(5) I have now heard the moaning of the Israelites because the Egyptians are holding them in bondage, and I have remembered My covenant. (6) Say, therefore, to the Israelite people: I am the LORD. I will free you from the labors of the Egyptians and deliver you from their bondage. I will redeem you with an outstretched arm and through extraordinary chastisements. (7) And I will take you to be My people, and I will be your God. And you shall know that I, the LORD, am your God who freed you from the labors of the Egyptians. (8) I will bring you into the land which I swore to give to Abraham, Isaac, and Jacob, and I will give it to you for a possession, I the LORD.”
(א) לכן. עַל פִּי אוֹתָהּ הַשְּׁבוּעָה:
(ב) אמר לבני ישראל אני ה'. הַנֶּאֱמָן בְּהַבְטָחָתִי:
(ג) והוצאתי אתכם. כִּי כֵן הִבְטַחְתִּי: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (שם):
(1040-1105, France)
(1) לכן THEREFORE, i. e. in accordance with the tenor of that oath
(2) אמר לבני ישראל אני ה׳ SAY UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL, I AM THE LORD Who am faithful in My promise,
(3) והוצאתי אתכם AND I WILL BRING YOU OUT, — for so did I promise them: (Genesis 15:14) “and afterwards shall they go free with great wealth”.
(א) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים יבטיחם שיוציא אותם מארצם ולא יסבלו עוד כובד משאם:
(ב) והצלתי אתכם מעבודתם שלא ימשלו בהם כלל להיות להם במקומם למס עובד:
(ג) וגאלתי אתכם כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו, כי טעם גאולה כענין מכר: וטעם
(ד) בזרוע נטויה שתהיה ידו נטויה עליהם עד שיוציאם:
(ה) ולקחתי אתכם לי לעם בבואכם אל הר סיני ותקבלו התורה, כי שם נאמר (להלן יט ה) והייתם לי סגולה:
(1194-1270, Christian Spain)
(1) And I will bring you out. He promised to take them out from Egypt so they would not suffer anymore.
(2) And I will save you from their slavery. The Egyptians will not hold sway over them at all, even to be in their country as forced laborers.
(3) I will redeem you. Hashem will judge the Egyptians until they offer to exchange the B’nei Yisrael for their lives; thus redemption in this sense connotes an exchange. And the meaning of
(4) “an outstretched arm” is that His arm is outstretched over the Egyptians until He will take the B’nei Yisrael out of Egypt.
(5) That is, when you will come to Moutn Sinai and you will accept the Torah. There, [at Mount Sinai], it was said, "you shall be My treasured possession." (Ex 19:5)
ובשר אותם בהם בד' בשורות, האחד שיהיו נפטרים מן השעבוד והם עומדים ברשותם, השני שיהיו נפטרים מהם לגמרי מתחת רשותם, השלישי שהבטיחם בקריעת ים סוף, הרביעי שהבטיחם במתן תורה, שיהיו נפטרים מן השעבוד זהו שאמר והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. והיא הבטחה שיהיו נפטרים מן השעבוד והם תחת רשותם וכן מצינו שעמדו כן ששה חדשים וכמו שארז"ל בר"ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים והיתה הגאולה בסמוך בט"ו בניסן, שיהיו נפטרים מתחת רשותם לגמרי זהו שאמר והצלתי אתכם מעבודתם. והיא הבטחה שיצאו מתחת רשותם ושלא יהיו תחת ממשלתם למס עובד כלל אך יהיו בני חורין גמורים, ענין קריעת ים סוף זהו שאמר וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. וזהו רמז לקריעת ים סוף שאז נחשבו גאולים כי העבד היוצא מתחת יד האדון הקשה אשר מרר את חייו בכמה מיני שעבודין והוצרך לשלחו מאתו ולעשותו בן חורין על כרחו עוד העבד ירא ומתפחד פן ירדוף אדוניו אחריו ואין הגאולה שלמה אצל העבד עד שיתברר במיתת האדון וזהו שלא תמצא לשון גאולה ביציאת מצרים רק אחר אבדן המצריים שנאמר (שמות י״ד:כ״ז) וינער ה' את מצרים בתוך הים וסמיך ליה ויושע ה' ביום ההוא את ישראל כי אז נחשבו גאולים ונושעים ואז היתה התשועה שלמה. ומה שהזכיר בזרוע נטויה על שם שכתוב בקריעת ים סוף (שם) וירא ישראל את היד הגדולה ועליה הזכיר הנביא (ישעיהו נ״א:ט׳) עורי עורי לבשי עוז זרוע ה'. והזכיר בשפטים גדולים על שם שנדונו בים בכמה דינין, וכמו שדרשו רז"ל סוס ורכבו רמה בים הסוס קשור ברוכב והרוכב בסוס ושניהם עולים למרום ויורדים לתהום ואינם נפרדים זה מזה וכענין שכתוב (שמות ט״ו:ה׳) ירדו במצולות כמו אבן יאכלמו כקש צללו כעופרת.
(1255-1340, Spain)
The difference between these four stages of the redemption is as follows: stage one referred to termination of slave labor. Stage two meant that the Israelites would no longer be legally inferior to the Egyptians. Stage three was a hint of the crossing of the sea by the Israelites. Stage four was a hint that they would be given the Torah. The promise of freedom from slave labor is contained in the words.
והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. "I will free you from the labors of the Egyptians" This implied that whereas the slave labor would be canceled, the Israelites would still be under the authority of the Egyptians. In fact, according to our tradition this state of affairs continued for six months. According to (the Talmud in tractate) Rosh Hashana (page) 11 the slave labor terminated on the first of Tishrei, whereas the Exodus followed 61/2 months later on the 15th of Nissan. Concerning this event the Torah wrote here והצלתי אתכם מעבודתם, “I will save you from being slaves to them.” It meant freedom from paying taxes to the Egyptian government. The advent of total independence was promised in the words וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדולים, “and I will liberate you with an outstretched arm and great judgments.” This was an allusion to what would occur at the Sea of Reeds. This experience would remove the Israelites’ fear, (i.e. their slave mentality) from their erstwhile masters. Seeing how the Egyptians drowned would once and for all free the people not only physically but also mentally. The words “great judgments” in the plural referred to a number of phenomena witnessed by the Jewish people; they were first referred to in Exodus 14:31 and they have been elaborated on by Isaiah 51:9 when he specifically referred to God employing His ‘arm’ as He had done once before. Rashi, quoting Mechilta on the Shirat Hayam, already points to the fact that when the Egyptians drowned horse and rider remained inseparably attached to one another; he based himself on Exodus 15:1. Moses enumerated several additional phenomena in that song, all of which account for the expression “great judgments.” This stage was going to be followed by והייתי לכם לאלו-הים, “I will become your God”- seeing that you accept Me as such.
(א) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים. שהבטיחם שיוציאם מארצם ולא יסבלו עוד כובד משאם ואפשר שיצאו מארצם ויהיו להם נכנעים ממקום שהם כמו להעלות להם מס על כן אמר:
(ב) והצלתי אתכם. שלא ימשלו בכם כלל:
(ג) וגאלתי אתכם. שיעשה בהם שפטים עד שיאמרו מצרים הנה לך פדיון נפשינו כי טעם גאולה כענין מכר. ופי' בזרוע נטוי' שתהי' ידו נטוי' עליהם עד שיוציאם:
(Jacob ben Asher, 1269-1343, b. Cologne, d. Toledo)
(1) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, “I will take you out from under the slave labor of Egypt.” This is God’s promise that He would take them out of the land of Egypt and that they would not again experience having to perform slave labor. Seeing that this promise still left open the possibility that after leaving Egypt the Israelites would be subjected to heavy taxation in their host country, God added:
(2) והצלתי אתכם, “I will save you,” i.e. you will not be subjugated to some other government at all.
(3) וגאלתי אתכם, “and I will liberate/redeem you.” I will perform so many judgments on the Egyptians that they will liberate you altogether in preference to enduring more plagues. The word גאולה "liberate/redeem" is used here in the same sense as “selling,” i.e. setting free. The meaning of the words בזרוע נטויה "outstretched arm", is that God will twist their arm until they release the Israelites.
(ב) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים מיום התחלת המכות ישקוט השעבוד:
(ג) והצלתי ביום צאתכם שתצאו מגבולם:
(ד) וגאלתי בטביעת המצרים בים, כמו שהעיד באמרו ויושע ה' ביום ההוא וכו', כי אחרי מות המשעבדים לא היו עוד עבדים בורחים:
(א) ולקחתי אתכם לי לעם במעמד הר סיני:
(ב) וידעתם הכירו והתבוננו שכל זה יתאמת כמו וידעתם היום, כי לא את בניכם:
(1475-1550, Italy)
(2) 1) והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים "I will free you from the labors of the Egyptians" there will be an immediate cessation of the Israelites performing slave labor for the Egyptians.
(3) 2) והצלתי "deliver", on the day the Israelites would depart from Ramses, when they would cross the border out of the land of Egypt.
(4) 3) וגאלתי, "redeem" on the day the pursuing Egyptians would be drowned in the sea, as testified in Exodus 14:30 ויושע ה' ביום ההוא, “on that day the Lord orchestrated salvation, etc.” After the death of the ones who enslaved, the enslaved are obviously free.
(1) ולקחתי אתכם לי לעם, "I will take you to be My people" this will occur at the revelation at Mount Sinai.
(2) וידעתם, "you shall know" then the Israelites will realize that all of God’s promises have indeed come true. We find a similar verse in Deuteronomy 11:2-7 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו, “you will know this day, that not with your children who did not know, etc.... but that it was you who saw with your own eyes all the marvelous deeds that the LORD performed."
(Chaim ben Moshe ibn Attar, 1696-1743, Morocco)
God enumerates the steps of the redemption. 1) First "I will take you out from beneath the hard labor of Egypt;" this is the removal of the slave labor performed for the Egyptians. It would commence immediately with the plague of blood. Although this resulted in the dispersal of the taskmasters, the Israelites continued to perform light duty tasks. 2) "deliver you from their bondage" this referred to the remaining kind of labor the Israelites performed for the Egyptians. 3) "I will liberate/redeem you;" this refers to the actual departure of the Israelites from the country. This also includes the splitting of the sea as the departure would have been meaningless without that final stage. The word וגאלתי "liberate/redeem" must refer to a liberation which is not followed by pursuit. Following that stage the Jewish people would experience ולקחתי אתכם לי לעם, "I will take you to be My people" which is a reference to the revelation at Mount Sinai when God gave us the Torah. At that point God would be able to say that: "I have truly become your God."
מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
(200-400 CE)
From where [do we know the requirement to drink] four cups? Rabbi Yochanan [said] in the name of Rav, "Rabbi Banniah said, 'Corresponding to the four [expressions of] salvations: "Say, therefore, to the Israelite people: I am the LORD. I will free you from the labors of the Egyptians and deliver you from their bondage. I will redeem you with an outstretched arm and through extraordinary chastisements. And I will take you to be My people, etc."(Exodus 20:6-7). "And I will bring you out, and I will rescue you, and I will save you, And I will take you."'
Daniel Handler (aka Lemony Snicket)
From New American Haggadah, p. 12. ed. Jonathan Safran Foer, 2012
The Passover seder is conducted in an orderly fashion, with each ritual performed at a certain time, in a certain way, according to thousands of years of tradition. This is surprising, as the Jewish people do not have a history of being particularly well organized. Even God Himself often seems engaged in convolution, a phrase which here means "as if He has not quite followed His own plan." If you look around your Passover table now, you will most certainly see the muddle and the mess of the world. There is likely a stain someplace on the tablecloth, or perhaps one of the glasses has a smudge. Soon things will be spilled. You might be sitting with people you do not know very well, or do not like very much, so your own emotional state is somewhat disordered. Nobody likes everything served at the Passover dinner, so there will be chaos within people's palates, and the room is likely to be either too cold or too hot for someone, creating a chaos of discomfort. Perhaps there is someone who has not yet been seated, even as the seder is beginning, because they are "checking on the food," a phrase which here means "sneaking a few bites" when they're supposed to be participating in the ceremony.
This is as it should be. Passover celebrates freedom, and while the evening will proceed in a certain order, it is the muddle and the mess around the order that represent the freedom that everyone deserves, and that far too many people have been denied. With that in mind, why not excuse yourself, in an orderly fashion at some point in the ceremony, so that you might check on the food?