פרשת כי-תשא תשכ"ח - משה
א. "יקח את האהל..."
"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ... וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד..."
Now Moses used to take the tent and to pitch it without the camp, afar off from the camp; and he called it The tent of meeting. And it came to pass, that every one that sought the LORD went out unto the tent of meeting, which was without the camp.
"וְהָיָה כְּצֵאת מֹשֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ..."
And it came to pass, when Moses went out unto the Tent, that all the people rose up, and stood, every man at his tent door, and looked after Moses, until he was gone into the Tent.
השווה:
רש"י: רשב"ם: ראב"ע:
פסוק ז' ד"ה יקח את האהל: לשון הווה הוא. לוקח אהלו ונוטה מחוץ למחנה... ד"ה וקרא לו: והיה קורא לו. ד"ה יצא אל אהל מועד: כמו יוצא...
פסוק ח' ד"ה והיה: לשון הווה. ד"ה יקומו כל העם: עומדים מפניו ואין יושבין עד שנתכסה מהם. ד"ה יקח: לקח. ד"ה יקח: עתיד תחת עבר, על דרך "יעשו עגל בחורב" (תהלים קו).
הסבר למה אין רשב"ם וראב"ע מסבירים גם את צורת העתיד של "יצא", "והיה", "יקומו", האם מפני שהם מסכימים עם רש"י בפעלים אלה (ומדוע באלה יסכימו?), או מפני שהם מסתמכים על פירושם את הנשוא הראשון "יקח", או מסיבה אחרת?
ב. "פנים אל פנים"
"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ"
And the LORD spoke unto Moses face to face, as a man speaketh unto his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.
אבן כספי, טירת כסף:
אמנם אמרו – "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" אינו סותר לדבר יהיה נזכר עוד בתורה... לכן מבואר כי אפשר שידבר איש על דרך משל עם רעהו פנים אל פנים, רצוני: פניו נגד פניו, אבל המדבר עמו לא יראה המדבר, כי מחיצה ביניהם, אם גסה או דקה, עד שיהיה אפשר להביע דקות המחיצה עד שיביט את תמונתו, כטעם (איוב ד' ט"ז) "תמונה לנגד עיני", לא שיבדיל פרטי הכרת הפרצוף. ויותר רחוק מזה (דברים ה' ד') "פנים בפנים דבר ה' עמכם", כי מחיצות רבות או מחיצה עבה מאד היתה ביניהם, רצוני: בין ה' ובין הקהל.
1. הסבר את המסומן בקו. מהו הדבר בתורה שאליו יכוון?
*
2. מהי הראיה מן הכתוב שדיבור "פנים בפנים" אינו מסמל אותה קרבה בלתי אמצעית (או כמעט בלתי אמצעית) כביטוי דיבור "פנים אל פנים"?
ג. "ושב אל המחנה" (1)
" ... וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"
And the LORD spoke unto Moses face to face, as a man speaketh unto his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.
עקדת יצחק, שער נ"ג:
...ואפשר שירמוז גם כן אל מה שאמר המורה בתחילת ספר המדע (הלכות יסודי התורה) מאחת ממדרגות נבואתו של משה והוא, כי מיד שדבר ה' אתו פנים אל פנים, מיד שב אל המחנה, שלא נתבטלו כוחותיו הגשמיים, כמו שיקרה לשאר הנביאים; ויאמר, כי יהושע לא הגיע לאותה מעלה, כי בשעה ששורה עליו הנבואה, אין לו כח לזוז מתוך האהל לשוב אל עניני המחנה. ואולי שגם אל זה כיונו חז"ל באומרם (בבא בתרא עה ע"א) "פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה. וזקנים שבדור אמרו: אוי לאותה בושה". כי גוף החמה מדרכו להיות מאיר וזורח תמיד משני צדדיו, וכן היה משה מאיר מן הצד האחד אפילו בשעה שהיה מאיר וזורח מן הצד השני. אמנם פני הלבנה מדרכה להיות תמיד מאירה מן הצד האחד, וחשוכה מן הצד השני אשר כנגדו וכן היה יהושע... וזקנים שבדור אמרו "אוי לאותה בושה!" שאם ליהושע כן – להם לא כל שכן!
הסבר מה המסומל – לפי דבריו – בשיבה למחנה, ומה מסומל בישיבה בתוך האהל, ובמה רואה בעל העקדה את גדולתו של משה המסופרת לנו כאן?
ד. "ושב אל המחנה" (2)
"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ"
And the LORD spoke unto Moses face to face, as a man speaketh unto his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.
אמר לו הקב"ה למשה: "לא כך התניתי עמך, כשיהיו פניך כעוסות – יהיו פני מרצין את פני; וכשיהיה פני כעוסות – יהיו פניך מרצין את פניך? חזור בך והכנס למחנה, שנאמר "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים".
*
א. מפרשי המדרש מהרז"ו ומירקין מפרשים מדרש זה בעזרת הפסוקים איכה ד' ט"ז: ויקרא כ' ה'; במדבר ו' כ"ה-כ"ו; תהלים מ"ט ט"ז. מה איפוא המובן הניתן במדרש זה ל"פנים אל פנים"?
*
ב. כיצד נדרש פסוק זה בדברי המדרש הנ"ל מבחינה תחבירית?
"... וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"
And the LORD spoke unto Moses face to face, as a man speaketh unto his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.
שמות רבה מ"ד (ד'):
"והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם" עומדין מכאן ומכאן ומכבדין אותו, שנאמר "ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה". מה היו אומרין: "אשרי יולדתו, מה רואה בו". "והיה כבא משה האהלה ירד עמוד" כיון שהיו ישראל רואין עמוד הענן היו יודעים שהשכינה נגלית על משה "וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו". אמר לו הקב"ה: "שוב אל המחנה". אמר לו: "איני חוזר!" אמר לו: "אם אין אתה חוזר – הרי יהושע! הוי יודע שהוא באהל". משל למטרונה שכעסה על בת המלך ויצאה חוץ לפלטרין, והיתה יתומה אחת מתגדלת עמה בפלטין של מלך. אמר לה (המלך למטרונה): "חזרי למקומך!" ולא בקשה. אמר לה: "אם אין את חוזרת, הוי יודעת שאותה יתומה נתונה בפלטין". כך הקב"ה למשה: "שוב אל המחנה! אם לא – יהושע בתוך האהל".
א. על איזו פליאה בפסוקנו מבוסס מדרש זה?
ב. על אילו מקומות בתורה מתבסס הדרשן בשימו בפי משה את התשובה: "איני חוזר"?
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה כצאת משה את המחנה: ללכת אל האהל.
כצאת משה WHEN MOSES WENT OUT from the camp in order to go אל האהל INTO THE TENT, יקומו כל העם ALL THE PEOPLE ROSE UP — they used to stand up before him and did not sit down until he vanished from their sight (Hebrew: was hidden from them).
מה קשה לו? השווה את דבריו בפסוקים הבאים: בראשית כ"ד י"ח ד"ה ותורד כדה על ידה, בראשית י"ט ב' ד"ה סורו נא אל בית עבדכם, בראשית ל"ה י"ב ד"ה ויעל על גוזזי צאנו.
ד"ה ודבר עם משה: כמו ומדבר עם משה. תרגומו ומתמלל עם משה שהוא כבוד השכינה, כמו (במדבר ז' ט') "וישמע את הקול מדבר אליו". כשהוא קורא "מדבר" פתרונו: הקול מדבר בינו לבין עצמו, וההדיוט שומע מאליו. וכשהוא קורא "מדבר" משמע שהמלך מדבר עם ההדיוט.
ודבר עם משה — This means the same as ומדבר עם משה AND HE USED TO SPEAK WITH MOSES (The verb ודבר expresses the idea of an action always going on as Rashi has explained the preceding verbs). The Targum renders it by ומתמלל עם משה (Hithpeal) i. e. He used to speak to Himself with (in the presence of) Moses — which is an expression of respect used with reference to the Shechinah. A similar Hebrew expression is, (Numbers 7:89) “Then he heard the voice מִדַּבֵּר to him” (= מתדבר, with assimilated ת), and it does not read there, מְדַבֵּר, “speaking to him”. Where the reading is מִדַּבֵּר its interpretation is: The voice was speaking by itself (i. e. it was not directed to any particular person) and the ordinary man naturally heard it (because he was there); but where the reading is מְדַבֵּר, it implies that the King was conversing with the ordinary man.
א. נקד את שבע מלות "מדבר" שבדברי רש"י אלה. (שים לב: אין ניקודם בכל שבע הפעמים אחד!) עיין גם יחזקאל ב' ב'.
ב. למה יכוון רש"י באמרו שהוא "כבוד השכינה"?
ג. בעל באר יצחק, מקשה:
ונשאר לבאר עוד מה שקפיד רש"י ז"ל לבאר הענין הזה רק כאן בפסוקים הללו, וכבר בא הפועל הזה אצל השם יתברך בספר זה בפרשות הקודמות "וידבר ה' אל משה" פעמים רבות. וכן בספר בראשית הזכיר כמה פעמים דיבורי ה' לאבות ולאדם ונח, ומדוע איחר רש"י זה הדבור עד כה? והיה לו לבאר זה בתחילת זכרון פועל הדיבור בתורה אצל ה' יתברך!
ענה לשאלתו!
3) פסוק י'
ד"ה והשתחוו: לשכינה.
ד"ה ושב אל המחנה: לאחר שנדבר עמו היה שב משה אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד...
ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים AND THE LORD SPAKE UNTO MOSES FACE TO FACE — Here too (as in v. 9) in spite of the fact that the text states “face to face” the Targum is: ומתמלל עם משה‎. ושב אל המחנה .( AND HE RETURNED INTO THE CAMP — After God had conversed with him, Moses used to return to the camp and teach the elders what he had learned. This Moses practised from the day of Atonement until the Tabernacle was set up, but no longer. For on the seventeenth of Tammuz the tablets were broken, on the eighteenth he burnt the calf and punished the of fenders, on the nineteenth he ascended the mountain, as it is said (Exodus 32:30) “And it came to pass on the morrow (the day after he had punished the wrongdoers; cf. vv. 26—29), that Moses said unto the people”, [Ye have sinned a great sin and now I will go up to the Lord]”. There he spent forty days and sought mercy for the people, as it is said, (Deuteronomy 9:18) “And I threw myself down before the Lord [as at the first, forty days and forty nights]”. These terminated on the last day of Ab (there were 11 days from the 19th to the 29th of Tammuz therefore 29 days in Ab complete the forty) and he then returned to the people. On the first day of the New Moon of Ellul it was said to him, (Exodus 34:2) “And be ready in the morning] and go up in the morning unto mount Sinai” — to receive the second tablets. He again spent there the forty days of which it is stated, (Deuteronomy 10:10) “[And I stayed in the mountain, according to the first, days, [forty days and forty nights]”. The words כימים הראשונים, “like the first days”, cannot refer to the number of days for this is stated immediately afterwards; they are to be joined with עמדתי — I stayed in the same state as on the first days: How were the first forty days passed? In God’s good-will (because the Israelites had not yet sinned)! So, too, the last forty days were passed in God’s good-will — from which you must admit that the intervening forty days were passed in God’s anger. On the tenth of Tishri God became reconciled with Israel in joy and perfect affection and said to Moses: “I have forgiven!” and handed him over the second tablets, whereupon Moses went down and began to command them concerning the work of the Tabernacle (cf. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 31; Seder Olam 6; Rashi on Exodus 18:13, Deuteronomy 9:18 and also Taanit 36b). They were occupied in its construction until the first of Nisan and from the time when it was set up God did not converse with him any more except from the tent of meeting.
**
מה קשה לו בפסוקנו? (שים לב לכך שמיישב הוא בדבריו שני קשיים!)
ד"ה ושב אל המחנה: תרגומו: ותאיב למשריתא, לפי שהוא לשון הווה וכן כל הענין: "וראו כל העם" – וחזן; "ונצבו" – וקיימין; "והביטו" – ומסתכלים. "והשתחוו" – וסוגדין. ומדרשו: ודבר ה' אל משה שישוב אל המחנה. אמר לו: "אני בכעס ואתה בכעס, אם כן מי יקרבם?"
ושב אל המחנה AND HE RETURNED TO THE CAMP — The translation in the Targum is: וְתָיִב למשריתא (a participle) “and he used to return to the camp”, because (as explained above) it denotes continuous action. Similarly, he translates all the verbs occuring in this section by participles: וראה כל העם he renders by ונצבו ;וחזן by והביטו ;וקימין by והשתחוו ;ומסתכלין by וסגדין. The Midrash explains ודבר ה' אל משה thus: And the Lord spake to Moses that he should return to the camp. He said to him: I am angry and you are angry; if this is to remain so, who will attract them to Me again? (cf. Midrash Tanchuma, Ki Tisa 27 and Berakhot 63b).
א. מה ראה רש"י לשוב ולפרש אותו ד"ה שנית?
ב. מה ההבדל בין פשוטו לבין מדרשו בפירוש הדקדוקי של "ושב" (הן שן הפועל, הן של הוי"ו)?