Pesach Piyutim in the Style of Yannai, Heh

ויהי בחצי הלילה ילל לא יועיל לילודים/ כי הכה בכורי תהו איה אדני אומרים
ויקם פרעה פרוע כי פרעה אדון גאולים/ ראה כי רעה וסבלותם החרים

ויקרא למשה משועבד למושל משויים/ אז נמלך לטבעם לו וטבעו אלוהים
גם צאנכם ציינו לצנועי לכת המהללים/ קולו שמעם בהיר הוא בשחקים
ותחזק מצרים לצר צוררם במצרים/ אשר הריעו החרישו ועברו בן גזרים
וישא העם הומיה בהמירי כבוד אלוהים/ כי לא חללי חרב משרכי דרכים
ובני ישראל שרו משרירים בלתי שרים/ מעם און עצות והטות אזן מתמאנים
ואדני נתן את חן חונים בחם בלי חנונים/ על מחליפי הגי תמים עשאם משלטים
ויסעו בני ישראל בשירת אל-על שרויים/ יחד רוממו למושיע קדושים
וגם ערב רב ברבבות רב ידים מתערבים/ למתוכי רגלי מלך עוד יתייחדו גויים

אל נא לעולם תערץ ולעולמי עולמים תוקדש

שמות י״ב:כ״ט-ל״ח

(כט) וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃ (ל) וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־עֲבָדָיו֙ וְכָל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃ (לא) וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃ (לב) גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃ (לג) וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃ (לד) וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־שִׁכְמָֽם׃ (לה) וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃ (לו) וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃ (פ) (לז) וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ (לח) וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃

Exodus 12:29-38

(29) And it came to pass at midnight, that the LORD smote all the firstborn in the land of Egypt, from the first-born of Pharaoh that sat on his throne unto the first-born of the captive that was in the dungeon; and all the first-born of cattle. (30) And Pharaoh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt; for there was not a house where there was not one dead. (31) And he called for Moses and Aaron by night and said: ‘Rise up, get you forth from among my people, both ye and the children of Israel; and go, serve the LORD, as ye have said. (32) Take both your flocks and your herds, as ye have said, and be gone; and bless me also.’ (33) And the Egyptians were urgent upon the people, to send them out of the land in haste; for they said: ‘We are all dead men.’ (34) And the people took their dough before it was leavened, their kneading-troughs being bound up in their clothes upon their shoulders. (35) And the children of Israel did according to the word of Moses; and they asked of the Egyptians jewels of silver, and jewels of gold, and raiment. (36) And the LORD gave the people favour in the sight of the Egyptians, so that they let them have what they asked. And they despoiled the Egyptians. (37) And the children of Israel journeyed from Rameses to Succoth, about six hundred thousand men on foot, beside children. (38) And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and herds, even very much cattle.

Every line in this piyyut starts with the first few words of the corresponding verse in Shmot 12:29-38, so the mentioned intertexts are from the rest of the line.

שמות ל״ב:כ״ה

(כה) וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃

Exodus 32:25

(25) And when Moses saw that the people were broken loose—for Aaron had let them loose for a derision among their enemies—

Line 2a paraphrases.

שמות י׳:י׳

(י) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃

Exodus 10:10

(10) And he said unto them: ‘So be the LORD with you, as I will let you go, and your little ones; see ye that evil is before your face.

Line 2b parsphrases.

מיכה ו׳:ח׳

(ח) הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ (פ)

Micah 6:8

(8) It hath been told thee, O man, what is good, And what the LORD doth require of thee: Only to do justly, and to love mercy, and to walk humbly with thy God.

Line 4a calls B"Y צנועי לכת, based on this verse.

איוב ל״ז:כ״א

(כא) וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א רָ֤אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃

Job 37:21

(21) And now men see not the light which is bright in the skies; But the wind passeth, and cleanseth them.

Line 4b quotes directly.

ישעיהו כ״ב:ב׳

(ב) תְּשֻׁא֣וֹת ׀ מְלֵאָ֗ה עִ֚יר הֽוֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה׃

Isaiah 22:2

(2) Thou that art full of uproar, a tumultuous city, a joyous town? Thy slain are not slain with the sword, nor dead in battle.

Line 6b quotes.

Explaining 8b

בראשית ט׳:כ״ה

(כה) וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃

Genesis 9:25

(25) And he said: Cursed be Canaan; a servant of servants shall he be unto his brethren.

The descendants of Cham were supposed to be subordinate to the sons of Shem, according to Noach, who was called 'Tamim' in Bereishit 6:9. However, the opposite happened.

הושע י״א:ז׳

(ז) וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃

Hosea 11:7

(7) And My people are in suspense about returning to Me; And though they call them upwards, None at all will lift himself up.

Line 9 is a reversal of this pasuk in Hoshea.

דברים ל״ג:ג׳

(ג) אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃

Deuteronomy 33:3

(3) Yea, He loveth the peoples, All His holy ones—they are in Thy hand; And they sit down at Thy feet, Receiving of Thy words.

Line 10b calls B"Y מתוכי רגלי מלך, based on this pasuk.