| א. יעקב והבאר - מתוך מדרשי חז"ל |
| A. Jacob and the Well - From the Midrash of our Sages, may their Memory be Blessed |
"וירא והנה באר בשדה" – ר' חמא בר חנינא פתר ביה שית שיטין (= פתר את הפסוקים הבאים בששה פתרונות שונים): "והנה באר בשדה" – זו הבאר. "והנה שלשה עדרי צאן" – משה ואהרן ומרים. "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שמשם כל אחד ואחד מושך מים לדגלו, ולשבטו ולמשפחתו. "והאבן גדולה על פי הבאר" א"ר חנינא: כמלוא פי כברה קטנה היה בה. "ונאספו שמה כל העדרים וגללו" – בשעת המחנות. "והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה" – בשעת מסעות היתה חוזרת לאיתנה. ד"א "והנה באר בשדה" – זו ציון. "והנה שלשה עדרי צאן" – אלה שלשה רגלים. "כי מן הבאר ההיא ישקו" – שמשם היו שואבים רוח הקדש. "והאבן גדולה" – זו שמחת בית השואבה. (א"ר הושעיא: למה היו קוראים אותו "בית השואבה"? שמשם היו שואבים רוח הקודש). "ונאספו שמה כל העדרים" – באים מלבוא חמת ועד נחל מצרים. "וגללו את האבן" - שמשם היו שואבים רוח הקודש. "והשיבו את האבן" – מונח לרגל הבא. ר' יוסי בר חנינא פתר קריא בגלות: "ויאמר להם יעקב... ויאמרו מחרן אנחנו" – מחרונו של הקב"ה אנו בורחים. "ויאמר להם: הידעתם את לבן בן נחור?" – הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עונותיכם כשלג
“And he looked, and behold! a well in the field…” (Genesis 29:2) R. Chama bar Chaninah opened it with six lines (six interpretations): “And he looked, and behold, a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to the well. “…and behold! three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to Moses, Aaron and Miriam. “…because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there each and every one would draw water for his tribe and for his family. “…and a huge rock…” (ibid.) R. Chanina said: This is to say that there was like the mouthful of a small sieve in it. “And all the flocks would gather there and they would roll…” (Genesis 29:3) At the time of the encampments. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid.) At the time of the journeys it would return to its great strength. Another explanation: “And he looked, and behold, a well in the field…” (Genesis 29:2) This refers to Zion. “…and behold, three flocks of sheep…” (ibid.) This refers to the three pilgrimage festivals. “…Because from that well they would water the flocks…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and a huge rock…” (ibid.) This refers to the celebration of the water drawing (simchat bet hashoevah). (R. Hoshaya said: Why did they call it the celebration of the water drawing? Because from there they would draw the holy spirit.) “And all the flocks would gather there…” (Genesis 29:3) They would come all the way from Mevo Chamat to the stream of Egypt. “…and they would roll the rock off the mouth of the well and water the sheep…” (ibid.) Because from there they would draw the holy spirit. “…and then they would return the rock onto the mouth of the well, to its place.” (ibid) Left to rest for the next pilgrimage festival. R. Yose bar Chanina explained the verse about the exile, “And Jacob said to them... and they said 'We are from Charan'” (Genesis 29:4) We are running away from the rage of (charono) of the Holy One, blessed be He. “He said to them, 'Do you know Laban the son of Nachor?'…” (Genesis 29:5) Do you know Who is going to whiten (lelaven) your iniquities like snow in the future?
(פירוש יפה תאר:
האם אתם מצפים לישועה בטרדת צרתכם?)
(Yaffe Toar comments on this:
Are you looking towards the redemption during the torment of your troubles?)
"And they said, 'we know'" (as they never lost their hope). "And he said, 'Is there peace with him'; and they said, 'there is peace.'" In the merit of what? "And behold his daughter, Rachel, is coming with the flock." This is [the meaning of] that which is written (Jeremiah 31:15-17), "Rachel weeps for her children... Restrain your eyes form weeping... And there is hope for your future."
a. Why did our Sages see fit to explain specifically these verses allegorically, in a way that is far from the simple meaning of Scripture?
b. What is the main difference between the first approach and the second two?
c. How does R. Jose bar Chanina expound the question, "Is there peace with him," and the answer, "There is peace"; and who is symbolized by the flock, according to his understanding?
"and he lifted up his voice, and wept."
למה בכה? אמר: "אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה? "ויקח העבד עשרה גמלים וגו'", ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד." ד"א למה בכה? שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה. הדא הוא דהיא אמרה לה (ל', ט"ו) "לכן ישכב עמך הלילה" – אמרה לה: "עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך." ד"א למה בכה? שראה אנשים מתלחשים אלו לאלו מפני שנשקה אמרו: "מה בא זה לחדש לנו דבר ערווה?!" שמשעה שלקה העולם בדור המבול, עמדו אומות העולם וגדרו עצמם מן הערוה.
Why did he weep? He said, "At the time that Eliezer brought Rebecca, what is written about it? 'And the servant took ten camels, etc.' But I did not take a single nose-ring, nor a single bracelet." Another explanation: Why did he weep? As he saw that she would not be buried with him. This is [the meaning of] that which is written that she said [to Leah] (Genesis 30:15), "Hence he will lay with you tonight" – it is with you that he will die, it is not with me that he will die. Another explanation: Why did he weep? As he saw people whispering to one another because he kissed her, "Why is this one coming to introduce a new matter of licentiousness?" As from the time that the world was struck during the generation of the flood, the nations of the world took a stand to forbid themselves licentiousness.
א. השווה לדברי המדרש את דברי רש"י ד"ה ויבך. רש"י מביא רק את שני המדרשים הראשונים ואינו מביא את השלישי, התוכל להסביר למה?
a. Compare the words of Rashi, s.v. and he wept, to the words of the midrash. Rashi only cites the first two interpretations of the midrash, but not the third. Can you explain why?
ב. מהו הסיוע בלשון הכתוב למדרש האחרון?
b. What is the support in the wording of the verse for the last interpretation of the midrash?
c. How is it possible to answer the question of the midrash on the simple level?
| ב. "ויגל את האבן מעל פי הבאר..." |
| B. "And he rolled the stone from the well's mouth..." |
"And it came to pass, when Jacob saw Rachel the daughter of Laban his mother’s brother, and the sheep of Laban his mother’s brother, that Jacob went near, and rolled (vayigal) the stone from the well’s mouth, and watered the flock of Laban his mother’s brother."
1. What is the meaning of the triple repetition of "his mother's brother," in our verse?
ויגש יעקב ויגל JACOB STEPPED NEAR AND ROLLED [THE STONE]- as easily as one draws the stopper from the mouth of a bottle — thus showing you how strong he was. (Bereishit Rabbah 70:12)
התחבטו מפרשי המדרש ומפרשי רש"י ביישוב דבריו אלה, והנה אחדים מדבריהם:
Commentators on the midrash and on Rashi deliberated about the understanding of these words. Here are some of their words:
קניזל:
לפי שלא נאמר "ויגלול את האבן מעל פי הבאר", לזה אמר: כאדם המעביר פקק מעל פי הצלוחית, שהכוונה שמילת "ויגל" הוא לשון "גילוי".
Kanizel:
Since it did not state, "Vayiglol (the more common way to express, 'And he rolled') the stone from the well's mouth" – it is for this that [Rashi] said, "as one draws the stopper from the mouth of a bottle." As the intention of the word, vayigal is that it is an expression of revealing (gilui).
And it appears to me that they derived this from that which it is written, vayigal, which is an expression of revealing (gilui), and not vayigalgel, which is an expression of rolling (gilgul).
אמרי שפר:
(...אחרי הביאו דברי הרא"ם ואחרים) ועוד מצאתי כתוב שהוצרכו לדרוש כן, דאם לא כן "ויגלגל" מבעי ליה. אבל מילת "ויגל" הוא מלשון גילה, רינה ושמחה; ודבר ידוע הוא מי שטורח את עצמו באיזה עניין אין לו שמחה, דאדרבא "קינה" מבעי ליה. אלא על כורחנו לומר מאחר שהעיר עליו הכתוב שעשה בגילה ובשמחה, משמע שלא גלגל את האבן בטורח כמו שהיו עושין הרועים אלא העבירו בקלות, כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית. ואם תאמר: והלא בספר תהילים קי"ט פרש רש"י (פסוק כ"ב) "גול מעלי" (חרפה ובוז) לשון גלגול כמו (בראשית כ"ט) "ויגל את האבן מעל פי הבאר", ואם כן – איך פירש פה סותר לזה, על פי הבראשית רבה "כאדם שמעביר את הפקק..." ויש לומר, שרש"י סובר שאע"פ שמילת "ויגל" הוא מלשון גלגל כמו שפירש בהדיא בספר תהילים במקום הנזכר (קי"ט כ"ב), מכל מקום מדהווה ליה למכתב שויגלגל את ה"אבן" שהוא הלשון המיוחד לעניין סיבוב וגלגול וכתב מילת "ויגל" שהוא מלשון גילוי – לדעת הרא"ם, או לשון גילה – לדעת הפירוש האחרון דלעיל – משמע שבא הכתוב להורות שלא גלגל את האבן בטורח, כמו שהיו עושים הרועים אלא בקלות מבלי שום טורח, כאדם שמעביר את הפקק מעל פי צלוחית.
Imrei Shefer:
(... After his bringing the words of R. E. Mizrachi and others) and I have also found it written that they needed to expound like this; as if it were not like this, it would have needed [to be] vayigalgel. However, the word, vayigal, is an expression of happiness, rapture and joy. And it is a well-known thing that one who exerts himself with a certain matter does not have joy. And just the opposite, 'it needs to be [described as the source of] a lamentation.' Yet perforce we must say that since the verse revealed that he did it with happiness and with joy, it is implied that he did not roll the stone with toil – as the shepherds would do – but rather removed it with ease, "as one draws the stopper from the mouth of a bottle." And you [may] ask, but does Rashi not explain in Psalms 119:22, "'Gol (roll away) from me [disgrace and shame]' – is an expression of rolling, like 'vayigal the stone from the well's mouth?'" And if so, how did he explain here what contradicts this – according to Bereishit Rabbah – "as one draws the stopper...?" And one can answer that Rashi holds that even though the word, vayigal, is an expression of rolling, as he explicitly explained in the Book of Psalms in the place mentioned above – nevertheless, since it should have written, "vayigalgel the stone," which is the precise expression for the matter of turning and rolling, and [yet it] wrote the word, vayigal, which is is an expression of revealing according to the opinion of R. E. Mizrachi or an expression of joy according to the last explanation above, it implies that the verse is coming to indicate that he did not roll the stone off with toil, as the shepherds would do. Rather, he did it with ease and without any toil, "as one draws the stopper from the mouth of a bottle."
א. לדעת ר' וולף היידנהיים בפירושו לרש"י הבנת המקרא בפירושם של שני הראשונים שיבוש הוא: הסבר מה השיבוש?
a. According to the opinion of R. Wolf Heidenheim in his commentary on Rashi, Havanat HaMikra, there is a mix-up in the first two commentaries. Explain what is the mix-up.
b. The additional explanation cited in Imrei Shefer is also unsatisfactory according to the rules of grammar. Explain why.
ג. התוכל להסביר הסבר אחר על מה מבוסס הדרש המובא ברש"י?
c. Can you give another explanation as to what the homily cited in Rashi is based upon?
3. ר' יוסף אבן כספי, "טירת כסף":
אמר "ויגל את האבן" – חי האמת, אינו נמנע אצל החכמים מה שפירש בו רש"י ז"ל, ואינו נמנע גם כן שיאמר שזה נכון בהיותו אחד מן הגוללים בפועל, וגם נכון זה אע"פ שלא היה נוגע בה כלל בפועל, והנה כתוב שאמר לבן (בראשית ל"א, נ"א) "אשר יריתי".
3. R. Yosef Ibn Kaspi, Tirat Kessef:
It stated, "vayigal the stone": The truth is alive – what Rashi, may his memory be blessed, explained about it, is not impossible for the Sages. And also not impossible is to say that this is correct in his being one of the ones rolling, in the verb. And this is also possible without touching the verb at all; as behold, it is written that Laban said (Genesis 31:51), "which I have flung" (even though he was not alone in doing so).
a. What are the three possible explanations of our verse, according to his opinion?
ב. מהי ראייתו מבראשית ל"א נ"א?
b. What is his proof from Genesis 31:51?
| ג. ונאספו, וגללו - עבר או הווה - שאלות ברש"י |
| C. "And they were gathered, and they rolled" - Past or Present - Questions in Rashi |
"And thither were all the flocks gathered; and they rolled the stone from the well’s mouth, and watered the sheep, and put the stone back upon the well’s mouth in its place."
מה תיקן רש"י בדבריו אלה?
What did Rashi redress with these words?
וגללו AND THEY ROLLED THE STONE — it means and they used to roll (vegollelin). In the Targum it is therefore translated by ומגנדרין (a participle). The idea of frequentative action is expressed indifferently by the imperfect (future) or the perfect (past) because every action that occurs continually, has already happened and will again happen.
א. למה מביא רש"י אחרי פירושו את המילה "וגללו" במילה העברית "וגוללין" עוד את תרגום אונקלוס "ומגנדרין"?
a. Why, after Rashi brings the Hebrew word, vegollelin, to explain the word, "and they rolled," does he further bring the Aramaic Targum translation, "oumegandrin?"
|
ב. בעל מנחת יהודה, מקשה: ולמה לא פירש רש"י זה מיד לעיל גבי "ישקו העדרים" שפירשו "משקים הרועים". ולמה לא הביא את תרגום אונקלוס שם? ענה לשאלתו! |
b. The author of Minchat Yehudah raises the difficulty:
Why does Rashi not explain this immediately [in the previous verse], concerning, "water the flock," which he explained as, "the shepherds water"; and why did he not cite the Targum translation there?
Answer his question!