רמבם יומי י"ח בטבת מגבעת - מה צורתה?

וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃

These are the vestments they are to make: a breastpiece, an ephod, a robe, a fringed tunic, a headdress, and a sash. They shall make those sacral vestments for your brother Aaron and his sons, for priestly service to Me;

וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃

And for Aaron’s sons also you shall make tunics, and make sashes for them, and make turbans for them, for dignity and adornment.

מצנפת - כהן גדול

מגבעת - כהן הדיוט

איך צורתם?

האם יש הבדל?

ממה הם עשויים?

על זה נענה בדף הבא

דעה ראשונה - רמב"ם

וּמִצְנֶפֶת הָאֲמוּרָה בְּאַהֲרֹן הִיא הַמִּגְבַּעַת הָאֲמוּרָה בְּבָנָיו.

אֶלָּא שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל צוֹנֵף בָּהּ כְּמִי שֶׁלּוֹפֵף עַל הַשֶּׁבֶר.

וּבָנָיו צוֹנְפִין בָּהּ כְּכוֹבַע וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת מִגְבַּעַת:

הַמִּצְנֶפֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ הֶדְיוֹט אָרְכּוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.

הרמבם סובר שהמגבעת והמצנפת הם ענובות באורך 16 אמה (8 מטר) שאותם כורכים על הראש. ההבדל ביינהם הוא באופן כריכתם.

שיטת הראב"ד

ולפיכך נקראת מגבעת.

אמר אברהם: אני אומר אין מעשהו של זה כמעשהו של זה,

מצנפת ארוך הרבה וכורך אותו כריכות הרבה ככריכות הישמעאלים

אבל מעשה המגבעות כעין הכובעין שלנו חדין מלמעלה והן קצרין:

מצנפת - כמו הרמבם. מגבעת - כובע מחודד

שיטת רש"י:

לשיטת רש"י יש הרבה מפרשים.

הבאתי פה את החזקוני, ברטנורא, ריבא, גור אריה (המהרל) ושפתי חכמים.

מצנפת. כְּמִין כִּפַּת כּוֹבַע, שֶׁקּוֹרִין קופ"יא בְּלַעַז, שֶׁהֲרֵי בְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא לָהֶם מִגְבָּעוֹת וּמְתַרְגְּמִינָן כּוֹבָעִין:

מצנפת — a kind of domed helmet which they call cofea in old French, for in another passage (v. 40) it calls them מגבעות which we translate in the Targum by כובעין, helmets.

ולבני אהרן תעשה כתנת. .... וּמִגְבָּעוֹת – הִיא מִצְנֶפֶת ...

ולבני אהרן תעשה כתנת AND FOR AARON’S SONS THOU SHALT MAKE INNER GARMENTS — these four garments and no more; viz., the three mentioned in this verse, — the inner garment, the girdle and the מגבעות which are identical with what is elsewhere called the mitre, — and the breeches prescribed later in this section (v. 42).

הברטנורא מוכיח את דברי רש"י

יצנוף כתרגו' יחת ברישיה פי' רש"י לטעמיה שפי' בפרש' תצוה דהמצנפת היתה כמין כובע שהיא כמו מגבעת שלכהן הדיוט לא כדברי המפרשי' שפירשו שהיתה עשויה כמין סודר וצונפה צניפה על גבי צניפה:

החזקוני מוסיף שמצנפת קטנה מהמגבעת

ועשית להם אבנטים ומגבעות פירש״‎י היא מגבעת היא מצנפת, אך של כהן הדיוט קרוי מגבעה ושל כה״‎ג קרויה מצנפת, וקטנה היא מן המגבעה כדי להניח מקום פנוי לתפילין בין הציץ למצנפת.
ועשית להם אבנטים ומגבעות, “you will make for them sashes and turbans.” According to Rashi, the word מגבעות is an alternate for the word מצנפת, “headgear.” When worn by an ordinary priest it is called מגבעת, whereas the headgear worn by the High Priest is called מצנפת. Actually, the headgear of the ordinary priest was not as high as that of the High Priest, in order to allow for space where he could wear his phylacteries between the tzitz and the mitznefet.

הריב"א אומר כחזקוני ומוסיף שהמגבעת היתה מכסה גם את החלק האחורי של הראש לעומת המצנפת שהיתה רק על החלק האמצעי.

ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים מגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת. ...ופי' הר"ר אליהו ז"ל שעל כן קרויה של כהן גדול מצנפת דהוי כצניף בעלמא שאינו יכול להולמו בשביל הציץ ושל כהן הדיוט קרוי מגבעת שהיה הולמו. וקשי' היאך היה הולמו והלא מקום התפלין מעכב. ותירץ ר"ת מאוריי' ז"ל שהיה הולמו מאחוריו אבל של כהן גדול אין יכול להולמו ואפילו מאחוריו בשביל פתילי הציץ:

הרמב"ן חולק על רש"י שהמצנפת כמין כובע שהרי כתוב שמגלגלים אותה על הראש. ומוכיח מהכתוב שמגבעת היא כמו מצנפת (כמו מצנפת רק עם עוד חלק) אבל מצנפת היא לא כמו מגבעת. המקור נמצא בהמשך, בשיטת הרמבן.

כמין כיפת כובע.
ויש לפרש כי רש"י גם כן מודה דהיה מחזיר סביב ראשו ולא היה לגמרי כמו כובע, אלא שעל ידי שהיה מחזיר סביב הראש היה נעשה כמו כובע, ולא היה כל יום ויום צונף ומחזיר סביב ראשו, רק שהיה נשאר כך תמיד, וכשמסלקו למחרת היה מחזיר אותו עשוי כך, וזה נקרא גם כן 'כיפת כובע', דמה בכך שהיה מחזיר וצונף סביב ראשו, כיון שנשארה כך עשויה - זה נקרא גם כן כובע.

ומה שאמר הרמב"ן כי של כהן גדול לא נקרא בשום מקום "מגבעות", ולא היה מסבב אותו רק סביב הראש ולא על הראש, ולפיכך לא היה של כהן גדול ככובע, רש"י לא מחלק בין כהן גדול לכהן הדיוט, כדמשמע סתם משנה (יומא עא ע"ב) כהן הדיוט משמש בארבעה בגדים, מוסיף עליו כהן גדול וכו', משמע דבמצנפת אין חילוק בין כהן הדיוט לכהן גדול, וכמו שאצל כהן הדיוט נקרא 'כובע', שהיה עושה כעין כובע על ראשו, גם כן היה כך אצל כהן גדול, ואין חילוק:

הגור אריה אומר שלגם לדעת רש"י המגבעת היא חגורה מסובבת, רק שלדעתו היא מקובעת כך, ולכן קרא לה קובע = קבוע.

ולשאלה השניה משיב שכך נשמע מפשט משנה, כרש"י.

השפתי חכמים מוסיף שיש חלל באמצע ובו כעין כיפה

כמין כיפת כובע כו'. דעת רש"י בזה שלא תפרש מצנפת מה שקורין בלשון אשכנז הויבן שהוא שוכב על הראש שלזה אין לו כיפה אלא מצנפת דקרא כעין כובע שהוא קשה ויש בחללו ככיפה:

A kind of a domed hat. Rashi is explaining that we should not think מצנפת is what is called hoiben in Yiddish, which lies flat on the head. For a hoiben does not have a dome. The verse’s מצנפת is rather a type of hat that is hard, with a dome-like space inside.

שיטת הרמבן

וכן כתב רש''י שהמצנפת כמין כובע, שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן קובעין וגם זה אינו, שהרי אמרו שהמצנפת ארכה שש עשרה אמה, והרי הוא כעין צניף שצונף בו את ראשו, מגלגל ומחזיר מגלגל ומחזיר סביב ראשו כפל על כפל.

ומצנפת של כהן גדול אינה קרויה מגבעת בשום מקום, אבל בכהן הדיוט אמר הכתוב מגבעות , ואף היא מצנפת היא, אלא שקושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים עליו כעין מגבעת שהוא קובע כדברי אונקלוס, כי מגבעת כמו מקבעת, כאשר אמרתי בסדר ויהי מקץ בחלופי הגימ''ל והקו''ף, אלא שהמגבעת כמו המצנפת, ולכך הזכירו חכמים תדיר בכהן גדול והדיוט מצנפת בתורת כהנים , ובמסכת יומא (עא:) שנינו כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה, בכתנת ומכנסים מצנפת ואבנט, מוסף עליו כהן גדול, חשן ואפוד ומעיל וציץ:

הרמבן אומר כרמבם רק שמוסיף שלמגבעת היה מעין קיבוע מהכפלים שנשארו.ולכן שמה מגבעת, שמקבעת.

שיטת האי גאון

לא מפרש לגמרי. רק מוסיף שיש בקצה של המגבעת (ואלי גם המצנפת) כפתור (כמו כיפות של חסידים)

פארי המגבעת פי׳‎ רב האיי גאון ז״‎ל כמין כפתור הוא בראש המצנפת.
פארי המגבעות, “the decorated turbans;” Rav Hai gaon explains that the word means something that looks like a button on top of the headgear.

התוספות יום טוב מסכם את הסוגיה

ומצנפת.

בתורה נקרא דשל הדיוטות מגבעת ולשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. תוספות פרק ב' דף כ"ה.

ורש"י מפרש בפירוש החומש דהכל חדא.

ותלמידי הר"י כתבו בפרק אין עומדין דמצנפת קטנה ממגבעת.

והרמב"ן בפירוש החומש בואתה תצוה כתב שהמצנפת היא כמין צניף שצונף בו את ראשו. מגלגל ומחזיר מגלגל ומחזיר סביב ראשו כפל על כפל ומצנפת של כהן גדול אינה קרויה מגבעת בשום מקום. אבל בכהן הדיוט אמר הכתוב מגבעות. ואף היא מצנפת היא. אלא שקושר בה כל ראשו ומעלה הכפלים עליו כמין מגבעת שהוא כובע.

כדברי אונקלוס כו'. בחילוף כ"ף וגימ"ל באותיות גיכ"ק. ולפי שהמגבעת כמו מצנפת הזכירו חז"ל תמיד בכהן גדול. ובכהן הדיוט מצנפת וכו'.

ולשון הרמב"ם בריש פרק ח' מהלכות כלי המקדש קרוב לדברי הרמב"ן שז"ל מצנפת האמורה באהרן היא המגבעת האמורה בבניו אלא שכהן גדול צונף בה כמי שלופף על השבר ובניו צונפין בה ככובע ולפיכך נקראת מגבעת עכ"ל.

אבל הראב"ד השיגו שמגבעות הם ככובעים שלנו חדין מלמעלה והן קצרין ע"כ. [ולדבריו צ"ל כדברי התוספות]:

לסיום, שיטת יוספיוס פלביוס, יוסף בן מתיתיהו, שהיה כהן וכנראה גם זכה לעבוד במקדש.

הוא היה היסטוריון רומאי יהודי שכתב ספרים (בן היתר)על היהודים.

קדמוניות היהודים, ספר שלישי, ז,ג

על ראשו היה הכהן חובש כובע בלי חוד, שלא היה מכסה את הראש כולו אלא קצת יותר מהחלק האמצעי. הוא נקרא מצנפת ועיבודו כזה, שדומה לכתר עשוי עניבה עבה של בד. והיו כורכים ותופרים אותה תכופות. ושוב היתה המצנפת עטופה צעיף של סינדון, שהיה יורד מלמעלה עד המצח, ומכסה את התפרים של העניבה ואת הכיעור שבהם, עד שהיתה הגולגולת כולה חלקה. המצנפת היתה מתאימה בדיוק, באופן שלא היתה צונחת בשעה שהיה הכהן עוסק בעבודת הקודש.

סיכום שיטות:

א) רמב"ם -

שניהם עשויים כעניבה שאורכה 16 מטר.

מגבעת: לופף ככובע. מצנפת: כמי שלופף על השבר.

ב) ראב"ד -

מגבעת: ארוך, כורך הרבה. מצנפת: כובע, חד מלמעלה (לא עניבה)

ג) רש"י -

מגבעת: כמו כובע. (פשט)

קבוע בצורתו, לא כורך כל בוקר (גור אריה)

יש כמו כיפה באמצע(שפתי חכמים)

מצנפת:. כמו כובע.

יותר קטן ממגבעת (שיהיה מקום לציץ ולתפילין)(חזקוני)

יש כמו כיפה באמצע.(שפתי חכמים)

ד) ריב"א -

מגבעת: יושב על מרכז הראש ועל אחורי הראש. מצנפת: יושב על מרכז הראש

ה) רמב"ן -

שניהם עשויים כעניבה שאורכה 16 מטר.

מגבעת: כורך על הראש ומקבע עם השיירים. מצנפת: כורך על הראש

ו) האי גאון -

יש כפתור למעלה.

ז) יוסף בן מתתיהו -

כובע בלי חוד, מכסה את אמצע הראש ועוד קצת, כרוך, דומה לכתר, תפור, עליו יש צעיף שמכסה.