בדף זה נלמד את סוגיית "צרת הבת", המופיעה בתלמוד הבבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמ' א'. זו סוגיה ארוכה, שיש לה היבטים שונים. חילקתי אותה לשלושה חלקים, כדי שנוכל להתמודד איתה:
1. הסוגיה ההלכתית של "צרת הבת".
2. הסיפור.
3. "עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית".
מכיוון שאנחנו לומדים את התכנית "עם ישראל וארצו" החלק החשוב לנו ביותר הוא החלק השלישי. עם זאת, צריך לדעת היטב גם את השאר.
1. אנחנו מתחילים בהבנת הסוגיה המכונה "צרת הבת". אפשר להרחיב הרבה בסוגיה הזו ובהיבטיה (מי שרוצה יכול/ה לקרוא למשל כאן). בשביל הלימוד שלנו נדרשת לנו רק הבנה ראשונית של הבעיה.
בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש.
(ה) כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־ל֔וֹ
לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר
יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ ל֛וֹ לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃
(ו) וְהָיָ֗ה הַבְּכוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמ֖וֹ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
(ז) וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתּ֑וֹ וְעָלְתָה֩ יְבִמְתּ֨וֹ הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙: מֵאֵ֨ן יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ (ח)
וְקָֽרְאוּ־ל֥וֹ זִקְנֵי־עִיר֖וֹ וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר: לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ (ט)
וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתּ֣וֹ אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלוֹ֙ מֵעַ֣ל רַגְל֔וֹ וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו!
(י) וְנִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃
2. החלק הארוך יותר הוא החלק השני, העוסק בסיפור על החכמים שבאו לבקר את דוסא בן הרכינס ולברר איתו את ענין צרת הבית. הם באו לפגוש אותו, אבל התברר להם שהם צריכים להתעמת בכלל עם אחיו, יונתן:
בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש.
אמרו: מי ילך ויודיעו?
אמר להן רבי יהושע: אני אלך.
ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה.
ואחריו מי? רבי עקיבא.
הלכו ועמדו על פתח ביתו.
נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך.
אמר לה: יכנסו.
ונכנסו.
תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב.
אמר לו: רבי, אמור לתלמידך אחר ויֵשֵב.
אמר לו: מי הוא?
- רבי אלעזר בן עזריה.
אמר: ויש לו בן לעזריה חברֵנו? קרא עליו המקרא הזה: "נער הייתי גם זקנתי, ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" (תהלים ל"ז, 25).
תפסו והושיבו על מטה של זהב.
אמר לו: רבי, אמור לתלמידך אחר ויֵשֵב.
אמר לו: ומי הוא?
עקיבא בן יוסף.
אמר לו: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב בני, שב. כמותך ירבו בישראל.
התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת.
אמרו ליה: צרת הבת מהו?
אמר להן מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
הלכה כדברי מי?
אמר להן הלכה כבית הלל.
אמרו ליה והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי...!
אמר להם: דוסא שמעתם, או בן הרכינס שמעתם?
אמרו ליה: חיי רבי, סתם שמענו.
אמר להם: אח קטן יש, לי בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים:
צרת הבת אסורה
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית
ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים.
תנא: כשנכנסו נכנסו בפתח אחד, כשיצאו - יצאו בשלשה פתחים.
פגע בו ברבי עקיבא, אקשי ליה - ואוקמיה.
אמר לו: אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר.
אמר לו רבי עקיבא: ואפילו לרועי צאן.
3. החלק האחרון שלנו עוסק בנושא שלשמו התכנסנו, כמו שאומרים, והוא ההחלטה של חז"ל שלפיה ניתן לקחת מהשטחים שממזרח לירדן (המכוּנים כאן "עמון ומואב") מעשר עני בשנת שמיטה, שלא חז"ל קוראים "שביעית". ניתן לעשות זאת משום שהם כבר אינם חלק מארץ ישראל. למה ומדוע? חז"ל פוסקים כך: הם היו חלק מארץ ישראל בזמן שהארץ נכבשה ע"י יהושע (תקופה שאותה חז"ל מכנים "עולי מצרַיִּם"), ואז הם נתקדשו ב-"קדוּשה ראשונה", אבל לאחר שיבת ציון (תקופה שאותה חז"ל מכנים "עולי בבל") קדוּשה זו אינה תקפה עוד, משום שכפי שחז"ל קובעים "קדושה ראשונה קדשה לשעתה, ולא קדשה לעתיד לבוא". מדוע חז"ל פסוקים כך? ראו בהסברים בסרטון.
"עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית", דאמר מר: הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא, והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית.
לסיום, שני מקורות:
1. תלמידים שמעוניינים בסיכום ברור ותמציתי של הסוגיה, מוזמנים לנסות להיעזר בסיכום מצוין שכתב המורה יהודה שרון כאן.
2. לסקרנים ולמעוניינים להרחיב ידיעותיהם, בתלמוד הירושלמי מופיעה גרסה שונה לגמרי של הסיפור, מפתיעה ואף מעט מוזרה. אתם יכולים לקרוא אותה כאן. בהמשך מובא ניתוח לדברים, שבעיניי הוא מעט מופלג, אבל מי שרוצה מוזמן כמובן לקרוא גם אותו.