ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה]כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים
The Sages taught: When the first human being saw that the daylight kept getting shorter, he said: "אוי לי!" Woe is me! Maybe it's because I sinned [I messed things up not listening to God] that the world is becoming dark around me and is returning to chaos and formlessness. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven [God]. He went and spent eight days in fasting and in prayer.Once he saw season of Tevet, [the winter solstice], and saw that the daylight kept getting longer, he said: This [must be] the way of the world [that days get shorter until winter and then longer until summer]. He went and celebrated a holiday for eight days.
What does this story have to do with the stories you know?
How is it different?
Any similarities?
מגילת תענית, כסלו כה
מצות חנוכה נר איש וביתו
והמהדרין נר לכל נפש ונפש
והמהדרין מן המהדרין:
בש"א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך
ובה"א יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך.
Did you know there were any other options?
What do you think about them?
Which do you like best?
C. Rosh Hodesh + Solstice
It's RH right now (days are very short and there's no moon)
but it's actually very dark, it can be very cold, and a bit scary.
and of the whole world right now.
even if it seems like it could never be enough,
can help us make it through the darkest time if we just keep it going night after night.