Holy Endeavors - Man Plans and G-d Assists
1 א
(ג) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
(3) Next you shall instruct all who are skillful, whom I have endowed with the gift of skill, to make Aaron’s vestments, for consecrating him to serve Me as priest.
2 ב

(כא) וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת ה' לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃

(21) And everyone who excelled in ability and everyone whose spirit moved him came, bringing to the LORD his offering for the work of the Tent of Meeting and for all its service and for the sacral vestments.
3 ג

(א) ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור אמר השם למשה ראה קראתי בשם, ומשה אמר לישראל ראו קרא ה' בשם (להלן לה ל). והטעם, כי ישראל במצרים פרוכים בעבודת חומר ולבנים, לא למדו מלאכת כסף וזהב וחרושת אבנים טובות ולא ראו אותם כלל. והנה הוא פלא שימצא בהם אדם חכם גדול בכסף ובזהב ובחרושת אבן ועץ וחושב ורוקם ואורג, כי אף בלומדים לפני חכמים לא ימצא בקי בכל האומניות כלם, והיודעים ורגילים בהם בבא ידיהם תמיד בטיט ורפש לא יוכלו לעשות בהן אומנות דקה ויפה. ועוד, שהוא חכם גדול בחכמה בתבונה ובדעת להבין סוד המשכן וכל כליו למה צוו ואל מה ירמוזו:
ולכן אמר השם למשה שיראה הפלא הזה, וידע כי הוא מלא אותו רוח אלקים לדעת כל אלה בעבור שיעשה המשכן, כי היה רצון מלפניו לעשות המשכן במדבר, ולכבודו בראו.

4 ד

חפץ חיים - תורת הבית פרק ז

ובזה מצינו ג"כ אצל משכן שכל מי שהיה משים לבו ותשוקתו לעשות מלאכת המשכן היה הקב"ה נותן לו דעת ותבונה שידע איך לעשות כדכתיב בויקהל ויקרא משה אל בצלאל ואהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן ד' חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה ולא כתב וכל משום דבאמת ענין אחד הוא ר"ל למי שהוסכם בדעתו להתקרב אל המלאכה להתבונן איך לעשותה לזה נתן ד' הדעת כדי שידע איך לעשותה וד"ז שייך לכל עניני הטוב בין בעניני הפעולות ששייכות לעניני הקודש שצריך ליתן לב להתבונן איך לעשותה ובין בענינילימוד התורה אם אחד יסכים בדעתו להשתדל להיות בקי באיזה סדר גמרא וכדומה ויראה ללמוד ולחזור כמה פעמים או לברר איזה הלכה בתורה ומתייגע בה בודאי הקב"ה יתן לו דעת בלבבו יעזרהו להוציא מחשבתו לפועל.

5 ה

(ב) ובדרך הדרוש הנה עקר תרומת ה' אשר חלה עליו הקדושה היה נדבת הלב ותשוקת הרוח להתנדב, זה היה עקר הנדבה, כמ"ש מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, שעקר התרומה היה נדבת הלב והנה היה ביו בני ישראל עניים שלא היה בידם כל מאומה להתנדב, אבל התנדבו ברוחם, היינו שחשבו ברוחם שאם היה להם עושר גדול היו מתנדבים כל המשכן וכל כליו והיו עושים הכל משלהם, וה' שיודע מחשבת לבם קבל הסכמתם זאת כאלו התנדבו בפועל, והיה להם יתרון מן המתנדבים שלא נחשב להם רק מה שהתנדבו בפועל, אבל לאלה חשב ה' כאלו הביאו מנדבתם את כל המשכן ואת כל כליו, וז"ש ויבואו כל איש אשר נשאו לבו, ר"ל שכל איש מהמתנדבים לא נתנו רק מה שנשאו לבו, כסף או זהב או נחושת, אבל וכל אשר נדבה רוחו, מי שלא הביאו בפועל רק שריחו לבד נדבה, שחשב בלבו שרוצה לבנות כל המשכן משלו לכשתגיע ידו, אותו ר"ל נדיבת רוח הזה הביאו את תרומת ה' למלאכת אהל מועד ולכל עבודתו ולבגדי הקדש, שנחשב להם כאלו הביאו. כל האהל וכל כליו וכל בגדי הקדש:

6 ו

(טו) ראו קרא ד' בשם בצלאל כו' בן חור למטה יהודה כו'. הענין, דמסירת נפש צריך להיות שלא בחקירה והתחכמות יתירה, ויהודא מסר עצמו בים במסירת נפש כמו דאיתא בתוספתא דסוטה, וכן חור מסר עצמו בעגל, דהחקירה תעכב [ברצון פנימי] מלמסור נפשו על קדוש השי"ת כעדות יעב"ץ החסיד, לכן אמר שבעבור זה שלא חקרו ולא נתחכמו יותר מדאי לכן וימלא אותו בחכמה ובדעת כו' והבן.

7 ז

חפץ חיים - תורת הבית הערות פרק ז

והנה אנו מתמיהין בנפשינו הלא השי"ת השפיע בדורות הראשונים ריבוי חכמה מאד וכדכתיב כי ד' יתן חכמה וגו' ולמה נתמעטכעת לגמרי הלא יד ד' לא תקצר גם היום. תשובה לדבר הקב"ה נותן חכמה לב"א לפי ערך הכנתם לקבלה, וכדכתיב אנכי ד' המעלךמארץמצרים הרחב פיך ואמלאהו והכונה הלא העליתיך מארץ מצרים כדי לקבל אח"כ התורה שהיא מקור החכמה וע"כ הכיני עצמך והרחב פיך כלמה שביכולתך ואמלאאת פיך מצוף דבש אמריה ולכן דורות הראשונים שהיו מסורים לתורתם בכל לבם ונפשם וכל חמודות העולם לא נחשב בעיניהם למאומה ורק לתורת ד' היה לבם נשואות לקנותה לברר הלכותיה בקיבוץ חכמים ודיבוק חברים ואף אחר שנתגדלו בשנים היה דרכם ליסע מביתם בשביל ידיעת התורה על שש שנים ועל י"ב שנים (עיין כתובות ס") ואפילו בדורות של בעלי תוספות היה מסירת נפש ממש על התורה (עיין בספר צדה לדרך בהקדמה) לכן האיר הקב"ה עיניהם ופתח לבבם וזכו בכתרה של תורה לא כן עתה בעו"ה יכול כל תופש תורה להעיד בעצמו שאחר כל השתדלותו בה הוא נגד דורות הראשונים כקוף בפני אדם וכ"ש נגד דורות של אמוראים וכל כך למה מפני שיגיעתו עליה היא במדה מועטה מאד וכלל אחז"ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמין וע"כ המציאה היא כפי היגיעה.

8 ח

(ב) קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, עַל יְדֵי משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (שמות יא, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. פִּתְחִי לִי, רַבִּי יַסָּא אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, פִּתְחוּ לִי פֶּתַח אֶחָד שֶׁל תְּשׁוּבָה כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, וַאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם פְּתָחִים שֶׁיִּהְיוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנִיּוֹת נִכְנָסוֹת בּוֹ.ד): גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.

Yassa said: The Holy One, blessed be He, said to Israel: My children, make for Me an opening of repentance no bigger than the point of a needle, and I will widen it for you into openings through which wagons and carriages can pass.

9 ט
ואמר ר' יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן
§ Rabbi Yitzḥak said in the style of a previous passage: If a person says to you: I have labored and not found success, do not believe him. Similarly, if he says to you: I have not labored but nevertheless I have found success, do not believe him. If, however, he says to you: I have labored and I have found success, believe him.
10 י
וא"ר יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן. פירוש שאומר שיגע ולא מצא כלל והא ודאי שקר ענה דגם שלא יזכה להיות גברא רבא דמחדדן שמעתתיה חריף ומקשה מתון ומסיק מ"מ אם יגע באמת ודאי מצא שיהיה תלמיד חכם פשוט מיהא: