Supernatural Signs in Halacha: לא בשמים היא
BG
ByBen Goldstein

Outline:

  • Contradictory Gemaras
    • Lo Bashamayim Hi
      • Bava Metziah 59
      • Temurah 16
        • vs.
    • Gemaras that seem to approve of supernatural signs in halacha
      • Eruvin 13
      • Yoma 75
      • Shabbos 34 with Rashi
  • Approaches
    • Rambam (Hilchos Yesodei HaTorah 9:4)
    • Tosfos (B'M 59)
    • Chid"a & Daas Kohen (R' Kook) (Siman 92)
    • Tosfos Yom HaKippurim (Yoma 75)
      • Tashbet"z - explaining contradictory gemaras re dreams in halacha, Sanhedrin 30 & Nedarim 8
  • Applications
    • Aruch HaShulchan - burying in tallis
    • R' Sternbuch - waiting less than 6 hours due to sheinas keva;
      ​​​​​ - Duchaning in Chu"l​
בבא מציעא נ״ט ב:א׳-ה׳

וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני

Bava Metzia 59b:1-5
And this is known as the oven of akhnai. The Gemara asks: What is the relevance of akhnai, a snake, in this context? Rav Yehuda said that Shmuel said: It is characterized in that manner due to the fact that the Rabbis surrounded it with their statements like this snake, which often forms a coil when at rest, and deemed it impure. The Sages taught: On that day, when they discussed this matter, Rabbi Eliezer answered all possible answers in the world to support his opinion, but the Rabbis did not accept his explanations from him. After failing to convince the Rabbis logically, Rabbi Eliezer said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, this carob tree will prove it. The carob tree was uprooted from its place one hundred cubits, and some say four hundred cubits. The Rabbis said to him: One does not cite halakhic proof from the carob tree. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the stream will prove it. The water in the stream turned backward and began flowing in the opposite direction. They said to him: One does not cite halakhic proof from a stream. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, the walls of the study hall will prove it. The walls of the study hall leaned inward and began to fall. Rabbi Yehoshua scolded the walls and said to them: If Torah scholars are contending with each other in matters of halakha, what is the nature of your involvement in this dispute? The Gemara relates: The walls did not fall because of the deference due Rabbi Yehoshua, but they did not straighten because of the deference due Rabbi Eliezer, and they still remain leaning. Rabbi Eliezer then said to them: If the halakha is in accordance with my opinion, Heaven will prove it. A Divine Voice emerged from Heaven and said: Why are you differing with Rabbi Eliezer, as the halakha is in accordance with his opinion in every place that he expresses an opinion? Rabbi Yehoshua stood on his feet and said: It is written: “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12). The Gemara asks: What is the relevance of the phrase “It is not in heaven” in this context? Rabbi Yirmeya says: Since the Torah was already given at Mount Sinai, we do not regard a Divine Voice, as You already wrote at Mount Sinai, in the Torah: “After a majority to incline” (Exodus 23:2). Since the majority of Rabbis disagreed with Rabbi Eliezer’s opinion, the halakha is not ruled in accordance with his opinion. The Gemara relates: Years after, Rabbi Natan encountered Elijah the prophet and said to him: What did the Holy One, Blessed be He, do at that time, when Rabbi Yehoshua issued his declaration? Elijah said to him: The Holy One, Blessed be He, smiled and said: My children have triumphed over Me; My children have triumphed over Me.
תמורה ט״ז א:ה׳-י׳
גופא אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה אמרו לו ליהושע שאל א"ל (דברים ל, יב) לא בשמים היא
Temurah 16a:3
Rav Yehuda said Shmuel said three thousand halachot were forgotten during the period of mourning for Moses They said to Joshua Ask [God] He said to them "It is not in Heaven" (Deuteronomy 30:12)
בבא מציעא פ״ו א:ו׳-ט׳

קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא אם (ויקרא יג, ב) בהרת קודמת לשער לבן טמא ואם שער לבן קודם לבהרת טהור ספק הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא ואמרי מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות שדרו שליחא בתריה לא הוה מצי מלאך המות למקרב ליה מדלא הוה קא פסיק פומיה מגרסיה אדהכי נשב זיקא ואויש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוא אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא כי הוה קא ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצאת בת קול ואמרה אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור

Bava Metzia 86a:6-9

In the meantime there was a dispute in the heavenly college- if the mark preceded the white hair, he's impure, and if the white hair preceded the mark, he's pure. If the case is in doubt: God said: Pure, and the Heavenly Academy said: Impure. And they said- who will prove it? Rabba b. Nachmani will prove it, as he used to say that he was the only one who knew the law of Nagaim and the only one who knew the law of Oh'loth. They sent the angel of death for him, but he could not touch him, as he did not cease studying one moment. In the meantime a wind blew and made noise with the trees of the forest, and Rabba thought that the officers were after him and said: It is better for me to die than to be taken by the Government. And when he was dying, he was questioned about the dispute in the heavenly college, and he decided it was pure. Then a heavenly voice came forth, saying: Well is it with thee, R. b. Na'hmani, that thy body is pure, and that thy soul left thy body while thou wast saying "pure." A note fell in the city of Pumbaditha: "Rabba b. Na'hmani was taken to the heavenly college."

עירובין י״ג ב:י׳

אמר רבי אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול ואמרה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן והלכה כבית הלל וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן

Eruvin 13b:10
Rabbi Abba said that Shmuel said: For three years Beit Shammai and Beit Hillel disagreed. These said: The halakha is in accordance with our opinion, and these said: The halakha is in accordance with our opinion. Ultimately, a Divine Voice emerged and proclaimed: Both these and those are the words of the living God. However, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel.
יומא ע״ה א:י״א

(שמות טז, לא) (והמן) כזרע גד לבן . . . תניא אידך גד שמגיד להם לישראל אי בן תשעה לראשון ואי בן שבעה לאחרון תניא ר' יוסי אומר כשם שהנביא היה מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כך המן מגיד להם לישראל מה שבחורין ומה שבסדקין כיצד שנים שבאו לפני משה לדין זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרתו לי אמר להם משה לבוקר משפט למחר אם נמצא עומרו בבית רבו ראשון בידוע שזה גנבו אם נמצא עומרו בבית רבו שני בידוע שזה מכרו לו וכן איש ואשה שבאו לפני משה לדין זה אומר היא סרחה עלי והיא אומרת הוא סרח עלי אמר להם משה לבקר משפט למחר אם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא סרחה עליו נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה

Yoma 75a:11
With regard to the manna, the Torah further states: “And it was white [lavan] like coriander seed; and its flavor was like wafers made of honey” (Exodus 16:31). The Gemara questions this, since coriander is brown, not white. Rabbi Asi said: The manna was round like coriander seed but white like a pearl. This was also taught in a baraita: Coriander [gad] is so named because it is similar to flax seeds on their stalks, which are bound [agud] in a bundle.
שבת ל״ד א:א׳
ואית להו צערא לכהנים לאקופי אמר איכא איניש דידע דאיתחזק הכא טהרה אמר ליה ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה עבד איהו נמי הכי כל היכא דהוה קשי טהריה וכל היכא דהוה רפי צייניה
Shabbat 34a:1
and the priests are troubled by being forced to circumvent it, as it is prohibited for them to become ritually impure from contact with a corpse. There was suspicion, but no certainty, that a corpse was buried there. Therefore, they were unable to definitively determine its status. Rabbi Shimon said: Is there a person who knows that there was a presumption of ritual purity here? Is there anyone who remembers a time when this place was not considered ritually impure, or that at least part of it was considered to be ritually pure? An Elder said to him: Here ben Zakkai planted and cut the teruma of lupines. In this marketplace Rabbi Yoḥanan ben Zakkai, who himself was a priest, once planted lupines that were given to him as teruma. On that basis, the conclusion can be drawn that it was definitely ritually pure. Rabbi Shimon, like Jacob, also did so and took steps to improve the city and examined the ground (Tosafot). Everywhere that the ground was hard, he pronounced it ritually pure as there was certainly no corpse there, and every place that the ground was soft, he marked it indicating that perhaps a corpse was buried there. In that way, he purified the marketplace so that even priests could walk through it.
רש"י על שבת ל״ד א:א׳:ה׳

עבד איהו נמי הכי - היה מקצץ תורמסין ומשליכן שם ונעשה נס וצף המת במקום שהוא שם וציינו למקום הקבר הכי מפרש בפסיקתא דפרשת העומר ובסדר זרעים ירושלמי:

Rashi on Shabbat 34a:1:5
...
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ט׳:ד׳

(ד) וְכֵן אִם עָקַר דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה אוֹ שֶׁאָמַר בְּדִין מִדִּינֵי תּוֹרָה שֶׁה' צִוָּה לוֹ שֶׁהַדִּין כָּךְ הוּא וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְיֵחָנֵק. אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹת. שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ הַתּוֹרָה שֶׁאָמְרָה (דברים ל יב) "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא". אֲבָל לְפִי שָׁעָה שׁוֹמְעִין לוֹ בַּכּל:

Mishneh Torah, Foundations of the Torah 9:4

(4) In like manner, if he abolish aught of the things which we did learn by tradition, or if he say concerning a given law of the laws of the Torah that God charged him to interpret the law thus, and that the law should be decided in favor of that man, behold, he is a false prophet, and shall be strangled, even though he delivered a token; for, lo, he came to refute the Torah wherein it is said: "It is not in heaven" (Ibid. 30.12). Nevertheless, if his charge be of a temporary nature, we must hearken unto him in everything.

כסף משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה ט׳:ג׳:א׳

ואם אמרו שהדבר נעקר לעולם וכו'. וכן אם עקר דבר מדברים שלמדנו מפי השמועה כיון שתורתנו נצחית ולמדנו שלא יבא עוד נביא לחדש דבר ואמרו חז''ל בכמה מקומות (חולין קכ''ד.) אילו אמר לי יהושע בן נון מפומיה לא צייתנא ליה. גם אמרו (תמורה ט''ז. וע''ש) על אותם הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה לא רצה הקב''ה ללמדם ליהושע וא''ל אין נביא רשאי לחדש דבר א''כ כשזה מתנבא בדבר תורה נתברר לנו שדבר סרה. אבל קשה לי דאמרו פ''ק דיבמות דיצתה בת קול לומר דהלכה כב''ה וקיי''ל הכי בכל דוכתא והתוס' שם ובפרק הזהב נתנו טעם לדבר ואינו עולה כפי דעת רבינו וצ''ע:

Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 9:3:1
...
תוספות על בבא מציעא נ״ט ב:ה׳:א׳

לא בשמים היא - והא דאמר בפ"ק דיבמות (ד' יד. ושם ד"ה רבי) דהלכה כב"ה משום דיצאה בת קול שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות אבל התם אדרבה ב"ה רובא אי לאו דהוה מספקא לן אי אזלינן בתר רובא משום דב"ש הוו חריפי טובא ועוד דכאן לא יצאה בת קול אלא משום כבודו דר"א שאמר מן השמים יוכיחו והא דאמר התם רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול ולא שמעינן ליה לר' יהושע אלא על ב"ק דהאי מעשה דר"א דהכא התם דייק מדקאמר לא בשמים היא כבר ניתנה לנו תורה מסיני משמע דבשום מקום אין משגיחין:

Tosafot on Bava Metzia 59b:5:1
...

ספר שם גדולים (עמ' מז) - מאת הרב חיים יוסף דוד אזולי (חיד"א)

דעת כהן (סימן צב) - מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק

תוספת יום הכיפורים (יומא עה) - מאת המהר"ם חביב

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50921&st=&pgnum=64

ספר התשב"ץ, חלק שני קכ״ח:ג׳

מעתה אחר שנתישב לנו מדברי חכמינו ז"ל והשכל מעיד עליו כי יש חלומות צודקים ראוי לחוש להם. ויש חלומות בלתי צודקים אין לחוש להם אנחנו המסופקים בזה החלום אם הוא צודק או הוא בלתי צודק אם יש לנו לחוש בדבר הראוי לחוש ושלא לחוש בדבר שאין ראוי לחוש כפי שרשי התלמוד. וידוע הוא כי בכל דבר שבממון יש לנו להעמיד הממון שנפל בו הספק בחזקתו ועל זה אמרו באותו שהיה מצטער על מעות מעשר שני שהניח אביו שאין לו לסמוך על החלום ויונח הממון ההוא בחזקתו כאשר הי' קודם החלום דברי חלומות בכענין זה לא מעלין ולא מורידין להוציא הממון מחזקתו וכן כתוב זה בשאלתא דויהי מקץ וכן בההוא אפטרופא דהוי מזבין ארעא מספקא לא יהבי ליה רשותא למזבן בלאו דינא. אבל במי שנדוהו בחלום אם על ידי מלאך הוא הרי הוא מנודה ואם ע"י שד הוא אינו מנודה וא"כ זה ספק מנודה ספק אינו מנודה והרי זה כספק איסור' אם אסור לספר ולכבס ולהתרחק מבני אדם ד' אמות אם לא ומן הספק צריך היתר ככל ספק איסור' שאפשר לצאת מידי ספק על ידי תקנה ויתירוהו עשרה שזה הוא מנודה לשמים. ומנודה לשמים נסתפק לבעלי התלמוד אם הוא חמור ממנוד' לבני אדם או יותר כמו שהוזכר במס' משקין (ט"ו ע"ב) ומ"מ צריך שלוחי המקום להתירו ובעשר' יש שכינה זה הוא מה שעלה בידינו בענין זה. ובסוף הוריות (י"ג ע"ב) איכא מאן דחש לדברי חלומות ואיכא מאן דלא חש להו גבי עובדא דר' מאיר ור' נתן דאמרו להו בחלמייהו דליזלו לפיוסי לרשב"ג דר' נתן אזל ור' מאיר לא אזל משום דדברי חלומו' לא מעלין ולא מורידין ומסתברא דר' נתן מדמי ליה לנדוהו בחלום משום כבודו דרשב"ג ור' מאיר מדמי ליה לשאר מילי כיון דלא אדכרו ליה שמתא:

Sefer HaTashbetz, Part II 128:3
...
סנהדרין ל׳ א:ט׳

הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן במקום פלוני הן של מעשר שני הן זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:

Sanhedrin 30a:9
In a case where one was distressed about money that his father left him as an inheritance, because he could not find it, and the master of the dream, i.e., someone in his dream, came and said to him: It is such and such an amount of money and it is in such and such a place, but the money is second tithe, and he found this amount in the place of which he dreamed; and this was an actual incident that was brought before the Sages, and they said that he can spend the money, as matters appearing in dreams do not make a difference in determining the practical halakha.
נדרים ח׳ א:ו׳

אמר רב יוסף נידוהו בחלום צריך י' בני אדם להתיר לו

Nedarim 8a:6
§ Rav Yosef said: One who was ostracized in a dream requires ten people to dissolve the ostracism for him. And the ostracism can be dissolved only by those who have studied halakha, i.e., by Torah scholars. However, if they have recited Mishna and have not studied halakha, no, they are not fit to dissolve the ostracism. And if there are not ten people who have studied halakha, then even those who have recited Mishna and have not studied halakha are fit to dissolve the ostracism.
ערוך השולחן, יורה דעה שנ״א:ג׳
ועכשיו המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל שנושאין המת בציצית, וקודם שמניחים אותו בקבר נותקין ציצית אחת מהארבע ציציותיו. ויש שנהגו לנתוק אותה בבית קודם הוצאתו לקבורה, אבל טוב יותר לנתקה קודם הקבורה. ושמעתי בבירור על שני גדולי הדור: אחד צוה אחד מתלמידיו שיקברו אותו בכל ציציותיו, ואותו תלמיד כשהגיעו להלבשת תכריכיו חש במיעיו ויצא חוץ, ואותם שהלבישוהו לא ידעו מזה ונתקו אחת מהציציות כנהוג. ותיכף נכנס אותו תלמיד והתחיל לצעוק, ואמרו הגדולים שהיו שם שזהו אות מן השמים לבלי לשנות. והשני כשהניחוהו בקבר עם כל הציציות – נסתבכה אחת מהציציות ביתד שבתוך הקבר, וניתקה מעצמה, וראו בחוש שמן השמים גזרו כן. (הראשון היה הגר"א ז"ל, והשני היה החסיד מוהר"ז ז"ל מהוראדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", שצוה גם כן להניחו בכל הציציות.)
Arukh HaShulchan, Yoreh De'ah 351:3
...

תשובות והנהגות (יו"ד סימן תלא)

THE GRA'S LEGACY

By Rav Elyakim Krumbein

It should be mentioned that in several other cases as well the Gra understood that Heaven was interfering with his plans to effect certain changes. It is reported in "Aliyot Eliyahu" that it was the customary practice in Vilna to recite selichot on Hoshana Rabba, but the Gra saw this as detracting from the sanctity and joy of the festival. One year he decided to abolish the practice and joyfully celebrated the night of Hoshana Rabba with his disciples. But "the joy became mixed with grief" when one member of the group suddenly died. The Gra understood from this that Heaven did not support his plan.

Similarly the Gra's sons report about two additional contexts in which the Gra thought that the Heavenly court was preventing him from realizing his plans. These details are recorded in their introduction to the Gra's commentary to the Shulchan Arukh. They first relate that the Gaon had wanted to write a new Shulchan Arukh, based on his own independent Halakhic rulings, in a manner that would accord with the sources of these laws in Chazal. In practice, however, the Gaon did not carry out his plan, and in answer to his sons' question as to why, he said that Heaven had prevented the matter.

Another instance relates to the Gra's plan to move to Eretz Israel. We know that he had set out on his way, and that he had even reached Amsterdam; there, however, he turned back. Here too the Gra later claimed that the cancellation of his plans was forced upon him by the Heavenly court (as opposed to the previous examples, however, this was a question that was not related to Halakhic changes).

יורה דעה קע״ט:ו׳

מי שנשכו עקרב מותר ללחוש עליו ואפילו בשבת ואע"פ שאין הדבר מועיל כלום הואיל ומסוכן הוא התירו כדי שלא תטרף דעתו עליו:

Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 179:6
...
ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה קע״ט:י״ג
ואע"פ כו'. הרמב"ם וכ"כ בפי' המשנה לפ"ד דעבודת כוכבים אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפלוסופיא ולכן כ' שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר אבל כבר הכו אותן על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות בגמ' ע"כ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו' (שבת פ"א ב' חולין ק"ה ב') ובספ"ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר"א ור"י ובן בתירה וכן ר"ח ור"א דאיברו עיגלא תילתא ור' יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח' ב') וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ"ה א') והרבה כיוצא ואמרו (בספ"ד מיתות חולין ז' ב') למה נקרא שמן כשפים כו'. והתורה העידה ויהיו תנינים וע' זוהר שם וכן קמיעין בהרבה מקומות ולהשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת:
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 179:13
...