אמר רבה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם שכל אותן שנים שהיה יעקב אבינו בבית עבר לא נענש ....
Rabba said that Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta said: Studying Torah is greater and more important than honoring one’s father and mother, and a proof of this is that for all those years that our father Jacob spent in the house of Eber and studied Torah there he was not punished for having neglected to fulfill the mitzva of honoring one’s parents. As the Master said:
(כה) ... תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם ואביו מוחה בו לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים אינו צריך לשמוע לאביו בזה: הגה וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ז):
מאירי מועד קטן ט:
... ואם אי אפשר לו על ידי אחרים כגון ... או ...
כגון ... וכבוד אב ואם ... המצוה קודמת ומבטל תלמוד תורה כדי לקיימה
(א) האב שהיה חוטב עצים או עבודה אחרת. והבן לומד עת לעשות לה' הפרו תורתך. ויעשה הבן המלאכה אע"פ שהאב עם הארץ. ...
תלמוד תורה גדול. היינו דווקא אם צריך לילך חוץ לעיר (כמ"ש בסעיף כ"ה) אבל אם הוא בעיר צריך לשרת את האב ולחזור לתורתו כמ"ש בסי' רמ"ו סי"ח. כ"כ הפר"ח בלקוטים. ובזה מתורץ קושיית ס' המקנה בקדושין דף למ"ד ד"ה אסתייעא מלתא ע"ש:
תרומת הדשן
ואין נראה לחלק בין כיבוד אב ואם בין מה שאביו מיחה בידו ושמצערו במה שעובר על צוואתיו דהא תרווייהו מצות עשה שוה נינהו כבודו ומוראו
ועיין ספר קהילות הקודש
דאף על גב שאביו מוחה ומוטל עליו מצות מורא, אעפ"כ תלמוד תורה עדיף
וע' בתשובות והנהגות שרצה לדייק כן מרמב"ם ממרים ו,יג
(יח) ת"ת שקול כנגד כל המצות היה לפניו עשיית מצוה ות"ת אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו:
ע"כ
יש מדייקים שיעשה רק הפסק לזמן ויחזור אח"כ ללמודו. אבל אם ע"י עשיית המצוה לא יחזור אח"כ ללמודו, אז עדיף יותר שיניח המצוה וילמוד ולא יתבטל תלמודו.
העמק שאלה קג,יד (לחד גירסא)
אולם יש לחלק אם המצוה נמשכת איזה זמן קצר שלא יבוטל עיקר למודו, מפני זה אז א"א לבטל מצוה מפני תלמוד תורה, אבל אם מחמת מצוה זו יבוטל עיקר למודו כמו נשיאת אשה, אז מצות ת"ת אינה קיל משאר מצות עשה.
וע' בשו"ע הגר"ז מלאדי יהוה ת"ת פ"ג מעין זה באו"א
וע' במשחת שמן שמביא עוד אחרונים מעין זה וכ"כ בתשובות והנהגות וחוט שני
והנה לפי הנ"ל לכאורה ה"ה מצוה אחרת אינה יכולה להפריעו מלילך לישיבה ללמוד.
שמה שיש לו להפסק תלמודו לעשות מצוה הוא רק לשעה.
(א) ת"ת גדול מכיבוד אב ואם ויליף לה מיעקב שכל אותן שנים שהיה בבית עבר לא נענש עליהם הלכך א"צ לבטל מלימודו כדי לכבדן:
(ליקוט) תלמיד כו'. דאמרינן בספ"ק דמגילה גדול ת"ת כו' ואמרינן בפ"ד דעירובין (מ"ז) רי"א אף כו' שאין מן הכל כו'
ואפי' משום כל מצוה שא"א להעשות ע"י אחרים נדחה כבוד או"א כמ"ש בסי"ב (ע"כ):
(יב) אמר לו אביו השקני מים ויש לפניו לעשות מצוה עוברת כגון קבורת מת או לויה אם אפשר למצוה שתעשה ע"י אחרים יעסוק בכבוד אביו (ואם התחיל במצוה תחלה יגמור דהעוסק במצוה פטור מן המצוה) (ב"י בשם הר"ן)
ואם אין שם אחרים לעשות יעסוק במצוה ויניח כבוד אביו. (מיהו אם אין זמן המצוה עוברת יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשה המצוה) (רבינו ירוחם נתיב א' בשם רא"ש):
והנה מדברי הגר"א שמביא שכיבוד אב נדחה מכל מצות לכאורה חזינן שרק בכיבוד אב אמרינן שתלמודו עדיף וילך לישיבה ללמוד, אבל בשאר מצות אמרינן שיעשה המצוה ולא ילך ללמוד ואע"ג שלא יחזור לתלמודו. שמ"מ עדיף לעשות המעשה מצוה.
וא"כ אולי מה שאמרינן שתורתו עדיף אינו משום חומרא שיתבטל לימודו לגמרי, רק משום קולא של כיבוד אב.
וא"כ י"ל כ"כ שתורתו עדיף מכיבוד אב אף באותו עיר
ונמצא דלא כהפר"ח.
ולפי הנ"ל שכיבוד נדחת כמו בשאר מצות, למה הוצרך לטעם שגדול ת"ת. י"ל משום שת"ת ג"כ נדחת מפני כל מצות ע' רמו,יח
ואולי ס"ל ל-התשובות והנהגות שמה שיש קולא שנדחת כיבוד אב מפני מצוה הוא שאין האב רשאי לבקש אותו כבוד. וה"ה שאין לו לבקש שיבטל מלילך למקום תורה. אבל אולי שרשאי לבקש הפסק זמני מתורתו. וצ"ע מנ"ל זה וגם צ"ע אם זה באמת כונתו.
והנה יש לע' באחרונים: קהילות הקודש מגילה טז:, פרשת נדרים נדרים לח:,
יד מלך ממרים ו,יד, תשובות והנהגות יו"ד סימן רעד,
משחת שמן סימנים קנג & סו,ה, חוט שני. ועוד
(יג) אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁקֵנִי מַיִם וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים תֵּעָשֶׂה וְיִתְעַסֵּק בִּכְבוֹד אָבִיו שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מִצְוָה מִפְּנֵי מִצְוָה. וְאִם אֵין שָׁם אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹתָהּ יִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה וְיָנִיחַ כָּבוֹד אָבִיו שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִים בִּדְבַר מִצְוָה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכְּבוֹד אָב וָאֵם:
יפה ללב יו"ד ר"ם,כה
ומיהו אם צריכים שימוש ואין להם מי שישמשם אז גדול כבוד או"א דאית ביה צד ג"ח מת"ת דבמצות שיש בהם ג"ח מבטלין ת"ת לעשותה
כדכתב בשכנה"ג לקמן סי' רמ"ו בהגה ט אות ל"ב
שכנה"ג סי' רמ"ו בהגה ט אות ל"ב
היו לפניו עשיית מצוה ות"ת כו' נ"ב כל החלוקים הללו במצות ...
אבל מצות שיש בהם גמילות חסדים מבטלין ת"ת לעשותה
ספר סדר היום דף מח ע"ב, וע' ביפה מראה פרק קמא דברכות סימן י"ב וי"ג ובפרק ב דפאה סימן י"ב
שאלה מ תלמיד רוצה לצאת ממדינתו ללמוד תורה לפני רב אחד שהוא בוטח שיראה סימן ברכה לפניו ויזכה בתלמוד ללמוד הימנו ואביו מוחה בו בתוקף וא"ל בני אם תלך לאותה מדינה שהרב שם תצערני עד מאוד כי אדאג עליך תמיד ח"ו פן תהא נתפש או יעלילו עליך כמו שרגילים באותו מדינה מה יעשה תלמיד ישמע לאביו או ילך כחפצו ללמוד תורה:
תשובה יראה ...
ומוכח באשירי פ"ב דכתובות דלאו דווקא לטמאות בח"ל אלא ה"ה בבית הפרס דרבנן נמי שרי בשביל ת"ת
ואלו בפ"ק דקדושין אמרינן רב אסי הוה בעי לצאת לקראת אביו מא"י לחוצה לארץ ושאל לרבי יוחנן אי שרי אי אסור א"ל רבי יוחנן לא ידענא
אלמא לצאת לת"ת אע"פ שמוצא ללמוד תורה במקומו עדיף מכיבוד אב ואם שהרי יעקב אבינו לא נענש על כיבוד אב ואם כל אותם שנים שלמד תורה בבית עבר ...
ואין נראה לחלק בין כיבוד אב ואם בין מה שאביו מיחה בידו ושמצערו במה שעובר על צוואתיו דהא תרווייהו מצות עשה שוה נינהו כבודו ומוראו
ועוד דאמרינן בפ"ק דיבמות יכול אמר לו אבא היטמא או שאמר לו אל תחזיר יכול ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תיראו ונראה דלאו דווקא טומאה דאורייתא אלא אפי' טומאה בבית הפרס דרבנן דאיכא נמי לאו דלא תסור כי היכי דלא מפליג תלמודא התם בין לאווין דשבת דחמירי ובין שאר לאווין דלא חמירי והיינו טעמא הואיל ואמרה תורה כולכם חייבין בכבודי כלומר מוראי למעלה ממוראיכם א"כ כל האי סוגיא אפי' קלים הם דוחים כיבוד אב ואם ומוראו דבכל איסורים אפי' דרבנן איכא מורא שמים אם פורש מהן ולענין לצאת לת"ת לפני רב שזוכה ממנו ללמוד תורה שרינן לעיל טומאה דרבנן אלמא עדיף ממורא דאב ואם: