| א. שאלות מבנה |
השווה:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר... נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה..."
And the LORD spoke unto Moses, saying:
"- - - - - וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה..."
And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity;
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר... נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה..."
And the LORD spoke unto Moses, saying:
"- - - - - וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה'"
And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity;
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'"
And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity;
הסבר מהי סיבת החזרה על המלים "וידבר ה' אל משה" בפסוק י"ד ובפסוק כ' ואת סיבת העדרן בראש פרקנו ובפסוק י"ז.
| ב. השוואת ניסוח בין חטאת לאשם |
השווה:
נאמר בחטאת (ד' כ"ז):
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא..."
"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא..."
And if any one of the common people sin through error, in doing any of the things which the LORD hath commanded not to be done, and be guilty:
נאמר באשם תלוי (ה' י"ז):
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
And if any one sin, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, though he know it not, yet is he guilty, and shall bear his iniquity.
נאמר באשם גזלות (ה' כ"א):
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
"נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"
And if any one sin, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, though he know it not, yet is he guilty, and shall bear his iniquity.
1. הסבר את העדר המילה "אחת" בקרבן אשם.
**
2. למה נאמר באשם תלוי "ואם... כי תחטא" ולא נאמר כפי שנאמר בחטאת "ואם נפש תחטא"?
| ג. ההבדל בין חטאת לאשם |
"נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם"
If any one commit a trespass, and sin through error, in the holy things of the LORD, then he shall bring his forfeit unto the LORD, a ram without blemish out of the flock, according to thy valuation in silver by shekels, after the shekel of the sanctuary, for a guilt-offering.
ד"ה והביא את אשמו לה': וקרא הקרבן הזה "אשם" כמו שאמר (ט"ו) "בשקל לאשם". אבל (לעיל ה' ו') "והביא את אשמו לה'" האמור למעלה בקרבן עולה ויורד טעמו: והביא את קרבנו לה', כי הקרבן ההוא "חטאת" הוא, כמו שאמר (שם ו') "כשבה או שעירת עזים לחטאת".
ולא נתברר מה טעם יהיה שם הקרבן האחד "חטאת" ושם האחד "אשם" וכולם יבואו על חטא. ולא נוכל לומר בעבור שה"חטאת" נקבה, כי יש חטאת זכר: שעירים ופרים. ואין לומר שיהא מפני חומר החטא, כי הנה המצורע מביא שני קרבנות: שם האחד "חטאת" והשני "אשם".
והנראה בעיני, כי שם "אשם" מורה על דבר גדול העושו (=העושה אותו). יתחייב להיות שמם ונאבד בו מלשון (תהלים ה' יא') "האשימם אלוקים..." (עיין שם עד סוף הפסוק!) וכן "ויאשמו נאות מדבר" (=אין פסוק כזה במקרא ואף לא דומה לו ויש סוברים שהתכוון לישעיהו כ"ד ו') וכן (הושע י"ד א') "תאשם שומרון כי מרתה באלוקיה" וכן (בראשית מ"ב כ"א) "אבל אשמים אנחנו" – נענשים אנחנו. ו"חטאת" מורה על דבר נוטה בו מן הדרך מלשון (שופטים כ' ט"ז) "קולע אל השערה ולא יחטיא".
והנה אשם גזלות (ויקרא ה' כ"א-כ"ו) ואשם שפחה חרופה בעבור שהם באים על המזיד יקרא קרבנם "אשם", וכן אשם הנזיר, אבל אשם מעילות (ה' ט"ו-ט"ז) אע"פ שהוא בשוגג, בעבור שהוא בקדשי ה' יקרא הקרבן "אשם", כי החטא הגדול יחייב להיותו אשם בו, כאשר יקרא "מעילה". וענין המצורע בעבור שהמצורע חשוב כמת, והנה הוא דבר שמם ואבד ויקרא קרבנו הראשון "אשם" שיגן עליו מן האשמה אשר הוא שמם בה, והשני חטאת שהוא מכפר שגגותיו. וטעם "אשם תלוי" (ה' י"ז-י"ח), מפני שבעליו סבור שאין עליו עונש, כי לא נודע שחטא; מפני זה החמיר עליו הכתוב בספקו יותר מודאי, והצריכו איל כסף שקלים, ואילו נודע חטאו היה מביא חטאת בת דנקא (מטבע פרסי קטן, שישית הזוז) וקראו "אשם" לאמור שהוא בשני סלעים כאשמות החמורים, לרמוז לו שאם יהיה נקל בעיניו ולא יביא כפרתו – שמם יהיה בעוונו.
וזה טעם (ה' י"ט) "אשם הוא, אשם אשם לה'". יאמר, כי הקרבן הזה, אע"פ שהוא בא על הספק "אשם" הוא, כי אשום אשם לה' היודע כל התעלומות, ואם אולי חטא לא יענישנו.
ר' דוד הופמן, בפירושו לויקרא (קנ"א-קנ"ב):
הפסוק הזה (ה' י"ט) מבהיר לנו במלים מדויקות את ההבדל בין קרבן האשם לקרבן החטאת. כל חוטא חוטא בשני פנים: ראשית לעצמו, ונפשו הוא שנפגעה בטהרתה ע"י החטא ומורחקת מקרבת אלוקים, שבו מקורה, ושלהיות קרובה אליו הוא יעודה... חוטאים מסוג זה מחויבים להביא קרבן שמטרתו בעיקר "לחטאת", כלומר לטיהור... אבל יש חטאים אחרים שהם במדה גדולה יותר עברות כלפי ה' וקיפוח זכויותיו... במקרים כאלה שבהם זכויות ה' מקופחות במישרין או בעקיפין נדרש קרבן "אשם".
הפסוק הזה (ה' י"ט) מבהיר לנו במלים מדויקות את ההבדל בין קרבן האשם לקרבן החטאת. כל חוטא חוטא בשני פנים: ראשית לעצמו, ונפשו הוא שנפגעה בטהרתה ע"י החטא ומורחקת מקרבת אלוקים, שבו מקורה, ושלהיות קרובה אליו הוא יעודה... חוטאים מסוג זה מחויבים להביא קרבן שמטרתו בעיקר "לחטאת", כלומר לטיהור... אבל יש חטאים אחרים שהם במדה גדולה יותר עברות כלפי ה' וקיפוח זכויותיו... במקרים כאלה שבהם זכויות ה' מקופחות במישרין או בעקיפין נדרש קרבן "אשם".
לפסוק כ':
האשמות הקודמים באו עקב חטאים שבהם קופחה זכותו של ה' במישרין וכאן מדובר בפגיעה בזכויות הרע, שעל ידו נפגעה בעקיפין גם זכותו של ה'.
האשמות הקודמים באו עקב חטאים שבהם קופחה זכותו של ה' במישרין וכאן מדובר בפגיעה בזכויות הרע, שעל ידו נפגעה בעקיפין גם זכותו של ה'.
**
1. גם הרמב"ן, גם ר' דוד הופמן מנסים למצוא את ההבדל בין החטאת לאשם. מה ההבדל בין דרכיהם בהבחנה זו?
*
2. למה הולך הרמב"ן בהסברו (החל מן "והנה אשם בגזלות") לפי הסדר של אשם גזלות... אשם מעילות, אשם המצורע, אשם תלוי, ולא הלך לפי הסדר שבו באים האשמות בפרקנו: 1. אשם מעילות (י"ד-ט"ז); 2. אשם תלוי (י"ז-י"ט); 3. אשם גזלות (כ'-כ"ו).
3. מניין לרמב"ן שהאיל המובא באשם תלוי מחירו שני סלעים?
4. מה כוונתו באמרו "כאשמות חמורים", לאילו אשמות יכוון?
5. מהי הסיבה שהחמירה התורה במקרה שאינו יודע אם חטא אם לא – יותר מאשר במקרה שוודאי לו שחטא?
| ד. "ועשתה אחת מכל..." |
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה..."
And if any one sin, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, though he know it not, yet is he guilty, and shall bear his iniquity.
ר' דוד הופמן, (ויקרא ה' י"ז):
הכתוב "ועשתה אחת מכל מצוות ה'" מכוון אל פרק ד' כ"ז, ומלמד כי כאן כמו גם לעיל כוללת הפיסקה "מצוות ה' אשר לא תעשינה" עברות שזדונן בכרת. אולם מה ההבדל בין המקרה כאן שהחוטא מביא אשם, ובין המקרה דלעיל, שהחוטא מביא חטאת? העובדה שלעיל כתוב "בשגגה", מה שחסר כאן, אינה יכולה לבסס את ההבדל, מכיון... לפיכך אין ההבדל אלא בזה שבמקרה דלעיל נודע לו חטאו ואילו כאן הכתוב על נפש שלא נודע לה אשמה: "ולא ידע ואשם". ואולם אם כאן מדובר על מקרה כזה (=שלא נודעה לו אשמתו) קשה מאד להבין, איך תוכל התורה לומר: "ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה".
הכתוב "ועשתה אחת מכל מצוות ה'" מכוון אל פרק ד' כ"ז, ומלמד כי כאן כמו גם לעיל כוללת הפיסקה "מצוות ה' אשר לא תעשינה" עברות שזדונן בכרת. אולם מה ההבדל בין המקרה כאן שהחוטא מביא אשם, ובין המקרה דלעיל, שהחוטא מביא חטאת? העובדה שלעיל כתוב "בשגגה", מה שחסר כאן, אינה יכולה לבסס את ההבדל, מכיון... לפיכך אין ההבדל אלא בזה שבמקרה דלעיל נודע לו חטאו ואילו כאן הכתוב על נפש שלא נודע לה אשמה: "ולא ידע ואשם". ואולם אם כאן מדובר על מקרה כזה (=שלא נודעה לו אשמתו) קשה מאד להבין, איך תוכל התורה לומר: "ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה".
1. הסבר מניין לו, שאי אפשר לפרש את ההבדל בין המקרה שעליו ידובר כאן (ה' י"ז-י"ט) ובין המקרה שעליו מדובר בדברים כ"ז ואילך ע"י העדר המילה "בשגגה" כאן ולפרש שבמקומנו לא מדובר בשגגה?
2. מה הם הפסוקים המורים על כך שבחטאת מדובר על מקרים שלאחר מעשה נודע לו בבירור שחטא?
**
3. מה הוא הקושי אשר אותו רואה הופמן במלים של פסוקנו "ועשתה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה" ומה היא האפשרות ליישב מילים אלה?
| ה. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה אין מעילה בכל מקום אלא שינוי וכן הוא אומר (דה"י א' ה') "וימעלו באלוהי אבותיהם ויזנו אחרי אלוהי עמי הארץ", וכן הוא אומר בסוטה (במדבר ה') "ומעלה בו מעל".
כי תמעל מעל — The term מעל everywhere in Scripture denotes “changing”. Similarly it stales, (I Chronicles 5:25) “And they committed a מעל against the God of their fathers; for they went a whoring after the gods of the people of the land” (i. e. they exchanged Him for their gods). And similarly it states of the faithless wife, (Numbers 5:12) “[If any man’s wife go aside] and commit a מעל in respect to him” (i. e. she changes her relationship to him for one to another man) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Section 11 1; Meilah 18a).
**
"שינוי" – ששינה אותו מקודש לחול, שהעבירו מרשות גבוה לרשות הדיוט.
הגירסה הנכונה היא "אין מעילה אלא שינוי" שפירושו אין מעילה זו אלא שינוי, שהרי מצינו למטה באשם גזלות (ה' כ"א) מעילה שאינה שינוי.
ואולם רוב מפרשי רש"י משאירים את הגירסה כפי שהיא לפנינו.
הסבר כיצד אפשר לישב שהמילה "מעל" כתובה גם באשם גזלות.
ד"ה בערכך לאשם: בערך האמור למעלה.
לאשם בערכך [HE SHALL BRING A RAM …] ACCORDING TO THE VALUATION FOR A GUILT OFFERING — i. e. according to the value stated above (v. 15, viz., at least 2 shekels).
מה קשה לו?
ד"ה אשר שגג והוא לא ידע: הא אם ידע לאחר זמן, לא נתכפר לו באשם זה עד שיביא חטאת. הא למה זה דומה? לעגלה ערופה שנתערפה ואח"כ נמצא ההורג, הרי זה יהרג.
ידע והוא לא אשר שגג [AND THE PRIEST SHALL MAKE EXPIATION FOR HIM CONCERNING HIS ERROR] WHEREIN HE ERRED AND DISCOVERED IT NOT — Consequently if it came to his knowledge after a time that he has sinned, he is not atoned for by this guilt-offering which he has already bought, but remains unatoned until he brings a sin-offering. To what may this be compared? To the law of the Heifer whose neck was to be broken (as a kind of expiation when it was unknown who has committed the murder) when, on some particular occasion, its neck was actually broken and the murderer was afterwards found — when he surely has to be put to death (Sifra, Vayikra Dibbura d'Chovah, Chapter 21 2).
א. מה קשה לו?
ב. במה דומה עניין עגלה ערופה לענייננו?