
עַל־מִשְׁכָּבִי֙ בַּלֵּיל֔וֹת בִּקַּ֕שְׁתִּי אֵ֥ת שֶׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י בִּקַּשְׁתִּ֖יו וְלֹ֥א מְצָאתִֽיו׃
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה יִרְאַ֬ת יְהוָ֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לְכָל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
רֵאשִׁית חָכְמָה:
הֱיוֹת אִתְּךָ -
כַּאֲשֶׁר יְהִי
הָרוּחַ בָּאִילָן.
רֵאשִׁית חָכְמָה:
צַיֵּת לְךָ -
כְּצַיֵּת צִפּוֹר לִמְעוּפָהּ.
רֵאשִׁית חָכְמָה:
הֱיוֹת שֶׁלְךָ -
כַּאֲשֵׁר תְּהִי
הַגֶּפֶן לַאֲדָמָה.
1. בין מי למי מתוארת מערכת היחסים בשיר ומה טיבה?
2. מהו תפקיד הביטוי החוזר ראשית חכמה?
3. האם מערכת היחסים המתוארת בשיר היא בת מימוש? נמק
א. עוד מקורות יהודיים לגבי הביטוי 'ראשית חכמה'
ב. קיים גם הספר 'ראשית חכמה' ספר קבלה ומוסר שכתב במאה ה - 16
אליהו די-וידאש תלמידו של הרב משה קורדובירו.
הספר זכה לתפוצה רבה בקרב העם, ובייחוד במזרח אירופה.

שירה של אסתר ראב נוגע לא נוגע בנוכחותו החמקמקה של הרוחני (הרוח, החכמה והאל) באהבה הזוגית.
עד כמה ניתן לשאול את הדימויים בין האהבות?
יחסי ישראל ואלוהים במקרא מוארים בדברי הנביאים פעמים רבות כיחסים שבין גבר לאישה על כל שלביהם ומורכבויותיהם:
התאהבות , אירוסין ונישואין.
חיי זוגיות ואפילו יחסי מין, וכן גם קנאה, חשדנות ואף ניאוף , פרידה ובקשה לאיחוד מחדש.
ברית הנישואין הראשונה בין אלוהים לישראל נעשתה, כביכול בהר סיני , אך מאז עברו יחסיהם אינספור עליות ומורדות.
כאשר נהו ישראל אחרי עבודה זרה הם תוארו כאישה נואפת וכזונה.
לפניכם פסוקים אחדים המדגימים א מערכת היחסים הזו.
הפסוקים מנבואת ירמיהו מתייחסים לראשיתה של הזוגיות במדבר סיני, והם ספוגים
זיכרונות וגעגועים. ואילו הפסוקים מהושע מתייחסים למשבר ביחסי הזוגיות, אחרי שישראל פנו לפולחן הבעל.
הנביא מציג בלשון חריפה ונוגעת ללב כאחד הן את כעסו של האל על העם שבגד בו והן את תקוותו לברי מחודשת.
הדימויים הנועזים מחדדים את המסר הקשה של הנביא, ובה בעת חושפים את רגישותו ופגיעתו של האל - האוהב
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר
הָלֹ֡ךְ וְקָֽרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה
זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ
אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ
לֶכְתֵּ֤ךְ אַחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר
בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃
רִ֤יבוּ בְאִמְּכֶם֙ רִ֔יבוּ כִּֽי־הִיא֙ לֹ֣א אִשְׁתִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א אִישָׁ֑הּ
וְתָסֵ֤ר זְנוּנֶ֙יהָ֙ מִפָּנֶ֔יה וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ מִבֵּ֥ין שָׁדֶֽיהָ׃
פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּי֖וֹם הִוָּֽלְדָ֑הּ
וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּ֙הָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא׃
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ לֹ֣א אֲרַחֵ֑ם כִּֽי־בְנֵ֥י זְנוּנִ֖ים הֵֽמָּה
כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם הֹבִ֖ישָׁה הֽוֹרָתָ֑ם
כִּ֣י אָמְרָ֗ה אֵלְכָ֞ה אַחֲרֵ֤י מְאַהֲבַי֙ נֹתְנֵ֤י לַחְמִי֙ וּמֵימַ֔י צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י שַׁמְנִ֖י וְשִׁקּוּיָֽי
לָכֵ֛ן הִנְנִי־שָׂ֥ךְ אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ בַּסִּירִ֑ים
וְגָֽדַרְתִּי֙ אֶת־גְּדֵרָ֔הּ וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ לֹ֥א תִמְצָֽא
וְרִדְּפָ֤ה אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙ וְלֹֽא־תַשִּׂ֣יג אֹתָ֔ם
וּבִקְשָׁ֖תַם וְלֹ֣א תִמְצָ֑א
וְאָמְרָ֗ה אֵלְכָ֤ה וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אִישִׁ֣י הָֽרִאשׁ֔וֹן כִּ֣י ט֥וֹב לִ֛י אָ֖ז מֵעָֽתָּה
וְהִיא֙ לֹ֣א יָֽדְעָ֔ה כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ נָתַ֣תִּי לָ֔הּ הַדָּגָ֖ן וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֑ר
וְכֶ֨סֶף הִרְבֵּ֥יתִי לָ֛הּ וְזָהָ֖ב עָשׂ֥וּ לַבָּֽעַל
לָכֵ֣ן אָשׁ֔וּב וְלָקַחְתִּ֤י דְגָנִי֙ בְּעִתּ֔וֹ וְתִירוֹשִׁ֖י בְּמֽוֹעֲד֑וֹ
וְהִצַּלְתִּי֙ צַמְרִ֣י וּפִשְׁתִּ֔י לְכַסּ֖וֹת אֶת־עֶרְוָתָֽהּ
וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ לְעֵינֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאִ֖ישׁ לֹֽא־יַצִּילֶ֥נָּה מִיָּדִֽי
וְהִשְׁבַּתִּי֙ כָּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חָדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ
וַהֲשִׁמֹּתִ֗י גַּפְנָהּ֙ וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר אָמְרָ֗ה
אֶתְנָ֥ה הֵ֙מָּה֙ לִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָֽתְנוּ־לִ֖י מְאַֽהֲבָ֑י וְשַׂמְתִּ֣ים לְיַ֔עַר וַאֲכָלָ֖תַם חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה
וּפָקַדְתִּ֣י עָלֶ֗יהָ אֶת־יְמֵ֤י הַבְּעָלִים֙ אֲשֶׁ֣ר תַּקְטִ֣יר לָהֶ֔ם וַתַּ֤עַד נִזְמָהּ֙ וְחֶלְיָתָ֔הּ
וַתֵּ֖לֶךְ אַחֲרֵ֣י מְאַהֲבֶ֑יהָ וְאֹתִ֥י שָׁכְחָ֖ה נְאֻם־יְהוָֽה
לָכֵ֗ן הִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ מְפַתֶּ֔יהָ וְהֹֽלַכְתִּ֖יהָ הַמִּדְבָּ֑ר וְדִבַּרְתִּ֖י עַל לִבָּֽהּ
וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה
וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם
וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי
וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹֽא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם
וְכָרַתִּ֨י לָהֶ֤ם בְּרִית֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עִם־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְעִם־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְרֶ֖מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֑ה וְקֶ֨שֶׁת וְחֶ֤רֶב וּמִלְחָמָה֙ אֶשְׁבּ֣וֹר מִן־הָאָ֔רֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת־יְהוָֽה.
1. תארו את השלבים השונים שעוברת הזוגיות בין אלוהים לעם ישראל
על פי הפסוקים.
2. מה מבטא שינוי השם 'מבעל' ל'איש', ואיזו שינוי הוא אמור לחולל בזוגיות?
3. כיצד תורם השימוש בדימויים הזוגיים להעברת המסר הדתי של הנביא?

