Human Beings In The Presence Of God Assertion vs. Submission
1 א

In The Torah

2 ב

(יז) וַֽיקוק אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃ (יח) וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ (יט) כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יקוק לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יקוק עַל־אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃

(17) And the LORD said: ‘Shall I hide from Abraham that which I am doing; (18) seeing that Abraham shall surely become a great and mighty nation, and all the nations of the earth shall be blessed in him? (19) For I have known him, to the end that he may command his children and his household after him, that they may keep the way of the LORD, to do righteousness and justice; to the end that the LORD may bring upon Abraham that which He hath spoken of him.’

3 ג

א"ר שמואל בר נחמן: משל למלך שהיה לו סנקתדריס אחד, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו. פעם אחת בקש המלך לעשות דבר חוץ מדעתו, אמר המלך כלום עשיתי אותו סנקתדריס שלי אלא שלא לעשות דבר חוץ מדעתו?!ורבנן אמרי: כבר קראתי אותו אביהם, שנאמר (שם יז, ה) "כי אב המון גוים נתתיך"; דנים את הבן חוץ מן האב?!

4 ד

Gen. Rabbah 30:10

ר"י אמר משל לשר שהיו לו שני בנים א' גדול וא' קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בא והלךלפני, כך

אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז) התהלך לפני והיה תמים, אבל נח שהיה כחו רע את האלהים התהלך נח

5 ה
(א) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ (ב) וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ (ג) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת־חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אָֽמַר־ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃
(1) And it came to pass after these things, that God did prove Abraham, and said unto him: ‘Abraham’; and he said: ‘Here am I.’ (2) And He said: ‘Take now thy son, thine only son, whom thou lovest, even Isaac, and get thee into the land of Moriah; and offer him there for a burnt-offering upon one of the mountains which I will tell thee of.’ (3) And Abraham rose early in the morning, and saddled his ass, and took two of his young men with him, and Isaac his son; and he cleaved the wood for the burnt-offering, and rose up, and went unto the place of which God had told him.
6 ו

(א) וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜בוּ לִפְנֵ֤י יקוק אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃ (ב) וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יקוק וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יקוק (ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יקוק ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃ (ד) וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ (ה) וַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יקוק

(1) And Nadab and Abihu, the sons of Aaron, took each of them his censer, and put fire therein, and laid incense thereon, and offered strange fire before the LORD, which He had not commanded them. (2) And there came forth fire from before the LORD, and devoured them, and they died before the LORD. (3) Then Moses said unto Aaron: ‘This is it that the LORD spoke, saying: Through them that are nigh unto Me I will be sanctified, and before all the people I will be glorified.’ And Aaron held his peace. (4) And Moses called Mishael and Elzaphan, the sons of Uzziel the uncle of Aaron, and said unto them: ‘Draw near, carry your brethren from before the sanctuary out of the camp.’ (5) So they drew near, and carried them in their tunics out of the camp, as Moses had said. (6) And Moses said unto Aaron, and unto Eleazar and unto Ithamar, his sons: ‘Let not the hair of your heads go loose, neither rend your clothes, that ye die not, and that He be not wroth with all the congregation; but let your brethren, the whole house of Israel, bewail the burning which the LORD hath kindled.
7 ז

In The Rabbbinic Tradition

8 ח

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר

Rabbi Yehudah said, "Rav said, "When Moshe ascended to the heavens, he found the Holy One, Blessed be He, sitting and attaching crowns to the letters. He said before Him, "Master of the Universe! Who is staying your hand?" He said to him, "There is one man man who will exist after many generations, and Akiva the son of Yosef is his name, who will in the future expound on every crown and crown piles and piles of laws." He said before Him, "Master of the Universe! Show him to me." He said to him, "Turn backwards." He went and sat at the end of eight rows [of students in Rabbi Akiva's Beit Midrash], and he did not know what they were talking [about]. He got upset. As soon as he got to one [other] thing, his students said to him, "Our teacher, from where do you learn this?" He said to them, "It is a law [that was taught] to Moshe at Sinai." He calmed down.

9ט

חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם,יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו:חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני

Menahot 29b

Moshe turned to God, “if you have someone like this, why are you giving the Torah through me?”
God said, “Silence! For such is my decree!”
Moshe continued, “Master of the Universe! You’ve showed me his Teaching, now show me his reward.”
God said, “Turn around”
He turned around and saw that R’ Akiva’s flesh was being weighed out in the marketplace.
Moshe confronted God: “This is Torah and this is its reward?!”
God said, “Silence! For such is my decree!”

10 י

וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר (דברים ל, יב) לא בשמים היא מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה (שמות כג, ב) אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו מה עשה ר"ע לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות אמר לו ר"א עקיבא מה יום מיומים אמר לו רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחטים ושליש בשעורים ויש אומרים אף בצק שבידי אשה טפח תנא אך גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן בו עיניו ר"א נשרף ואף ר"ג היה בא בספינה עמד עליו נחשול לטבעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר"א בן הורקנוס עמד על רגליו ואמר רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקות בישראל נח הים מזעפו אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הואי מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לר"א למיפל על אפיה ההוא יומא ריש ירחא הוה ואיחלף לה בין מלא לחסר איכא דאמרי אתא עניא וקאי אבבא אפיקא ליה ריפתא אשכחתיה דנפל על אנפיה אמרה ליה קום קטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב אמר לה מנא ידעת אמרה ליה כך מקובלני מבית אבי אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה

This is the “oven of Achnai.” What is Achnai? Said Rabbi Yehudah in the name of Shmuel: That they surrounded it with words [of debate] like an Achnai snake, and declared it impure. It was taught: On that day R. Eliezer answered all the answers on earth and they did not accept it from him. He said, “If the law is like me, the carob tree will prove it”; the carob tree was uprooted from its place one hundred Amah, some say four hundred Amah. They said: “We do not bring proof from a carob tree.”... He went and said “If the law is like me the water channel will prove it”; the water channel flowed in reverse direction. They said: “We do not bring proof from a water channel.” He went and said “If the law is as I say the walls of the House of Study will prove it”; the walls of the House of Study inclined to fall. R. Yehoshua protested at them, saying to them “If scholars defeat each other in the law, how does it better you?” They did not fall because of the honor of R.Yehoshua and they did not straighten, because of the honor of R. Eliezer, and they still incline and stand.... [R. Eliezer] went and said, “If the law is like me, from Heaven they will prove it”; a heavenly voice came out and said, “What have you with R. Eliezer, who the law is like him in every place?” R. Yehoshua stood on his feet and said “[The Torah] is not in heaven,” (Deuteronomy 30:12). What does "[The Torah] is not in heaven" mean? R. Yirmiyah said: “That the Torah was already given at Sinai, we do not pay attention to a heavenly voice, since You already wrote at Sinai in the Torah, “After the majority to incline,” (Exodus 23:2). R. Natan met the prophet Elijah and said to him, “What did the Holy One Blessed be He do in that hour?” He said to him: “He smiled and said, “My sons have defeated Me, My sons have defeated Me.” They said: On that day they burned all the pure things R. Eliezer had declared pure; they voted upon him and excommunicated him. They asked “Who will go and inform him?” R. Akiva said, “I will go, lest an improper person inform him and all the earth will be destroyed.” What did R. Akiva do? He dressed in black and sat before him at a distance of four Amot. R. Eliezer said: “Akiva, what is today from all days?” He said, “My master, it appears to me your friends distanced themselves from you.” R. Eliezer too tore his clothes, removed his shoes and sat on the ground his eyes flowed tears. The earth was stricken, a third in olives, a third in wheat, a third in barley. Some say: even dough in a woman’s hand spoiled.... It was taught: Great was that day that every place R. Eliezer put his eyes was burned.... And even R. Gamliel was on a ship; a wave stood upon him to drown him. He said: It appears to me this is only because of R.Eliezer b. Hyrkanos. He stood on his feet and said, “Master of the world, it is revealed and known before You that not for my honor I did nor for the honor of my father’s house but for Your honor that controversies not multiply in Israel.” The sea rested from its anger. Ima Shalom, wife of R. Eliezer, was R. Gamliel’s sister; from then she did not allow R. Eliezer to fall on his face in prayer. One day the New Moon became miscalculated for her between a twenty-nine or thirty day month. Some say: a poor man came and stood at the gate, she brought out bread to him. She found R. Eliezer fallen in prayer and said, “Get up, you have killed my brother.” Meanwhile a ram’s horn blast went out from R. Gamliel’s house [to announce] that he died. [R. Eliezer] asked, “How did you know?” She said, “So I have received a tradition from the house of my father’s father: “All gates are closed but the gates of oppression.”

11 יא

Human Adequacy Through Learning

12 יב

(טו) כל חיבי כריתות שלקו, נפטרו ידי כריתתן, שנאמר (דברים כה) ונקלה אחיך לעיניך, כשלקה הרי הוא כאחיך, דברי רבי חנניא בן גמליאל.

(15) A man who transgressed a sin whose punishmnet is karet [punishment by premaure death] but received lashes, is absolved from karet, as the verse states "And your brother will be demeaned before you, (Deuteronomy 25:3)" once he has been demeaned he becomes like your brother, so says Rabbi Chanania ben Gamliel.

13 יג

אמר רב יוסף מאן סליק לעילא ואתא ואמר אמר ליה אביקוק אלא הא דאמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם מאן סליק לעילא ואתא ואמר אלא קראי קא דרשינן ה"נ קראי קא דרשינן

Said R. Joseph: Who has gone up [to Heaven] and come [back with this information]?16 — Said Abaye to him: But then, in regard to what R. Joshua b. Levi said: ‘Three things were enacted by the [mundane] Tribunal below, and the Celestial Tribunal on high have given assent to their action’; [we might also exclaim,] who has gone up [to Heaven] and come [back with this information]? Only, we [obtain these points by] interpreting certain texts; and, in this instance too, we so interpret the texts.

14 יד

(ד) יַ֣עַן ׀ אֲשֶׁ֣ר עֲזָבֻ֗נִי וַֽיְנַכְּר֞וּ אֶת־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ וַיְקַטְּרוּ־בוֹ֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יְדָע֛וּם הֵ֥מָּה וַאֲבֽוֹתֵיהֶ֖ם וּמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמָֽלְא֛וּ אֶת־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֖ה דַּ֥ם נְקִיִּֽם׃ (ה) וּבָנ֞וּ אֶת־בָּמ֣וֹת הַבַּ֗עַל לִשְׂרֹ֧ף אֶת־בְּנֵיהֶ֛ם בָּאֵ֖שׁ עֹל֣וֹת לַבָּ֑עַל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּ֙יתִי֙ וְלֹ֣א דִבַּ֔רְתִּי וְלֹ֥א עָלְתָ֖ה עַל־לִבִּֽי׃ (פ)

(4) because they have forsaken Me, and have estranged this place, and have offered in it unto other gods, whom neither they nor their fathers have known, nor the kings of Judah; and have filled this place with the blood of innocents; (5) and have built the high places of Baal, to burn their sons in the fire for burnt-offerings unto Baal; which I commanded not, nor spoke it, neither came it into My mind.

15 טו

אשר לא צויתי זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר (מלכים ב ג, כז) ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עולה ולא דברתי זה יפתח ולא עלתה על לבי זה יצחק בן אברהם

Which I had not commanded, nor spoken, and which had not come into my mind," which implies, "I had not commanded" refers to the sacrificing of the son of Mesha the King of Moab by his father [II Kings, iii. 27]: "now spoken," refers to the daughter of Jephthah; and "which had not come into my mind," refers to Isaac, whom his father Abraham was willing to sacrifice.

16 טז

Sifrei - Deutoronomy

'אשר לא צויתי' בתורה, 'ולא דברתי' בעשרת הדברות, 'ולא עלתה על לבי' שיקריב אדם את בנו על גב

המזבח"

17 יז

Rabbi Nachum Rabinovitch

מה ענין תורה ועשרת הדברות לכאן? אלא שהתורה קובעת לנו אמות-מידה גם לנבואה. דבר זה פשוט הוא כאשר מדובר באחרים שאליהם פונה הנביא, ואפילו יהא נביא מוחזק: "אם יעמוד איש...ויאמר שיקוק שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה...הרי זה נביא שקר" (הלכות יסודי התורה ט,א). אבל לא רק לאחרים השומעים מכלי שני הדברים אמורים. כמו שכשאדם שומע דברים ברורים מחבירו - הבנתו בדברים הללו תלויה בכח שיפוטו של השומע לא פחות מאשר מבהירות הניסוח של המדבר

18 יח

(א) דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרון לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו ונאמר והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם ונאמר לא בשמים היא הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לפיכך אם יעמוד איש בין מן האומות בין מישראל ויעשה אות ומופת ויאמר שיקוק שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה או לפרש במצוה מן המצות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות אלא מצות לפי זמן היו הרי זה נביא שקר שהרי בא להכחיש נבואתו של משה ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם יקוק אשר לא צוהו שהוא ברוך שמו צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם ולא איש אל ויכזב.

(1) It is obvious, and also explained by the Torah, that the commandments were established forever and ever. They are not to be changed, and should not be added to or diminished, as it says "All this word which I command you, that shall ye observe to do; thou shalt not add thereto, nor diminish from it." (Deut 13:1); and it says "What is revealed is for us and our children forever, to carry out all the words of this Torah." This teaches that we are commanded to fulfill all the Torah's directives forever. It is also said: "It is an everlasting statute for all your generations," and [Deuteronomy 30:12] states: "It is not in the heavens." This teaches that a prophet can no longer add a new precept [to the Torah]. Therefore, if a person will arise, either from Israel or from the nations, and perform a sign or wonder and say that God sent him to: add a mitzvah, withdraw a mitzvah, explain a mitzvah in a manner which different than explained by Moses, or if he says that the mitzvot commanded to the Jews are not forever, but rather were given for only that time, he is a false prophet. He comes to oppose the Moses' prophesy and should be executed by strangling, because he intentionally spoke in God's name what God didn't command. The One Whose Name is Blessed commanded Moses that "this commandment is for us and our children forever", and, "[God] is not man that He lies".

19 יט

Rabbi Nachum Rabinovitch

אבל תורה לא ניתנה לו. הרי הקטן שבצאצאיו לומד בבית הספר: 'לא תעשה כן ליקוק -להיך כי כל תועבת יקוק אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם'

20 כ
(לא) לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיקוק אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת יקוק אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃
(31) Thou shalt not do so unto the LORD thy God; for every abomination to the LORD, which He hateth, have they done unto their gods; for even their sons and their daughters do they burn in the fire to their gods.
21כא

גם באין נביא ובאין רואה, שכל בריא, המעוגן היטב בתורה, פותח לפני האדם אפיק לעולם הנצח. לימוד תורה אינו קיום מצוה בלבד, ולו תהא כנגד כולם, אלא הוא הוא המעניק לאדם את הכלים להבחין לא רק בין אמת לשקר, כי אם גם בין דרגות שונות של אמת. ככל שאדם רוכש לו אמת, מתקרב הוא לשלימותו האנושית ועליו ייאמר 'ותחסרהו מעט מ-להים' (תהלים ח,ו). לימוד תורה דורש אומץ לב, ובקורת עצמית ואורך רוח. מי שמסתפק בהפעלת חלק מכשרונותיו בלבד, לא יפיק את כל האמת שהוא מסוגל לו. בלימוד אין לסמוך על "שומע כעונה"; המסתפק בכך שיקלוט באופן סביל מרבותיו וחביריו לא יחכם. רק מי שלמד תורת אמת מסוגל להבין לאמתו את קול יקוק המהדהד בעולם. לתורת אמת זוכה רק מי שלומד באמת, כלומר: מי שמפתח שכל ישר ומתמסר ללימוד בכנות וביושר לבב. הרי התורה עצמה נקראת ספר הישר (עבודה זרה כה,א).

Rabbi Nachum Rabinovitch

Even in the absence of a prophet and shepherd, a healthy intellect, well anchored in Torah, opens up before humanity a view of eternity. Torah study is not only the fulfillment of a commandment, and would not be considered equal to all commandments if it was. Rather, it is that which gives which a person the tools to not only distinguish between truth and falsehood, but also between different levels of truth. The more a person acquires truth, the closer he is human perfection of whom it is said: " Yet Thou hast made him but little lower than the angels". Torah study requires courage and self-criticism and patience. One who is satisfied with using only some of their talents will not obtain the entire truth. In studying Torah one should not rely on "listening is doing" ; as relying on absorbing from teachers and colleagues will not bring wisdom. Only those who study Torah can truly understand God's voice echoing in the world. Only those who study faithfully will merit understanding the Torah of truth - namely: one who develops common sense and devotes time to study with honesty and integrity of heart. The Torah itself is called the book of the upright (integrity).

22 כב

Shir Hashirim Rabbah

משל למלך ששלח פלמנטרין שלו למדינה על אחדמהן כתב אם מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי האמינו לו ואם לאו אל תאמינו לו, ועל אחד מהם כתב אפי' אינו מראה לכם חותמי וסימנטרין שליהאמינו לו, כך בדברי נבואה כתיב (דברים יג) כי יקום בקרבך נביא, בדברי סופרים כתיב (שם /דברים/ יז) על פי התורה אשר יורוך

23 כג
(ב) כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
(2) If there arise in the midst of thee a prophet, or a dreamer of dreams—and he give thee a sign or a wonder,
24 כד
(יא) עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
(11) According to the law which they shall teach thee, and according to the judgment which they shall tell thee, thou shalt do; thou shalt not turn aside from the sentence which they shall declare unto thee, to the right hand, nor to the left.
25כה

הלכה ט
ספק שיער לבןקדם ספק הבהרת קדמה הרי זו טמא, ויראה לי שטומאתו בספק.

Rambam: Laws of Impurity From Leprosy - Chapter 9

When there is a doubt whether the white hair came first or the baheret came first, the person is deemed impure. It appears to me that this impurity is of a questionable nature.

26 כו

Bava Metzia 86a

Now, they were disputing in the Heavenly Academy thus: If the bright spot preceded the white hair, he is unclean; if the reverse, he is clean. If [the order is] in doubt — the Holy One, blessed be He, ruled, He is clean; whilst the entire Heavenly Academy maintained, He is unclean. Who shall decide it? said they. — Rabbah b. Nahmani; for he said, I am pre-eminent in the laws of leprosy and tents. A messenger was sent for him, but the Angel of Death could not approach him, because he did not interrupt his studies [even for a moment]. In the meantime, a wind blew and caused a rustling in the bushes, when he imagined it to be a troop of soldiers. 'Let me die,' he exclaimed, 'rather than be delivered into the hands of the State. As he was dying, he exclaimed, 'Clean, clean!'

27 כז

Temurah 16a

Rab Judah reported in the name of Samuel: Three thousand traditional laws were forgotten during the period of mourning for Moses'. They said to Joshua: 'Ask'; he replied: It is not in heaven...It has been taught: A thousand and seven hundred kal Va'chomer and Gezerah Shavah and specifications of the Scribes were forgotten during the period of mourning for Moses. Said R. Abbuha: Nevertheless Othniel the son of Kenaz restored [these forgotten teachings] as a result of his dialectics.

28כח

אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בס"ת כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא.

Makkot 22b

Raba observed: How dullwitted are those other people4 who stand up [in deference] to the Scroll of the Torah but do not stand up [in deference] to a great personage, because, while in the Torah Scroll forty lashes are prescribed, the Rabbis come and [by interpretation] reduce them by one.

29 כט

Prayer

30 ל

(א) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו את לבם למקום. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו; ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק .

(1) [One] should not stand up to pray unless he is in a serious frame of mind {lit. "heavy of head"}. The original pious ones used to wait one hour and then pray, in order to direct their hearts towards the Omnipresent. [While one is reciting Shemoneh Esrei,] even if the king greets him {lit. "asks about his welfare"}, he should not respond to him, and even if a snake wraps around his heel, he should not interrupt.

31 לא

אם ראה תראה א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע אם ראה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי וכיון דמסתתרנא משקו לי מי סוטה ואי אתה עושה תורתך פלסתר שנאמר (במדבר ה, כח) ונקתה ונזרעה זרע

Thus spake Hannah before the Holy One, blessed be He, "Lord of the universe ! If Thou wilt look, well and good ; but if Thou wilt not look, I will go and seclude myself [with another man][4] before Elkanah my husband ; and having done so, they will administer to me the waters of the woman suspected of adultery, and Thou wilt surely not make Thy Torah a fraud ; for it is said, 'Then she shall be cleared, and shall conceive seed'" (Num. v. 28).

32 לב

אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיקוק ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך יקוק אלהי שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין וחלאים רעים

O my God, before I was formed I had no worth, and now that I have been formed I am but as though I had not been formed. Dust am I in my life ; how much more so in my death. Behold I am before Thee like a vessel filled with shame and confusion. O may it be Thy will, O Lord my God, that I may sin no more; and as to the sins I have committed, purge them away in Thine abounding compassion though not by means of affliction and sore diseases.

33 לג

מכלל דבראש השנה ליכא הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה:

Said the angels before G-d, Lord of the Universe, why does Israel fail to utter song before you during Rosh Hashana and Yom Kippur? He replied, When the King sits on the throne of judgment and the books of life and death are before him, can Israel utter song?"

34 לד

סעיף ד
מכבסין ומסתפרין בערב ר"ה

35 לה

(כה) מכבסין ומסתפרין בער"ה - להראות שאנו בטוחין בחסדו ית' שיוציא לצדק משפטינו. ומ"מ לא ילבש בר"ה בגדי רקמה ומשי כבשאר יו"טדיהא מורא הדין אלא ילבש בגדים לבנים נאים :