פרשת תרומה תשכ"ה - הפטרה
א. שלמה וחירם
"וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם"
And the LORD gave Solomon wisdom, as He promised him; and there was peace between Hiram and Solomon; and they two made a league together.
ד"ה וה' נתן חכמה לשלמה: טעם הסיפור הזה, הנה, כי ברוב הבנינים אשר בנה נראתה חכמתו, כמו שאמר במלכת שבא (מלכים א', י' ד') "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה...".
ד"ה ויהי שלום: והלא גם עם המלכים האחרים היה לו שלום, אלא שלום קיים וחזק בברית שכרתו שניהם והספיק לו עצים לבנין זה אשר בנה.
ד"ה ויהי שלום בין חירם: גם זה מחכמת שלמה.
And the LORD gave Solomon wisdom, as He promised him; and there was peace between Hiram and Solomon; and they two made a league together.
אברבנאל:
והנה זכר הכתוב אחרי זה "וה' נתן חכמה לשלמה... ויהי שלום..." להגיד שעם היות חירם אוהב לדוד כל הימים ושמפני אהבתו שלח אל שלמה דברים טובים נחומים, הנה אחרי כן קיימו וקיבלו השלום וברית אמת ביניהם לא בעבור דוד, כי אם בעבור חכמת שלמה ומעלתו ומתנתו, כי רבים יחלו פני נדיב.
1. מהו הקושי (או הקשיים) שמיישבים פרשנים אלה?
2. מה היחס שבין שני חלקי הפסוק לפי דעת כל אחד מהם?
ב. איסור כלי ברזל בבניית הבית
"וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ"
For the house, when it was in building, was built of stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house, while it was in building.—
מכילתא יתרו כ' כ"ב:
"לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה"... היה ר' שמעון בן אלעזר אומר: המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם, והברזל לקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף המקצר על המאריך.
1. המפרשים מקשים: והלא נאמר בפרק ה' ל"ב "ויפסלו". יישב קושייתם!
2. הסבר: למה נאמר פסוק זה כאן במקומנו (בין פסוק ו' לפסוק ח') ולא נאמר בסוף כל בנין הבית?
ג. "ויהי דבר ה'" - ע"י נביא
"וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה..."
And the word of the LORD came to Solomon, saying:
סדר עולם רבה פרק כ':
אחיה (השילוני) אמר לשלמה המלך "הבית הזה... וגו'", "ושכנתי בתוך בני ישראל" ובאחרונה אמר לו (מלכים א', י"א י"א) "יען אשר היתה זאת עמך..."
And a man of God came near and spoke unto the king of Israel, and said: ‘Thus saith the LORD: Because the Arameans have said: The LORD is a God of the hills, but he is not a God of the valleys; therefore will I deliver all this great multitude into thy hand, and ye shall know that I am the LORD.’
אברבנאל:
ובסדר עולם אמרו, שבאה לשלמה הנבואה הזאת ע"י אחיה השילוני וכבר הוכחתי ששלמה נביא היה, אבל הנבואה הזאת אולי שבאה אליו על ידי נביא אחר, אע"פ שהוא היה נביא לה', כדי שיתבייש ויתפעל יותר מדבריו ויהיה הנביא ההוא עוד באותה התראה! וכבר יראה שבאה הנבואה הזאת ע"י נביא לשלמה, מאשר נאמר בסיפור אחרי זה...
**
מהי הראיה מן "הסיפור אחרי זה" שבא לו הדיבור הזה ע"י הנביא?
ד. לעניין התנאי "אם תלך"
"וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי..."
And the word of the LORD came to Solomon, saying: ’As for this house which thou art building, if thou wilt walk in My statutes, and execute Mine ordinances, and keep all My commandments to walk in them; then will I establish My word with thee, which I spoke unto David thy father;
אבן כספי, אדני כסף:
ראה, כי זה היה יעוד לטובה על תנאי וחזר בו, וזה נכון. ואע"פ שבמקום אחר לא היה כתוב השנות כנגד ניגוד הקודם והולך ניגוד הנמשך.
**
1. למה אמר אבן כספי כאן "וזה נכון"?
**
2. הסבר הדברים המסומנים בקו.
**
3. מהו המקום האחר אשר יתכן שאליו ירמוז?
ה. מיקום הנבואה "הבית הזה"
"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה"
’As for this house which thou art building, if thou wilt walk in My statutes, and execute Mine ordinances, and keep all My commandments to walk in them; then will I establish My word with thee, which I spoke unto David thy father;
אברבנאל, מקשה:
מה ראה כותב הספר להכניס בתוך סיפור הבנין אותה הנבואה אשר באה לשלמה "הבית הזה אשר אתה בונה..."? והיה ראוי שיזכור אותה אם בתחילת הסיפור וראשו, אם בסופו, ולא יפסיק הדיבור ממלאכת הבנין שהיה בו, ויביא הנבואה הזאת ופסוקי בנין הבית מפה ומפה הם כתובים והנבואה באמצעו.
נסה לענות לקושייתו!
ו. הקושי בפסוק "הבית הזה"
"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ..."
’As for this house which thou art building, if thou wilt walk in My statutes, and execute Mine ordinances, and keep all My commandments to walk in them; then will I establish My word with thee, which I spoke unto David thy father;
אברבנאל:
הבית הזה אשר אתה בונה, אל תחשוב שלמה שהוא יעמוד לעד ולעולמי עולמים ובעבור זה תעשה הבנין כל כך קיים וחזק, כי הנה התמדתו תלוי בתנאי: אם תלך אתה והבאים אחריך בחוקותי, אז אקים את דברי הטוב אשר דיברתי לדוד, והוא שאשכון בתוך בני ישראל ולא אעזוב אותם, ומזה נמשך שאם לא יעשו כן יחרב הבית, ולא ישכון בו הכבוד האלוקי, ובזה היה לו מההערה והרמז על מה שיהיה באחרית הימים.
באור:
ד"ה הבית הזה: שעור המקרא הזה הוא: על דבר הבית הזה אשר אתה בונה אני אומר לך: אם תלך בחוקותי...
ד"ה הבית הזה אשר אתה בונה: הודיעו כי עיקר הבית אינו הבית עצמו, רק שהוא הציור על שיתאחדו שם ישראל לעבוד את ה' שכם אחד, באופן שעל ידי זה ישרה שכינתו בתוכם, וזה עיקר הבית אשר יבנו לו. וזהו שאמר "הבית אשר אתה בונה אם תלך בחוקותי", ר"ל: ההליכה בחוקותי היא עיקר הבית.
1. מה קשה בפסוקנו, ואיך אפשר ליישב את הקושי לפי פשוטו?
2. האם קיים אותו פסוק גם במלכים א', ט' ח', או קיים שם קושי אחר?
3. מה ההבדל בין שלושת היישובים שניתנו לעיל לקושי שבפסוק?
ז. שאלות בטעמי המקרא
"אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם"
If the theft be found in his hand alive, whether it be ox, or ass, or sheep, he shall pay double.
ד"ה אם-המצא... בידו: ברשותו שלא טבח ולא מכר.
המצא תמצא IF THE THEFT BE CERTAINLY FOUND IN HIS HAND i. e. in his possession (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 22:3:2), he having neither sold it nor slaughtered it he shall pay only double.
ד"ה חיים שנים ישלם (מכילתא): ולא ישלם לו מתים אלא חיים או דמי חיים.
חיים שנים ישלם means, two living animals (חיים שנים) shall he pay and he shall not give dead animals in payment (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 22:3:4) — but either living animals or the value of living animals.
ד"ה אם המצא תמצא בידו: שלא מכרו
אם המצא תמצא בידו, he had not sold or otherwise disposed of the stolen animal;
ד"ה חיים: שלא טבחו אז שנים ישלם ולא ארבעה וחמישה.
חיים, he had not slaughtered it preparatory to consuming it; then שנים ישלם, he pays only double its market value as restitution and not four or five times its value.
א. אילו מן המפרשים הנ"ל מסבירים בהתאם לפיסוק הטעמים?
ב. מדוע באה המלה "הגנבה" ברביע ולא בזקף? (זקף היה דורש את הטעמים קדמא-מהפך-פשטא-זקף).
"כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם"
If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man’s field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution.
ד"ה כי יבער: יוליך בהמותיו בשדה וכרם של חברו ויזיק אותו באחת משתי אלו או בשילוח בעירה או בביעור. ופירשו רבותינו שילוח הוא נזקי מדרך כף רגל וביעור הוא נזקי השן האוכלת ומבערת.
כי יבער means accordingly, he takes his cattle into the field or the vineyard of his fellow-man and causes damage to him by one of these two ways: either by the mere fact that he lets his cattle go (tread) there (ושלח את בעירו), or by letting it graze there (ובער). Our Rabbis explained (Bava Kamma 2b), that ושלח refers to the damage done by “treading” (Rashi uses a Biblical phrase Deuteronomy 5:1. “treading of the hollow of the foot”) and ובער to the damage caused by the tooth that eats up and removes (מבערת) the crops (grazing).
והשווה:
"וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית"
And thou shalt cast four rings of gold for it, and put them in the four feet thereof; and two rings shall be on the one side of it, and two rings on the other side of it.
ד"ה ושתי טבעת על-צלעו האחת: הן הן ד' טבעות שבתחילת המקרא ופירש לך היכן היו. והוי"ו זו יתירה היא ופתרונו כמו שתי טבעת. ויש לך לישבה כן: ושתי מן הטבעות האלו על צלעו האחת.
שתי הלחם ושתי טבעות על צלעו האחת AND TWO RINGS IN THE ONE SIDE OF IT — These are the very four rings spoken of in the beginning of the verse but here Scripture explains to you where they were fixed. This ו of the word ושתי (the first time the word occurs here) is really redundant and the interpretation is as though it read, שתי טבעת (see Note on Exodus 24:12). Since however the ו is there you may make it fit in thus: and two of these rings shall be on the one side of it and two on the other side thereof.
א. האם פירושו של רש"י מתאים לפיסוק הטעמים?
ב. במה יש דמיון בין צלע א' של פסוקנו ובין כל הפסוק של פרשת תרומה? איך יש לפרש את הוו"וים של "ושלח" ושל "ובער" כאן בהתאם לפירושו של רש"י שם? (עיין גם בפירושו של קאסוטו!)