פרשת מקץ תשכ"ח - יוסף ואחיו
א. ספקותיו של יוסף
אברבנאל:
הנה עם כל הנסיון שעשה יוסף לאחיו בעלילת המרגלים, עוד נשאר ספק בלבו, האם היה להם אהבה עם בנימין או אם היו עדיין שונאים את בני רחל אמו, ולכן רצה להביא את בנימין בפרט בנסיון הגביע לראות, אם ישתדלו להצילו, אבל חשש עם זה, אולי יחשבו אחיו שהיה אמת, שבנימין גנב את הגביע כמו שרחל גנבה את התרפים לאביה, ואולי מפני זה יאמרו "הנפש החוטאת היא תמות" ולא ידרשו בעדו בכל כחם, לא לשנאתם אותו – כי אם לבשתם מדרך המעשה. הנה מפני זה ציוה יוסף לשים עם הגביע כסף שברו וכן כספיהם של כלם, שבזה יכירו הם, שלא היתה אשמת בנימין ורשעתו, כי אם מעלילת האדון; ובידיעתם זה, אם יחמלו עליו וישתדלו להוציאו מעבדותו, יודע שהם אוהבים אותו ויהיו בעיני יוסף בעלי תשובה גמורים ויתודע אליהם ויטיב עמהם, כמו שעשה.
יצחק שמואל רגיו:
ד"ה אשר חלם להם: עליהם, ובזכרו את שני החלומות, ראה שלא נתקיים עדיין אף אחד מהם. כי בראשון ראה שכל אחיו משתחוים לו, וכאן לא היה בנימין, ובשני השמש והירח וי"א כוכבים משתחוים לו שירמוז גם לאביו ולאשת אביו, ולפי שידע בפתרונם והבין בחכמתו שיקויימו שניהם, לכן חשב זאת התחבולה להעליל עליהם ולהכריחם שיביאו את בנימין הנה, ויקויים החלום האחד, ואחר זה יתודע אליהם, ויביאו גם את אביהם וכל ביתו למצרים ויקויים גם השני. ולכן לא הגיד להם בתחילה שהוא יוסף, כי אז היה אביו בא מיד בלי ספק, ולא יתקיים החלום הראשון.
יצחק שמואל רגיו:
ד"ה מרגלים אתם: אע"פ שידע יוסף שמכירתו היתה נגזרת מהא-ל לטובת אנשי מצרים ולטובת משפחתו, מכל מקום ראה שאחיו חטאו במכירתו כי הם כוונו לרעה, ולכן ראויים הם לעונש, אבל לפי שלא נעשתה מחשבתם הרעה, לכן לא היה בצדק להרע עמהם בפועל, אלא להפחידם ולצערם מעט מיראת הענש שיבוא, וכן עשה, ואחר שנתודע להם גילה להם סוד הדבר באמרו (מ"ה) "ואתם חשבתם עלי רעה, אלוהים חשבה לטובה".
1. מה הן השאלות שעליהן רוצים שניהם לענות?
2. מה ההבדל העיקרי בין שתי התשובות הנ"ל?
ב. "לא היו עבדיך מרגלים"
"לֹא אֲדֹנִי וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל"
And they said unto him: ‘Nay, my lord, but to buy food are thy servants come.
"כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים"
We are all one man’s sons; we are upright men, thy servants are no spies.’
ר' משה חפץ, מלאכת מחשבת:
אין ראיה שנהיה מרגלים לפי שבאנו עשרה ביחד, כי הלא גם כל עבדיך אלה הבאים לקנות מדי יום ביומו באו לשבור אוכל עד עתה, שאתה משביר לכל עם הארץ ובאו לאלפים ולרבבות, והנה כולנו בני איש אחד נחנו, בני אדם הראשון, בין אנחנו בין עבדיך, ומה נשתנינו מכל אומה ולשון שתאמר שאנחנו מרגלים ולא עבדיך אלה? ובזה נתאמת דיבורנו, כי כנים אנחנו הואיל וגם עבדיך לא היו מרגלים עד הנה, כל הבאים לשבור אוכל, כי מה נשתנו אלו מאלו?
1. הסבר במה סוטה פירושו זה מפשוטו של מקרא?
2. מה הניעו לפרש פירושו התמוה הזה?
ג. "הוא אשר דברתי..."
"הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר מְרַגְּלִים אַתֶּם"
הוא אשר דברתי THAT IS IT THAT I SPAKE UNTO YOU — The statement which I made — that you are spies — is true and certain. This is the meaning according to the literal sense of the words. A Midrashic explanation is: he said to them, “And if you find him (your brother) and they demand of YOU a large sum, would you redeem him?” They answered him, “Certainly!” He asked them, “If they tell you that they will not restore him to you for any sum of money, what would you do?” They replied, “That is what we have come for — to kill or to be killed”. Whereupon he retorted:הוא אשר דברתי אליכם THAT IS JUST WHAT I SAID TO YOU — you have come to kill the people of this city. I have divined by my goblet that two of you destroyed the great city of Shechem (Genesis Rabbah 91:7).
ד"ה הוא אשר דברתי: הדבר אשר דברתי שאתם מרגלים הוא האמת והנכון, זהו לפי פשוטו. ומדרשו: אמר להם: "ואלו מצאתם אותו ויפסקו עליכם ממון הרבה – תפדוהו?" אמרו לו: "הן!" אמר להם: "ואם יאמרו לכם, שלא יחזירוהו בשום ממון – מה תעשו?" אמרו: "לכך באנו, להרוג או ליהרג!" אמר להם: "הוא אשר דברתי אליכם 'מרגלים אתם' – להרוג בני העיר באתם. מנחש אני בגביע שלי, ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם".
הוא אשר דברתי THAT IS IT THAT I SPAKE UNTO YOU — The statement which I made — that you are spies — is true and certain. This is the meaning according to the literal sense of the words. A Midrashic explanation is: he said to them, “And if you find him (your brother) and they demand of YOU a large sum, would you redeem him?” They answered him, “Certainly!” He asked them, “If they tell you that they will not restore him to you for any sum of money, what would you do?” They replied, “That is what we have come for — to kill or to be killed”. Whereupon he retorted:הוא אשר דברתי אליכם THAT IS JUST WHAT I SAID TO YOU — you have come to kill the people of this city. I have divined by my goblet that two of you destroyed the great city of Shechem (Genesis Rabbah 91:7).
ד"ה הוא אשר דברתי אליכם: אותו האחד שאתם אומרים שאיננו ואינכם מפרשים אנה הלך, הוא שהלך בעצתכם להגיד מה שראיתם או שהסכמתם, כדי לרגל, כמו שאמרתי.
הוא אשר דברתי אליכם, the very one of whom you have said that he is no longer, whereas you refused to be specific about what happened to him, is the one who went back to report all that you have seen here, or that you have decided to stay a while in order to engage in spying.
הרש"ל, יריעות שלמה:
ואני שמעתי חיבור הענין כך: אמרו בני יעקב: "אין אנו מרגלים, שהרי כולנו בני איש אחד; וכי מן האפשרות שאב אחד ישלח כל בניו למקום סכנה כזו להיות מרגלים?!" והוא השיבם: "אדרבא, הוא הדבר אשר דיברתי, שאם לא הייתם אחים היה מן הסברא להאמין לכם שאין אתם מרגלים, שאין רגילות שעשרה בני אדם יאמינו זה לזה שלא יגלה אחד על חברו, אבל מאחר שאתם אחים – אם כן אין תימה".
הרכסים לבקעה:
אמרתי במדומה מרגלים אתם, עכשיו יש מקום לבררו, וכן (ויקרא י' ג') "הוא אשר דבר ה'".
1. מה הקושי בפסוקנו?
2. במה שונה פירושו הראשון של רש"י ('לפי פשוטו') מכל שאר הפירושים שניתנו לעיל?
*
3. למה הוסיף רש"י בפירושו מילת "הדבר" שאיננו בפסוקנו?
**
4. ממפרשי רש"י יש שואלים: למה העביר רש"י את ה"הוא" העומד בראש הפסוק לסוף המשפט בפירושו? הוכח שהעמדת השאלה הזו אינה נכונה!
5. במה שונה פירושו השני של רש"י ("מדרשו") מכל הפירושים המובאים לעיל?
6. במה שונה ספורנו מכל הפירושים האחרים המובאים לעיל?
ד. "ויעשו כן..."
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן"
and bring your youngest brother unto me; so shall your words be verified, and ye shall not die.’ And they did so.
...הענין דבאמת לא היו רשאין לבחור אחד, וכדתנן בתרומות פרק ח' משנה י"ב, וברייתא בירושלמי: סיעת בני אדם שמהלכין בדרך ופגעו בהם עכו"ם ואמרו להם: "תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לאו נהרוג את כולכם" – יהרגו ואל ימסרו לו נפש אחת מישראל. יחדו להם אחד, כגון שבע בן בכרי, ימסרו להם ואל יהרגו כולם, והיינו באופן שבסיבה שלו נעשה להם כך, כמו שבע בן בכרי. ואם כן כך ענין הכתובים שלפנינו דהחלו להתעסק בזה את מי למסור, וזהו "ויעשו כן".
They decided to do so. In the course of making the difficult decision of who to leave behind, they said, “In truth, we are guilty, etc.”
מהי הסתירה בין פסוקי פרקנו המתורצת בדרך זו?
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה למה תתראו: למה תראו עצמכם בפני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים, באותה שעה עדיין היה להם תבואה. ומפי אחרים שמעתי, שהוא לשון כחישה: למה תהיו כחושים ברעב. ודומה לו (משלי י"א כ"ה) "ומרוה גם הוא יורא".
למה תתראו WHY DO YE LOOK UPON ONE ANOTHER? — Why do you show yourselves (pretend) before the children of Ishmael and the children of Esau as though you have plenty to eat (Taanit 10b). For at that time they still had some grain. I am of opinion that the real meaning of למה תתראו is: Why should every one gaze at you and wonder at you because you do not search for food before what you have in your possession comes to an end. From others I have heard that it has the meaning of leanness: why should you become lean through hunger? A similar use of the verb as that in the first explanation is (Proverbs 11:25) “And he that satisfieth abundantly shall be satisfied (יורא) also himself”.
ר' אהרן אבן אלרביה:
המפרשים נבוכו להבין דעתו בפירוש זה, וכל אחד פירש כפי מה שנראה לו, אבל הנכון שלהם אינו דומה לראיתו, ומה שנראה לי כונתו עם קשר הדברים הוא כך: "למה תראו עצמכם שבעים" הוא סברה, דבר הלמד מענינו, מפני שנ' לעיל כי חזק הרעב, אם כן כל-בני אדם כחושים, למה תראו אתם עצמכם שבעים. ויהיה "תתראו" מלשון "תתרוו" שתתחלף האל"ף בוי"ו...
ר' יעקב קניזל:
איך אמר שהוא מלשון כחישה, אם הוא משביע? אבל פרושו כמו (תהלים נ"ב ז') "ושרשך"; (איוב ל"א י"ב) "ובכל תבואותי תשרש".
הרש"ל, יריעות שלמה:
...לפי פירושו הראשון הוא לשון ראיה ממש ולא מלשון שביעה, וכן איתא בילקוט שמעוני: "למה תתראו" – למה תצאו ובידכם פרוסה מפני התרעומת; ונראה דלשון כחישה הוא כמו (שמות כ"ז ג') "לדשנו" (וע' רש"י שם).
*
א. מה ההבדל בין פירוש רש"י הראשון ובין פירושו השני ("ומפי אחרים שמעתי") לפי דעת מפרשי רש"י הנ"ל? שים לב ביחוד להבדל שבין הוראת ההתפעל של "תתראו" לפי כל אחד משני פירושי רש"י.
**
ב. האם הפסוק משלי י"א כ"ה בא כחיזוק לפירוש השני או לשני הפירושים?
ג. יש ממפרשי רש"י המביאים חיזוק לדברי רש"י מן הפסוק משלי י"ג ז'. לאיזה משני פירושיו הוא מתאים?
ד"ה ואם לא: תביאוהו, חי פרעה כי מרגלים אתם.
האמת אתכם means WHETHER THERE BE TRUTH IN YOU — therefore the ה has the vowel Patach, because it is a kind of question. And if you do not (ואם לא) bring) him חי פרעה כי מרגלים אתם BY THE LIFE OF PHARAOH, SURELY YOU ARE SPIES.
**
מה קשה לו, ומה תיקן ובדבריו אלה?