(א) מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ (ב) וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽה' (ג) אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ (ד) אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ ה' בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ה) רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל ה' אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ (ו) כִּֽי־ה' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ (ס) (ז) כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־ה' אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃ (ח) כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃ (ט) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־ה' וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ (י) נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ ה' אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ (יא) כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ (ס)
(1) At the end of every seven years thou shalt make a release. (2) And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD’S release hath been proclaimed. (3) Of a foreigner thou mayest exact it; but whatsoever of thine is with thy brother thy hand shall release. (4) Howbeit there shall be no needy among you—for the LORD will surely bless thee in the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance to possess it— (5) if only thou diligently hearken unto the voice of the LORD thy God, to observe to do all this commandment which I command thee this day. (6) For the LORD thy God will bless thee, as He promised thee; and thou shalt lend unto many nations, but thou shalt not borrow; and thou shalt rule over many nations, but they shall not rule over thee. (7) If there be among you a needy man, one of thy brethren, within any of thy gates, in thy land which the LORD thy God giveth thee, thou shalt not harden thy heart, nor shut thy hand from thy needy brother; (8) but thou shalt surely open thy hand unto him, and shalt surely lend him sufficient for his need in that which he wanteth. (9) Beware that there be not a base thought in thy heart, saying: ‘The seventh year, the year of release, is at hand’; and thine eye be evil against thy needy brother, and thou give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee. (10) Thou shalt surely give him, and thy heart shall not be grieved when thou givest unto him; because that for this thing the LORD thy God will bless thee in all thy work, and in all that thou puttest thy hand unto. (11) For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: ‘Thou shalt surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.’
ת"ר,יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסין את היתומה ואחר כך מפרנסין את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור על הפתחים ואין אשה דרכה לחזור,יתום ויתומה שבאו לינשא משיאין את היתומה ואחר כך משיאין את היתום מפני שבושתה של אשה מרובה משל איש:
ת"ר,יתום שבא לישא שוכרין לו בית ומציעין לו מטה וכל כלי תשמישו ואחר כך משיאין לו אשה שנאמר (דברים טו, ח) די מחסורו אשר יחסר לו,די מחסורו זה הבית אשר יחסר זה מטה ושלחן לו זו אשה וכן הוא אומר (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו:
תנו רבנן,די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ואי אתה מצווה עליו לעשרו,אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו,אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו,פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין:
תנו רבנן,מעשה באנשי גליל העליון שלקחו לעני בן טובים אחד מציפורי ליטרא בשר בכל יום,ליטרא בשר מאי רבותא,אמר רב הונא,ליטרא בשר משל עופות,ואיבעית אימא,בליטרא בשר ממש,רב אשי אמר,התם כפר קטן היה בכל יומא הוה מפסדי חיותא אמטולתיה:
ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה אמר ליה במה אתה סועד,א"ל,בבשר שמן ויין ישן,רצונך שתגלגל עמי בעדשים,גלגל עמו בעדשים ומת,אמר,אוי לו לזה שהרגו נחמיה,אדרבה אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מיבעי ליה,אלא איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי;
ההוא דאתא לקמיה דרבא,אמר לו,במה אתה סועד,אמר לו,בתרנגולת פטומה ויין ישן,אמר ליה,ולא חיישת לדוחקא דציבורא,א"ל,אטו מדידהו קאכילנא,מדרחמנא קאכילנא דתנינא,(תהלים קמה, טו) עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו,אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן,אמר,מאי דקמא,א"ל,נענתי לך קום אכול.
Our Rabbis taught: If an orphan boy and an orphan girl applied for maintenance, the girl orphan is to be maintained first and the boy orphan afterwards, because it is not unusual for a man to go begging but it is unusual for a woman to do so. If an orphan boy and an orphan girl
applied for a marriage grant the girl orphan is to be enabled to marry first and the boy orphan is married afterwards, because the shame of a woman is greater than that of a man.
Our Rabbis taught: If an orphan applied for assistance to marry, a house must be rented for him, a bed must be prepared for him and [he must also be supplied with] all [household] objects [required for] his use, and then he is given a wife in marriage, for it is said in Scriptures, Sufficient for his need in that which he wanteth: 'sufficient for his need', refers to the house; 'in that which wanteth', refers to a bed and a table; 'he' refers to a wife, for so it is said in Scripture, I will make him a help meet unto him.
Our Rabbis taught: 'Sufficient for his need' [implies] you are commanded to maintain him, but you are not commanded to make him rich; 'in that which he wanteth' [includes] even a horse to ride upon and a slave to run before him. It was related about Hillel the Elder that he bought for a certain poor man who was of a good family a horse to ride upon and a slave to run before him. On one occasion he could not find a slave to run before him, so he himself ran before him for three miles.
Our Rabbis taught: It once happened that the people of Upper Galilee bought for a poor member of a good family of Sepphoris a pound of meat every day. 'A pound of meat'! What is the greatness in this? — R. Huna replied: [It was] a pound of fowl's meat. And if you prefer I might say: [They purchased] ordinary meat for a pound [of money]. R. Ashi replied: The place was a small village and everyday a beast had to be spoiled for his sake.
A certain man once applied to R. Nehemiah [for maintenance]. 'What do your meals consist of', [the Rabbi] asked him. 'Of fat meat and old wine', the other replied — 'Will you consent [the Rabbi asked him] to live with me on lentils?' [The other consented,] lived with him on lentils and died. 'Alas', [the Rabbi] said, 'for this man whom Nehemiah has killed.' On the contrary, he should [have said] 'Alas for Nehemiah who killed this man'! — [The fact], however, [is that the man himself was to blame, for] he should not have cultivated his luxurious habits to such an extent.
A man once applied to Raba [for maintenance]. 'What do your meals consist of?' he asked him. 'Of fat chicken and old wine', the other replied. 'Did you not consider', [the Rabbi] asked him, 'the burden of the community?' 'Do I', the other replied, 'eat of theirs? I eat [the food] of the All-Merciful; for we learned: The eyes of all wait for Thee, and Thou givest them their food in due season, this, since it is not said, 'in their season' but 'in his season', teaches that the Holy One, blessed be He, provides for every individual his food In accordance with his own habits'. Meanwhile there arrived Raba's sister, who had not seen him for thirteen years, and brought him a fat chicken and old wine. 'What a remarkable incident!' [Raba] exclaimed; [and then] he said to him, 'I apologize to you, come and eat'.
(Soncino transl.)
לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו אם אין לו כסות מכסים אותו אם אין לו כלי בית קונין לו אם אין לו אשה משיאין אותו ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו.
You are obligated to give the poor person what he lacks. If he does not have clothing, clothe him. If he does not have furniture, buy him furniture. If he is single, marry him/her off. Even if the poor person used to be extremely rich and ride a horse everywhere and had a slave to run before him, provide that as well as it says "[make up to him] his lack which he lacks." You are commanded to make up what he lacks, but not to enrich him.
ערוך השלחן, יורה דעה, סימן רנא, סעיף י
אם באו שני עניים אחד רעב ללחם ואחד צריך לבגד מקדימין להאכיל הרעב ואח"כ מכסין הערום ואיש ואשה שבאו לבקש לחם מקדימין האשה לאיש וכן כשבאו לבקש כסות משום דחרפת האשה מרובה משל איש אבל כשהאיש מבקש לחם והיא מבקשת כסות האיש קודם דצערא דגופה גריע מבזיון [עי' סנהדרין מ"ה. ואפילו לאידך לא דמי לכאן ודו"ק].
וכן אם באו יתום ויתומה להנשא מקדימין להשיא היתומה ואע"ג שהאיש מצוה על פריה ורביה והאשה אינה מצווה...
Arukh Hashulhan (Y.M. Epstein, 1829-1908, Lithuania) Yoreh De'ah 251:10
Faced with two poor people, one hungry for bread and the other in need of clothing, we first feed the hungry and then clothe the naked. Faced with two poor people, a man and a woman, both in need of bread, we first feed the woman. Similarly, if both a man and a woman are in need of clothing, we first clothe the woman, for her embarrassment is greater. But if the man needs bread and the woman needs clothing, the man takes priority, because physical pain is worse than embarrassment.
Similarly, if two orphans, one man and one woman, each wish to marry, we first marry off the woman, even though it is the man who is commanded to be fruitful and multiply...
Gordon Fisher, “The Development and History of the U.S. Poverty Thresholds,” 1992 (http://aspe.hhs.gov/poverty/papers/hptgssiv.htm)
The poverty thresholds were originally developed in 1963-1964 by Mollie Orshansky of the Social Security Administration...Orshansky based her poverty thresholds on the economy food plan — the cheapest of four food plans developed by the Department of Agriculture. The actual combinations of foods in the food plans, devised by Agriculture Department dietitians using complex procedures, constituted nutritionally adequate diets; the Agriculture Department described the economy food plan as being "designed for temporary or emergency use when funds are low." The Department of Agriculture's 1955 Household Food Consumption Survey (the latest available such survey at the time) showed that families of three or more persons spent about one third of their after-tax money income on food in 1955. Accordingly, she calculated poverty thresholds for families of three or more persons by taking the dollar costs of the economy food plan for families of those sizes and multiplying the costs by a factor of three.
Kathleen Short, “The Supplemental Poverty Measure,” 2014
(http://www.census.gov/content/dam/Census/library/publications/2014/demo/p60-251.pdf)
In 2013, the official poverty threshold for a two adult, two child household was $23,624, and the Supplemental Poverty Measure was about $25,144.
(א) מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת יקנה נר שבת מפני שלום ביתו (וע"ל סימן רס"ג סעיף ג') ואם יש לו לשל שבת ואין לו לנר חנוכה וליין לקידוש היום יקנה לנר חנוכה משום פרסומי ניסא:
One who cannot afford to buy both Chanukah candles and Shabbat candles should buy Shabbat candles, to promote peace in the home. If the person has Shabbat candles but cannot afford to buy both Chanukah candles and wine for Kiddush and Havdalah, they should buy Chanukah candles, to publicize the miracle [of Chanukah].
Note: Mishneh Torah - Maimonides (d. 1204, Egypt). Shulchan Arukh - Joseph Karo (d. 1575, Land of Israel).
שמנה שמות נקראו לעני: עני, אביון, מסכן, רש, דל, דך, מך, הלך.
עני, כמשמעו.
אביון, שמתאב לכל,
מסכן שהוא בזוי לכל, שנאמר (קהלת ט): וחכמת המסכן בזויה.
רש, מן הנכסים.
דל, מדולדל מן הנכסים.
דך, מדוכדך רואה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה.
מך, שהוא מך לפני כל עשוי, כמין סקופה תחתונה.
הלך
There are eight names for a poor person: ani, evyon, misken, rash, dal, dach, mach, helech:
Ani [afflicted] means literally “poor”
Evyon [one who longs] because he longs (mita’ev) for everything
Misken [despised] because he is despised by all as it says “The poor man’s (misken) wisdom is despised.” (Eccl 9:16)
Rash [impoverished] because he is dispossessed (mitroshesh) of property
Dal [detached] because he is detached (meduldal) from property
Dach [oppressed] because he is crushed (meduchdach); he sees a thing but cannot eat it, he sees a thing and cannot taste it, and cannot drink it
Mach [trampled upon] because he is lowly before everyone, like a kind of lowest threshold.
Helech [vagrant] or Chelech [weak]