תרומה - קדושת הגוף (Copy)
(ח) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
(8) And let them make Me a sanctuary that I may dwell among them.

הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחֲלִימִים.

Seeing that the maintenance of the body in a healthy and sound condition is a God-chosen way, for it is impossible that one should understand or know aught of the divine knowledge concerning the Creator when he is sick, it is necessary for man to distance himself from things which destroy the body, and accustom himself in things which are healthful and life-imparting.

גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשית...

בארץ ישראל אפשר להשיג איך שהבשר של הגוף הישראלי הוא קדוש ממש כקדושת הנשמה

וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ

And God created man in His image, in the image of God He created him

וְזֶה בְּחִינַת הַשֵּׁנָה וְהַדּוֹרְמִיטָא דְּאַפִּיל עַל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁהוּא הַתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ נִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי הַשּׁוֹפָר, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִנְסֶרֶת וְנִבְנֵית קוֹמַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל בַּכַּוָּנוֹת, כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ זֶה הַדֶּרֶךְ בָּעוֹלָם לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, צְרִיכִין לָזֶה לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי אוֹרָיְתָא גְּבוֹהִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת אוֹרָיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, שֶׁעַל-יְדֵי חִדּוּשִׁין אֵלּוּ נִתְגַּלִּין כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה אֵיךְ כָּל הַמִּצְוֹת וְהַמִּדּוֹת קְשׁוּרִים וְנֶאֱחָזִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה. כְּמוֹ הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֵיזֶה חוֹלַאַת שֶׁבְּאָדָם אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מַהוּת הַחוֹלַאַת וּרְפוּאָתוֹ, כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי בְּחָכְמוֹת הַנִּתּוּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדַע כָּל פְּרָטֵי קוֹמַת הָאָדָם וּתְכוּנַת כָּל אֵיבָרָיו וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו וְכוּ' בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיֵּדַע הֵיטֵב אֵיךְ כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִים וְהַחִיצוֹנִים עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה. וּתְכוּנַת פִּרְקֵיהֶם וְקִשְׁרֵיהֶם וְחִבּוּרֵיהֶם אֵיךְ כָּל אֵיבָר וְעֶצֶם וְכוּ' מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר וּמְסֻדָּר זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה עַל-יְדֵי קִשְׁרֵי הַגִּידִים וְהָעוֹרְקִים וְכוּ'. וְאֵיךְ הַדָּמִים רָצִים בָּהֶם וּשְׁאָר כָּל תְּכוּנַת הַגּוּף וּמֶרְחֲקֵי פְּרָקָיו וְכוּ', הַכְּלוּלִים בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ. וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהָרוֹפֵא בָּקִי בְּכָל זֶה הֵיטֵב אָז יָכוֹל לִכָּנֵס לְהָבִין מַהוּת הַחוֹלַאַת וְלַעֲסֹק בִּרְפוּאָתוֹ, כְּמוֹ כֵן צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאַת חֳלִי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתָם כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין מַהוּת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הָאָדָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת צֶלֶם אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם". כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת קוֹמַת אָדָם, כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵרְמַ"ח אֵבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה כַּיָּדוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁהָרְמַ"ח אֵיבָרִים וְהַשְּׁסָ"ה גִּידִים שֶׁבָּאָדָם עֲרוּכִים וּקְשׁוּרִים וּמְסֻדָּרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה אֵצֶל זֶה וְכוּ' וְצָרִיךְ הָרוֹפֵא לִהְיוֹת בָּקִי בְּסִדְרָם וְחִבּוּרֵיהֶם הֵיטֵב כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לֵידַע בִּבְחִינַת קוֹמַת הַתּוֹרָה סֵדֶר הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל כָּל רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה וְכָל הַמִּדּוֹת וּמִצְוֹת דְּרַבָּנָן הַכְּלוּלִים בָּהֶם לֵידַע הֵיטֵב אֵיךְ הֵם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּמְחֻבָּרִים וּמְקֻשָּׁרִים זֶה בְּזֶה וְזֶה בָּזֶה. וְאָז יְכוֹלִים לֵידַע סְגֻלַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּמִדָּה וּמִדָּה לְאֵיזֶה רְפוּאָה הִיא מְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר וְאֵיךְ לְרַפְּאוֹת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ:

(א) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ (ב) וַיַּסֵּ֥ב אֶת־פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ (ג) אָנָּ֣ה יְהוָ֗ה זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ (ס)
(1) In those days Hezekiah fell dangerously ill. The prophet Isaiah son of Amoz came and said to him, “Thus said the LORD: Set your affairs in order, for you are going to die; you will not get well.” (2) Thereupon Hezekiah turned his face to the wall and prayed to the LORD. He said, (3) “Please, O LORD, remember how I have walked before You sincerely and wholeheartedly, and have done what is pleasing to You.” And Hezekiah wept profusely.
רָאוּי שֶׁיַּרְגִּישׁ צָרַת יָחִיד מִכָּל שֶׁכֵּן צָרַת רַבִּים, חַס וְשָׁלוֹם בְּלֵב כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּדַע מֵהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְיוֹדֵעַ בְּבֵרוּר כְּאֵב הַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם וְעִם כָּל זֶה לִבּוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ הַצָּרָה כְּלָל וְעַל כָּל פָּנִים צָרַת רַבִּים חַס וְשָׁלוֹם, רָאוּי שֶׁהַלֵּב יַרְגִּישׁ כְּאֵב הַצָּרָה וְאִם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ צָרִיךְ לְהַכּוֹת הָראשׁ בְּקִיר הַיְנוּ לְהַכּוֹת הָראשׁ בְּקִירוֹת לְבָבוֹ כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר [לְקַמָן רי"ז] עַל פָּסוּק "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דְּבָרִים ד לט) שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא הַדַּעַת בְּהַלֵּב וְהָבֵן הֵיטֵב אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר" (יְשַׁעְיָה לח ב) שֶׁהֵסֵב וְהִמְשִׁיךְ הַפָּנִים שֶׁהוּא הַמּחַ וְהַדַּעַת אֶל קִירוֹת הַלֵּב הַיְנוּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כִּי עִקַּר הַפָּנִים הִיא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אַבְרָהָם תָּבַע זִקְנָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם וּבְנוֹ נִכְנָסִין לְמָקוֹם וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מְעַטְּרוֹ בְּזִקְנָה אָדָם יוֹדֵעַ לְמִי מְכַבֵּד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל. מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב זִקְנָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד אַבְרָהָם נָתַן לוֹ זִקְנָה, (בראשית כד, א): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. יִצְחָק תָּבַע יִסּוּרִין, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא יִסּוּרִים מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלָיו יִסּוּרִים אֵין מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב יִסּוּרִין וְכֵיוָן שֶׁעָמַד יִצְחָק נָתַן לוֹ יִסּוּרִים, וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ. יַעֲקֹב תָּבַע אֶת הַחוֹלִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם מֵת בְּלֹא חוֹלִי וְאֵינוֹ מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹלֶה שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים הוּא מְיַשֵּׁב בֵּין בָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ הוּא מַתְחִיל (בראשית מח, א): וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי אַבְרָהָם חִדֵּשׁ זִקְנָה, יִצְחָק חִדֵּשׁ יִסּוּרִים, יַעֲקֹב חִדֵּשׁ חוֹלִי, חִזְקִיָּהוּ חִדֵּשׁ חוֹלִי שֶׁיִּתְרַפֵּא, אָמַר לוֹ הֶעֱמַדְתָּ אוֹתוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם חוֹלֶה וְעוֹמֵד, חוֹלֶה וְעוֹמֵד, הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ דָּבָר טוֹב תָּבַעְתָּ וּמִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לח, ט): מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִכָּאן שֶׁהָיָה בֵּין חוֹלִי לְחוֹלִי חוֹלִי כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.
גמ׳ תנו רבנן ששה דברים עשה חזקיה המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו כיתת נחש הנחשת והודו לו גנז ספר רפואות והודו לו
GEMARA: Apropos the people of Jericho, who were reprimanded for some of their actions and not reprimanded for others, the Gemara cites a similar baraita. The Sages taught: King Hezekiah performed six actions. With regard to three of them, the Sages of his generation conceded to him; and with regard to three of them, the Sages did not concede to him. Due to King Hezekiah’s father’s wickedness, he dragged the bones of his father Ahaz on a bier of ropes and did not afford him the respect due to a king, and the Sages conceded to him. He ground the copper snake that Moses fashioned in the desert because Israel worshipped it, and the Sages conceded to him. He suppressed the Book of Cures, and they conceded to him.
וגנז ספר רפואות - כדכתיב והטוב (והישר) בעיניך עשיתי ואמרינן בברכות שגנז ספר רפואות לפי שלא היה לבם נכנע על חולים אלא מתרפאין מיד:
מאן שמעת ליה - דנקט לישנא דמיחו ולא מיחו ר' יהודה היא דשמעת ליה לעיל: