הלימוד מוקדש לרפואת דניאל בן ליליאן.
דף המקורות עוסק "בצום עשירי" הוא עשרה בטבת. הדף מתחיל בקצת רקע: מהו עשרה בטבת?
לאחר מכן נתעמק בשאלה האם עשרה בטבת דוחה שבת?
חשוב להדגיש ששאלה זו אינה מעשית, שהרי לפי לוח השנה המקובל היום (שהולך לפי חישוב ולא לפי הירח) הוא אינו יכול לחול בשבת.
(א) וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמָלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכָל־חֵיל֛וֹ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֖יהָ דָּיֵ֥ק סָבִֽיב׃ (ב) וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ (ג) בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
למלכו. למלכות צדקיה: דייק. הוא מגדל הנבנה מול העיר ללכדה:
התשיעית. לצדקיהו: סמך מלך בבל. היום צר עליה:
בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והחושך בא לעולם שלשת ימים. בט' בו לא כתבו רבותינו על מה. בי' בו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים להחריבה.
(1) The 8th and 9th of Adar they supplicated and sounded blasts for rain.
(3) On the 12th thereof is the day of Tyrian.
(5) On the thirteenth of that month is the Day of Nikanor.
(6) Nikanor, general of the Greek kings, when passing through to Alexandria daily would wave his hand against Jerusalem and the Holy Temple blaspheming, insulting and disparaging them, saying ‘when will she fall into my hands that I may destroy her?’ When the hand of the Hasmoneans became strong they went down amongst his soldiers and killed until they came to those closest to him. They cut off their heads and chopped off their thumbs and big toes, and then cut off his head, chopped off his limbs and hung them across from the Holy Temple. They said ‘the mouth that spoke arrogantly and the hand which waved against Yehudah, Jerusalem and the Holy Temple – let this revenge be done to them. They made the day that they did this a day of celebration.
(7) On the 14th and 15th thereof (are the days of) Purim, on which it is not allowed to mourn.
(9) On the 16th thereof was begun the building of the wall of Jerusalem; it is forbidden to mourn thereon.
(11) On the 17th thereof the Gentiles arose against the refugees of (?) Sepphoris in the province of Chalcis and in Beth Zabdain, but there came salvation (to the Jews).
(13) On the 20th thereof the people fasted for rain (and it descended).
(15) On the 28th thereof the glad tidings reached the Jews that they were not to be restrained from the study of the Law. It is not permitted to mourn thereon.
מגילת תענית - מגילת תענית היא ספר שבו מסודרים כל הימים שקרו בהם דברים טובים לישראל וחכמים תיקנו בהם דינים מיוחדים (איסור להתענות או להספיד)בימינו בטלה מגילת תענית ולא נוהגים לפיה. בסוף המגילה יש רשימה של ימים שצמים בהם והסבר למה.
כֹּֽה־אָמַ֞ר ה' צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבוּ׃
צום הרביעי. צום של תמוז שהוא רביעי לחדשים:צום החמישי. של אב: ,וצום השביעי. שלשה בתשרי שבו נהרג גדליה: ,וצום העשירי. של טבת:
צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר (יחזקאל כד, א) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם ואמאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן
למה קוראים לעשרה בטבת צום עשירי? בגלל שהוא בעשרה בחודש?
*את ספירת החודשים העבריים מתחילים בניסן ולא בתשרי. דהיינו ניסן הוא החודש הראשון אייר השני וכו'
וה"ר דוד אבודרהם כתב בהלכות תענית שי' בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולין לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו "בעצם היום הזה" כמו ביום הכיפורים ולא ידעתי מנין לו זה וכתב עוד די' בטבת חל לפעמים בששי ומתענין בו ביום ושאר צומות לעולם אין חלים בששי.
מה מיוחד בעשרה בטבת?
נסו לחשוב למה דוקא הצום הזה חמור יותר?
האם הבית יוסף קיבל את הדין של האבודרהם?
ה"בני יששכר" מרחיב בביאור הטעם:
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
דרושי הספר מסודרים לפי שנים עשר חודשי השנה היהודית, בהתמקדות מיוחדת על חגי ומועדי ישראל. בשל סידורו הייחודי, הפך הספר לקלסיקה חסידית עיקרית, המסדרת את משנת החסידות על המועדים.
ימי השובבים וצום העשירי
כתבו הראשונים אלמלא היה באפשרי על פי קביעות שיארע צום העשירי בשבת היה דוחה שבת דכתיב ביה עצם היום הזה (בֶּן־אָדָ֗ם כתוב־[כְּתָב־] לְךָ֙ אֶת־שֵׁ֣ם הַיּ֔וֹם אֶת־עֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה סָמַ֤ךְ מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּעֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃) כמו ביום הכיפורים אבל על פי קביעותינו לא משכחת לה דאיקלע בשבת (מכיוון שאם עשרה בטבת חל בשבת פסח יכול ביום שני או רביעי וידוע הכלל "לא בד"ו פסח"). ונראה לפי זה דמזה למדו חכמי הדור בעת ההוא: דהנה אמר ר' יוחנן (על צום החמישי (תשעה באב)) אלמלא (אילו) הייתי באותו הדור קבעתיו בעשירי שרוב של היכל בעשור נשרף (כי ביום התשיעי לעתותי ערב הציתו בו את האור ורובו נשרף בעשירי) ומקשו ורבנן (היינו למה קבעוהו בתשיעי) ומשני (ומתרצים) אתחלתא דפורענותא עדיפא (היינו העיקר יש להתאונן על ההתחלה). נראה דחכמי הדור למדוהו מדברי הנביא שאמר בנבואה חומרת צום העשירי שראוי לדחות את השבת יותר מן שארי הצומות אשר בהם חרבה בית מקדשינו אבל הוא להיו' זה היום היה אתחלתא דפרענות' בו ביום סמך מלך בבל וצר על עיר הקודש הש"י יהפכו לששון ולשמחה:
כיצד מסביר ה"בני יששכר את החומרה בעשרה בטבת?
נסו לחשוב, מה מיוחד בתחילת הפורענות?
ה"מנחת חינוך" חולק על הדין הנ"ל:
והנראה לענוי דעתי ונ"מ לדידן גם כן דד' צומות הללו מדברי קבלה אין נקבע להם יום מיוחד י' טבת או ט' באב וכדומה רק הדברי קבלה הוא על אלו החדשים דבטבת ותמוז ואב ותשרי מחויבים להתענות בהם יום אחד אבל לא נתייחד יום מיוחד רק איזה יום שרוצה יוכל להתענות רק באלו החדשים וראיה לדבר דבפסוק אינו מבואר איזה יום כלל רק צום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי דהיינו החדשים אבל לא באיזה יום ...
ועוד כיון שהוא (התענית) מדברי קבלה שהוא כדברי תורה א"י למה לא ידחה התענית שבת ויום טוב עבב"י מביא שם דעשרה בטבת היה דוחה שבת (ע"ש בסי' תקנ"ט) כיון דהתענית מדברי קבלה וגם עונג שבת מדברי קבלה כמבואר ברמב"ם פרק ל' מהלכות שבת. ולפי מה שביארנו ניחא דבאמת דברי קבלה לא היה על יום מיוחד על כן אמרו שאינו דוחה שבת ויו"ט.
פירוש: המנחת חינוך מחדש שתקנת הצומות בקבלה היא רק על החודש שבו מתענים ("הרביעי", "השביעי") ולא על היום המדויק בחודש. משום כך, ניתן להבין למה עשרה בטבת אינו דוחה את השבת (ולא כמו שאר המקורות הנ"ל). אומנם היינו יכולים לומר שמכיוון שגם עונג שבת וגם הצומות הם מדברי קבלה הצומות כן ידחו את השבת, בגלל שאין יום קבוע לצום אלא רק חודש הצום לא דוחה את השבת.
ולסיום, קושיא שלא מצאנו לה תשובה: אם הצום הכי חמור הוא בתחילת הפורענות, למה תשעה באב חמור יותר (ברוב הדינים) מעשרה בטבת?