פרשת עקב תשכ"ה - הפטרה
להפטרה זו - לפסוקים הראשונים - עיין גליון עקב תשכ"ג.
א. נבואה זו - לעתיד לבוא
אברבנאל, (בסוף פירושו לפרקנו):
ובנבואה הזאת מבואר שהיא עתידה ואי אפשר שתפורש על בית שני, כי שם לא באו מרחוק ומצפון ומים ומארץ סינים; גם לא היו בבבל "לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים" (ישעיהו מ"ט ז'), כי נבודנצר וביתו בלבד מלך עליהם; גם אי אפשר לומר על חורבן בבל (=כוונתו: על גלות בבל) "עזבני ה' וה' שכחני", כי לא ישבו שמה כי אם חמשים שנה, ואיך יקרא זה עזיבה ושכחה?! ושאר הכתובים כולם יעידון יגידון, שלא נתקיימו עד הנה, שהם עתידים להתקיים בזמן ביאת משיחנו במהרה יגלה.
והשווה לדבריו אלה פירושו לעובדיה, שהובא בגיליון וישלח תשי"ט!
מה הסיבות ההיסטוריות שהניעו את אברבנאל לפרש בכל מקום שבו ניבאו נביאים על קיבוץ גלויות שהכוונה אינה לשיבת ציון בתחילת ימי בית שני?
ב. תרגום המילה "בניך"
"מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"
Thy children make haste; Thy destroyers and they that made thee waste shall go forth from thee.
השבעים וכן הרב סעדיה גאון תרגמו כאילו היה כתוב: "מהרו בוניך".
1. מה המריצם לתרגם כך?
2. התוכל להוכיח מתוך פרקנו ש"בניך" היא הגירסה הנכונה?
ג. שכחו בני ציון את ארצם
"מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"
Thy children make haste; Thy destroyers and they that made thee waste shall go forth from thee.
אברבנאל:
ואמנם אָמרוֹ "מהרו בניך"... בעונותינו כי רבו אורך הגלות העיד שאין הפירוש הזה (=של המפרשים שקדמוהו) אמתי, אבל פירושו: יותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משישכח אותה השם יתברך. לפי שהיו מהם רשעים, שלא היו מרחמים על הארץ הקדושה, והמה סבבו חורבנה, והוא אָמרוֹ "מהרו בניך", רוצה לומר לענין השכחה, לפי שמהרסיך ומחריביך ממך יצאו, כלומר, שבסיבתם נחרבה הארץ ובית המקדש.
1. מהו פירושם של המפרשים אשר לו הוא מתנגד?
2. בשתיים הוא סוטה כאן מן הפירוש המקובל כפשט. אילו הן?
3. מהי חולשת פירושו?
ד. מידת "מדרך קצרה"
"כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ"
For thy waste and thy desolate places And thy land that hath been destroyed— Surely now shalt thou be too strait for the inhabitants, And they that swallowed thee up shall be far away.
כמה ממפרשינו מפרשים פסוק זה על פי מידת "מדרך קצרה" (שהיא מידה ט' מבין ל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי).
1. הסבר, מהו האיבר שעליו מדלג פסוקנו?
2. העתק את פסוקנו בסימני פיסוק.
3. היכן מצינו בהפטרתנו עוד פסוק המתפרש עפ"י מידה זו?
ה. "צר לי המקום"
"עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם..."
The children of thy bereavement Shall yet say in thine ears: ‘The place is too strait for me; Give place to me that I may dwell.’
לאנייאדו, כלי פז (על ישעיהו) מקשה:
והלא (אבות פרק ה') "לא אמר אדם לחברו – בימי שלוותם – צר לי המקום שאלין בירושלם".
The children of thy bereavement Shall yet say in thine ears: ‘The place is too strait for me; Give place to me that I may dwell.’
והוא מיישב על פי לשון פסוקנו.
**
הסבר – כיצד ניתן ליישב קושייתו מתוך לשון פסוקנו!
ו. "גשה לי ואשבה"
"צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה"
The children of thy bereavement Shall yet say in thine ears: ‘The place is too strait for me; Give place to me that I may dwell.’
ד"ה גשה לי: התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה.
והשווה רש"י, בראשית י"ט ט':
ד"ה ויאמרו גש הלאה: קרב להלאה, כלומר התקרב לצדדין והתרחק ממנו... וכן (ישעיה מ"ט) "גשה לי ואשבה" המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך.
ויאמרו גש הלאה AND THEY SAID, STEP BACK — Get you away over there — as much as to say, Take yourself aside and keep away from us. Similarly wherever the word הלאה occurs in Scripture it has the meaning of further away. For example: (Numbers 17:2) “Scatter (הלאה) yonder”; (1 Samuel 20:22) “Behold the arrows are beyond thee (הלאה)” Thus גש הלאה signifies, withdraw yourself further away (old French Retire-toi de nous). It is an expression of contempt, signifying, “we do not take any notice of you!” Of a similar character are: (Isaiah 65:5) “Stand by thyself (אל תגש בי) come not near unto me”, and (Isaiah 49:20) גשה לי “Give place to me that I may dwell” which means “withdraw aside for my sake (לי) that I may dwell where you are now”. — They really meant to say to Lot: “You intercede for these strangers; how dare you!” In reply to what he had said to them regarding his daughters they answered: “Get out of the way” — a somewhat gentle expression — whilst with regard to his advocacy for the strangers they retorted, האחד בא לגור THIS MAN CAME TO SOJOURN — You are the only strange man amongst us, for you have come to sojourn here, וישפוט שפוט and you make yourself a Reprover of us!
ד"ה גשה לי: המקום שלך צר לי ואיני יכול להכנס אל תוכו, ולכן גשה אתה והתקרב אלי, למען אשב בתוכך. רצה לומר, כי אחר שבני ישראל יהיו רבים מאד ולא תוכל ארץ ישראל להחזיק את כולם, לכן תרחיב הארץ את גבולה ותתפשט עד חוצה לארץ, כמו שאמר (ישעיה נ"ד) "הרחיבי מקום אהלך". וזה במשל, כי הארץ תיגש אל היושבים העומדים חוצה לה ואינם יכולים להכנס לתוכה.
1. מה קשה בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין שני הפירושים?
3. מהי חולשת פירוש המלבי"ם מבחינה לשונית?
ז. "אלה איפה הם"
"וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל? הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם?"
Then shalt thou say in thy heart: ‘Who hath begotten me these, Seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, An exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; These, where were they?’
1. החוקר פולץ מעיר שפסוק זה מתפרש יפה אם נעמידנו מול מ"ז ח'. הסבר במה עשוי הפסוק ההוא להבהיר את פסוקנו?
**
גולה וסורה: מצד בניה שסרו ממנה, וכן ישעיהו א' "כאלה נובלת עליה".
הסבר מהו הקושי המשותף לפסוקנו ולפסוק ההוא בישעיהו א'?
"אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם"
Then shalt thou say in thy heart: ‘Who hath begotten me these, Seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, An exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; These, where were they?’
מאיפה: כלומר מאיזה מקום באו, או פירוש איפה היו?
"ואלה איפה הם" רוצה לומר, שרוב בני האומה יצאו מכלל הדת והתערבו בגויים ולכן תאמר האומה: הן אני נשארתי לבדי ואלה איפה הם, שהיו נסתרים בקרב העמים?
Then shalt thou say in thy heart: ‘Who hath begotten me these, Seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, An exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; These, where were they?’
א. מה הקושי בפסוקנו שאותו מנסים שניהם ליישב?
**
ב. מה ההבדל בין תשובותיהם?
**
ג. כיצד אפשר להוכיח את חולשת פירושו של אברבנאל מבחינה לשונית?
ד. מה אילצו לפרש כך?
ח. שאלה כהוגן ושלא כהוגן
"הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ"
Behold, I have graven thee upon the palms of My hands; Thy walls are continually before Me.
אמר ר' איבו: שני דברים שאלו ישראל מלפני הקב"ה ולא שאלו כהוגן: עמדו נביאים ותיקנו על ידיהם; ישראל אמרו (הושע ו') "ויבוא כגשם לנו". אמרו להם הנביאים: "לא שאלתם כהוגן, שהגשמים הללו סימן טרחות הן לעולם; יוצאי דרכים מצירין בהם, מפרישי ימים מצירים בהם, טחי גגות מצירין בהם, מי שבורו מלא מים וגתו מלא יין מצירין בהם; ואתם אומרים: "ויבוא כגשם לנו"? ועמדו הנביאים ותיקנו (הושע י"ד) "אהיה כטל לישראל". ועוד אמרו ישראל לפני הקב"ה (שיר השירים ח') "שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך", אמרו להם הנביאים: לא שאלתם כהוגן, הלב פעמים נראה ופעמים אינו נראה ואין חותמו נגלה; ואיזהו כהוגן? (ישעיהו ס"ב) "והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלוקיך". ר' שמעון בן קומת אמר בשם ר' לוי: אמר להם הקב"ה: "לא אתם ולא נביאיכם שאלתם כהוגן וכראוי, שמלך בשר ודם עובר ועטרה נופלת מעל ראשו וצניף מלוכה מעליה. ואיזהו כהוגן? הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"ט) "הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד". כשם שאי אפשר לו לאדם לשכוח כפות ידיו, כך (ישעיה מ"ט) "גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך".
... Another explanation. “…for love is as strong as death…” (Song of Songs 8:6) The love with which the generation of persecution loved the Holy One, as it says “For it is for Your sake that we are killed all the time…” (Psalms 44:23) “…zeal is as strong as the grave…” (Song of Songs 8:6) In the future the Holy One will have a great jealousy on behalf of Zion, as it is written “I am jealous for Zion with great jealousy…” (Zechariah 8:2) “…its coals are coals of fire of a great flame!” (Song of Songs 8:2) R’ Berachia said: like the fire above – where the fire does not extinguish the water nor the water extinguish the fire.
**
הסבר מה מסומן בשאלה של כהוגן ושלא כהוגן (ואל יעלה על דעתך שמדובר בהתחרות ביופי סגנון!) וראה עלון ההדרכה.