Don't Rely on Miracles
1א
ר' זירא כי סליק לארעא דישראל יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיניה כי היכי דלא נטרדיה יתיב מאה אחרניתא דלא לשכוב ר' אלעזר בשניה ונפלין עילויה מילי דצבורא ויתיב מאה אחריני דלא נשלוט ביה נורא דגיהנם כל תלתין יומי הוה בדיק נפשיה שגר תנורא סליק ויתיב בגויה ולא הוה שלטא ביה נורא יומא חד יהבו ביה רבנן עינא ואיחרכו שקיה וקרו ליה קטין חריך שקיה

When Rabbi Zeira came from Babylonia to Eretz Yisrael, he fasted one hundred fasts so that Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would not die during his lifetime, which would have caused the burden of communal matters to fall upon him. He fasted an additional one hundred fasts so that the fire of Gehenna should not affect him. Every thirty days, he would examine himself. He would ignite an oven, climb in, and sit inside it, and the fire would not affect him.

2ב
וגברי היכא מיבדקי אמר ריש לקיש בשעה שעוברים על הגשר גשר ותו לא אימא כעין גשר רב לא עבר במברא דיתיב ביה גוי אמר דילמא מיפקיד ליה דינא עליה ומתפיסנא בהדיה שמואל לא עבר אלא במברא דאית ביה גוי אמר שטנא בתרי אומי לא שליט רבי ינאי בדיק ועבר רבי ינאי לטעמיה דאמר לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו אמר רבי חנין מאי קראה קטנתי מכל החסדים ומכל האמת רבי זירא ביומא דשותא לא נפיק לביני דיקלא אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר אמר מר עוקבא מאי קראה כי יפול הנופל ממנו ממנו להביא ראיה תנא דבי רבי ישמעאל כי יפול הנופל ממנו (ממנו) ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב תנו רבנן מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן כל המומתין מתודין אדם יוצא לשוק יהי דומה בעיניו כמי שנמסר לסרדיוט חש בראשו יהי דומה בעיניו כמי שנתנוהו בקולר עלה למטה ונפל יהי דומה בעיניו כמו שהעלוהו לגרדום לידון שכל העולה לגרדום לידון אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול

And where are people tested? Reish Lakish said: When they are crossing a bridge. Only when they are crossing a bridge and at no other time? Rather, say: Anything like a bridge, any place where danger is commonplace. Rav would not cross a river in a ferry in which a gentile sat. He said to himself: Perhaps a judgment will be reckoned with him, and I will be caught together with him when he is punished. Whereas, Shmuel would only cross in a ferry if there was a gentile in it. He said: Satan does not have dominion over two nations. Rabbi Yannai would examine the ferry and cross. The Rabbi Yannai acted in accordance with his reasoning stated elsewhere, as he said: A person should never stand in a place of danger saying that God will perform a miracle for them, lest in God does not perform a miracle for them. And, moreover, even if they do perform a miracle for them, they will deduct it from his merits. Rabbi Ḥanin said: What is the verse that alludes to this? When Jacob said: “I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which You have shown unto Your servant” (Genesis 32:11), and he explains: Since You have bestowed upon me so much kindness and truth, my merits have been diminished. Similarly, the Gemara relates that Rabbi Zeira would not go out and walk among the palm trees on a day when there was a southern wind blowing due to the fear that the trees might fall on him. Mar Ukva said: What is the verse that alludes to this? As it says: “When you build a new house, then you shall make a parapet for your roof, that you bring not blood upon your house, if the fallen falls mimenu (Deuteronomy 22:8). He explains: Mimenu, from him proof must be brought. The school of Rabbi Yishmael taught: What is the meaning of the phrase: If the fallen falls from it? This person was destined to fall from that roof from the six days of Creation, it was ingrained into nature. As, although he did not yet fall, the verse calls him fallen. Nevertheless, the owner of the house is indicted for this, as merit is engendered by means of the innocent and guilt by means of the guilty.

3ג
(טז) לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יקוק אֱלֹקֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃
(16) Do not try the LORD your God, as you did at Massah.
4ד
(א) במסה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּסּוּהוּ בַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר הֲיֵשׁ יקוק בְּקִרְבֵּנוּ (שמות י"ז):

(1) במסה IN MASSAH, when they went forth from Egypt: that they put Him to the test in respect to water, as it is said, (Exodus 17:7) that they asked, “Is the Lord amongst us or not?".

5ה

(כה) וכן אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזרת הבורא וישתה סמי המות או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי והחיות הרעות ללא דחק או שישליך עצמו בים או באש והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו. וכבר הזהירנו הכתוב מזה במה שאמר (דברים ו טז) לא תנסו את ה׳ ‎‎אלהיכם וגו׳ ‎‎כי איננו נמלט בזה מאחד משני דברים.

(25) Likewise, one should not put themselves in danger while trusting on the decree of the Creator [that they will live to a previously set time], drinking poisonous drink or going to battle lions or other dangerous animals without necessity, or to cast himself into the sea or into fire, or other similar things that a man is not sure of them and puts his life in danger. And the verse has already warned us in saying "You shall not try God" (Devarim 6:16), because either one of two things will happen.

6ו

(א) לא תנסו, פי' הסמ"ג שהוא אזהרה שלא יאמר אעשה מצוה ואראה אם אתברך ואם לאו. והנה בפ"ק דר"ה אומר שהאומר הרי סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני ה"ז צדיק גמור, היינו אם אינו עושה דרך נסיון, ועז"א כאשר נסיתם במסה שהיה דרך נסיון, והרמב"ם כתב שבכלל זה ג"כ שלא לנסות הנביא שכבר הוחזק לנביא אמת, שהוא בכלל שיאמין ביקוק ובנביאיו ולא ינסה יותר מדאי, ועז"א:

the explanation of Sefer HaMitzvot Hagadol is that this is a warning against the thing that a person might do, saying, 'I'll do a Mitzvah and see if I'll be blessed or not.' And that piece in Talmud Rosh Hashanah where someone says, "'I will give a Sela of flour to Tzedakah so that my child will live' - such a person is a Tzadik Gamor" that applies only if the person doesn't do this Derekh Nisayon. And the continuation of the verse As they tested in Massah, that was Derekh Nisayon. And Rambam wrote that in this category is also the idea that a prophet should not test, for they are already considered a true prophet, for they are in the classification of those who believe in God and God's prophets and they shouldn't test more than is necessary.

7ז
(עזרא ו, ט) ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו אמר לו רבי יצחק רבי מטונך די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא הרי זה צדיק גמור לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים
“And that which they need, both young bullocks, and rams, and lambs, for the burnt-offerings of the God of heaven, wheat, salt, wine, and oil, according to the word of the priests who are at Jerusalem, let it be given them day by day without fail” (Ezra 6:9)? Doesn’t Cyrus’ contribution to the Temple demonstrate his fear of Heaven? Rabbi Yitzḥak said to Rav Kahana: My teacher, a refutation can be brought from your own burden, from the text you yourself cited, as the next verse continues: “That they may sacrifice offerings of sweet savor to the God of heaven, and pray for the life of the king and of his sons” (Ezra 6:10). This shows that Cyrus did this solely for his own benefit, so that the Jews would sacrifice offerings and pray for him and his sons. The Gemara asks: And one who acts in this manner, is he not acting in exemplary fashion? Isn’t it taught in a baraita: If one gives charity, saying: I give this sela for charity in order that my children may live, or: I give it in order that through it I may merit life in the World-to-Come, he is still considered a full-fledged righteous person? If so, what was wrong with the king bringing offerings so that the Jews would pray for his life and the life of his children? The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the case of one who makes his charity conditional yet is considered to be righteous, it is referring to a Jew. This is because even if his condition is not fulfilled, he will not complain to God. However, there, where Cyrus was not given credit for his good deed because it was conditional, it is referring to gentiles. A gentile may come to regret his actions and complain to God if his condition is not fulfilled.
8ח

Solomon Schechter, Aspects of Rabbinic Theology: Major Concepts of the Talmud , p. 7

In the whole of rabbinic literature there is not one single instance on record that a rabbi was ever asked by his colleagues to demonstrate the soundness of his doctrine, or the truth of a disputed halakhic case, by performing a miracle. Only once do we hear of a rabbi who had recourse to miracles for the purpose of showing that his conception of a certain halakhah was a right one. And in this solitary instance the majority declined to accept the miraculous intervention as a demonstration of truth and decided against the rabbi who appealed to it. Nor, indeed, were such supernatural gifts claimed by all the rabbis. Not a single miracle is reported, for instance, of the great Hillel, or his colleague Shammai, both of whom exercised such an important influence on rabbinic Judaism. On the other hand, we find that such men as, for instance, Honi ha-Me’aggel, whose prayers were much sought after in time of drought, or Rabbi Hanina ben Dosa, whose prayers were often solicited in cases of illness, left almost no mark on Jewish thought, the former being known only by the wondrous legends circulating about him, the latter being represented in the whole Talmud only by one or two moral sayings.

9ט

(כה) וכן אין ראוי לאדם להכנס בסכנות בבטחונו על גזרת הבורא וישתה סמי המות או שיסכן בעצמו להלחם עם הארי והחיות הרעות ללא דחק או שישליך עצמו בים או באש והדומה לזה ממה שאין האדם בטוח בהן ויסכן בנפשו. וכבר הזהירנו הכתוב מזה במה שאמר (דברים ו טז) לא תנסו את ה׳ ‎‎אלהיכם וגו׳ ‎‎כי איננו נמלט בזה מאחד משני דברים.

(25) As so too, it is not appropriate for a person to put themselves in danger while trusting on the decree of the Creator [that he will live a set time], drinking poisonous drink or going to battle lions or other dangerous animals without necessity, or to cast himself into the sea or into fire, or other similar things that a man is not sure of them and puts his life in danger. And the verse has already warned us in saying "You shall not try God" (Devarim 6:16), because either one of two things will happen.