דף מקורות על קידושין ל"ב דף א (בתמונה: ילד שמתחצף לאביו)

נז

Byניסים מזרחי אדרי בן זכאי

כיתה י1 שדה יעקב

הגמרא שלנו מדברת על איך עונים לאביך, כאשר הוא טועה.

שאלת פתיחה: איך אתם עונים כאשר אבא שלכם טועה, ואתם בטוחים שאתם צודקים?

קידושין ל״ב א:י״ג

א"ל שמואל לרב יהודה, שיננא לא תימא ליה לאבוך הכי דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה, אלא אומר לו: "אבא כך כתוב בתורה". כך כתוב בתורה, צעורי קא מצער ליה, אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך.

Kiddushin 32a:13

Later, Shmuel said to Rav Yehuda: Big-toothed one, do not speak to your father like that, as it is disrespectful. As it is taught in a baraita: If one’s father was transgressing a Torah matter, he should not say to him explicitly: Father, you transgressed a Torah matter. Rather, he should say to him: Father, so it is written in the Torah. The Gemara asks: If he says to him directly: This is what is written in the Torah, he will cause him suffering. Rather, he should say to him: Father, this verse is written in the Torah, and he should proceed to quote the verse, from which his father will understand on his own that he has acted improperly.

רש"י על קידושין ל״ב א:י״ג:א׳

לא תימא לאבוך הכי - להודיעו פתאום שהוא טועה דקאמרת לי' לא תתנייא הכי:

רש"י אומר שעצם "ההפתעה", שאתה מודיע לאביך שהוא טועה, זה הבעיה כאן.

Rashi on Kiddushin 32a:13:1

...

רש"י על קידושין ל״ב א:י״ג:ב׳

כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה - והרי הוא כאומר לו עברת על ד"ת:

רש"י אומר כאן, שכאשר אתה אומר לו "אבא כתוב בתורה כך וכך", זה עדיין מעליב את האבא, וזה לא טוב.

Rashi on Kiddushin 32a:13:2

...

רש"י על קידושין ל״ב א:י״ג:ג׳

מקרא כתוב בתורה כך - ואומר לו המקרא כמו שהוא כתוב והוא עצמו יבין שטעה:

רש"י אומר כאשר הבן בא באמירה, ולא בהטפה, האבא מבין מעצמו, וזה בעצם לא בא מהילד בעצמו. זאת אומרת, שצריך פשוט להקריא לאביך את הפסוק ללא קשר למעשה שאביך עשה.

Rashi on Kiddushin 32a:13:3

...

קידושין ל״א א:י״ג

כי אתא רב דימי אמר פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי ובאתה אמו וקרעתו ממנו וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו ולא הכלימה

בא פעם אחת רב דימי היה לבוש מכובד, ובאותו זמן הוא ישב עם גדולי רומא. אמא שלו באה וקרעה את בגדיו, נתנה לו "כאפה" לראש, וירקה לפניו. דב דימי כבש את יצרו, וכיבד את אמו, בכך שלא הוציא ציוץ, ולא החזיר לה במכות גם.

מה אתם הייתם עושים במקום רב דימי?

Kiddushin 31a:13

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: Once Dama ben Netina was wearing a fine cloak [sirkon] of gold, and was sitting among the nobles of Rome. And his mother came to him and tore his garment from him and smacked him on the head and spat in his face, and yet he did not embarrass her.