The גמ׳ says that a women can be מתקדשת when she tells the man to give money to someone else even though she did receive any הנאה בידה the same way we find that an ערב can commit himself to someone else’s loan even though he does not receive anything.
What makes the ערב’s agreement binding if he does not receive anything ?
In the גמ׳ in ב״ב we seem to find two possible ideas how an ערב works
אמימר-
ר׳ אשי-
How can a women get married if she did not get anything ?
What type of קנין is that?
ריטב״א -
תוס׳ ב״מ-
לספק סלתות מארבע ועמדו משלש - ....... וכן בזוזי אם נתן ק' זוזי לאדם שיחזיר להקדש מאה ועשרים אסור דאפילו מדאורייתא נראה דאסור דחשיב כאילו מקבל מלוה עצמו כמו (קדושין דף ז.) תן מנה לפלוני ואקדש אני לך דמקודשת מדין ערב דחשוב כאילו קבלה ממנו......
What would the halacha be if she asks him to do any random thing and he listens would that fact that he listens to her be considered הנאה?
According to תוס׳ why is it considered that she got the money?
How do we learn from ערב that it is considered that she got the money?
Rashi mentions that the man needs to say הרי את מקודשת לי when he give the money to the third party. Why does he need to talk at all ? What exactly does he need to say?
Learn the ר״י הזקן
first part רמב״ם הל׳ אישות ה,כא
רא״ש ור״ן
(כא) הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה תֵּן דִּינָר לִפְלוֹנִי מַתָּנָה וְאֶתְקַדֵּשׁ אֲנִי לְךָ וְנָתַן וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בַּהֲנָאַת מַתָּנָה זוֹ שֶׁנָּתַתִּי עַל פִּיךְ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָהּ כְּלוּם הֲרֵי נֶהֱנֵית בִּרְצוֹנָהּ שֶׁנַּעֲשָׂה וְנֶהֱנָה פְּלוֹנִי בִּגְלָלָהּ. וְכֵן אִם אָמְרָה לוֹ תֵּן דִּינָר לִפְלוֹנִי מַתָּנָה וְאֶתְקַדֵּשׁ לוֹ וְנָתַן לוֹ וְקִדְּשָׁהּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי וְאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בַּהֲנָאַת מַתָּנָה זוֹ שֶׁקִּבַּלְתִּי בִּרְצוֹנֵךְ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת: