#אור #הטבע #חנוכה מכינת כרמים חנוכה תשע"ט

A powerful light shining in the dark - Zouavman Le Zouave נוצר על יד

1. איפה נמצא האור הפרטי שלנו?

2. ממה הוא מושפע?

3. על מה הוא משפיע?

4. איפה נמצא 'האור' על פי ח.נ. ביאליק?

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר/ חיים נחמן ביאליק

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר,

אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי,

כִּי מִסַּלְעִי וְצוּרִי נִקַּרְתִּיו

וַחֲצַבְתִּיו מִלְּבָבִי.

נִיצוֹץ אֶחָד בְּצוּר לִבִּי מִסְתַּתֵּר,

נִיצוֹץ קָטָן – אַךְ כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שְׁאִלְתִּיו מֵאִישׁ, לֹא גְנַבְתִּיו –

כִּי מִמֶּנִּי וּבִי הוּא.

וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת

כִּי יִתְפּוֹצֵץ לְבָבִי, צוּר-עֻזִּי,

זֶה הַנִּיצוֹץ עָף, נִתָּז אֶל-עֵינִי,

וּמֵעֵינִי – לַחֲרוּזִי.

וּמֵחֲרוּזִי יִתְמַלֵּט לִלְבַבְכֶם,

וּבְאוּר אֶשְׁכֶם הִצַּתִּיו, יִתְעַלֵּם,

וְאָנֹכִי בְּחֶלְבִּי וּבְדָמִי

אֶת-הַבְּעֵרָה אֲשַׁלֵּם.

תרס"ב.

אור גדול / אמיר דדון


ואם היה לי קצת עצוב
אולי למדתי מזה משהו חשוב
כי בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר

לבד בתוך כל הטירוף
אני חושב איך שהזמן יכול לעוף
אבל בסוף כשזה נגמר
יש סיבה לכל דבר

אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכל מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר

ואם יכולתי רק לזכור
לכל אחד יש את הדרך לעבור
אבל בסוף כשזה נגמר
יש תשובה לכל דבר

אור גדול מאיר הכל...

א. מהו תוהו ובוהו?

ב. מהו אור?

מה ההבדל בין 'האור' של היום הראשון 'למאורות' של היום הרביעי?

(א) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃

(ב) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃

(ג) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃

(ד) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃

(ה) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃

(1) When God began to create heaven and earth— (2) the earth being unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water— (3) God said, “Let there be light”; and there was light. (4) God saw that the light was good, and God separated the light from the darkness. (5) God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, a first day. (6) God said, “Let there be an expanse in the midst of the water, that it may separate water from water.”

(יד) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃

(טו) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

(טז) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃

(יז) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃

(יח) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

(יט) וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ (פ)

(13) And there was evening and there was morning, a third day. (14) God said, “Let there be lights in the expanse of the sky to separate day from night; they shall serve as signs for the set times—the days and the years; (15) and they serve as lights in the expanse of the sky to shine upon the earth.” And it was so. (16) God made the two great lights, the greater light to dominate the day and the lesser light to dominate the night, and the stars. (17) And God set them in the expanse of the sky to shine upon the earth, (18) to dominate the day and the night, and to separate light from darkness. And God saw that this was good. (19) And there was evening and there was morning, a fourth day.

(ב) יהי אור ויהי אור. על דרך הפשט שני אורים היו,

הראשון האור שמשתמשין בו בעולם הזה הוא אור חמה ולבנה,

והשני האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא,

וידוע כי האור שמשתמשים בו בעולם הזה הוא נאצל מן האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבא,

וזהו שדרשו חז"ל נבראת אורה של מעלה מגלגל חמה,

שני אורים אלו הגנוז והנגלה רמוזים בפסוק אחד הוא שכתוב,

מָ֤ה רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָם (תהלים לא כ)

מה רב טובך וגו' כי רב טוב הצפון הוא האור הגנוז פעלת לחוסים בך הוא האור הנגלה, כלומר ממנו פעלת אור נגלה לחוסים בך בצלך בעולם הזה וזהו נגד בני אדם,

ואל תתמה ותאמר והלא לא נבראו המאורות עד יום רביעי,

כי המאמר ביום רביעי הוא שגזר שיאירו למטה לארץ זהו שאמר להאיר על הארץ שהרי ביום ראשון לא היו מגיעין האורה למטה כי אם ברקיע...

(2) יהי אור, ויהי אור .”let there be light; there was light.” As far as the plain meaning is concerned, the Torah speaks of two kinds of light. One kind is the kind we use in our material world, the light provided by the sun and the moon. The other category is the light preserved for the use of the righteous in a future world. This former, i.e. the light we use daily, has been “distilled,” or “set aside,” from the other light which has been stored up for the future. This is what our sages in Bereshit Rabbah 17,7 derive from our verse when they said: “the light of the higher regions has been distilled from the planet sun.” Both of these lights are alluded to in a single verse in Psalms 31,20 מה רוב טובך אשר צפנת ליריאיך “how great is Your goodness that You have in store for those who revere You.” [The reason for this whole explanation is that the Torah repeated the word אור instead of merely writing “it was so.”] The verse in Psalms continues פעלת לחוסים בך נגד בני אדם You have created in the full view of those who take refuge in You.” The repetition indicates that there is a hidden light as well as a light which has been revealed.
Do not query that the whole idea is strange seeing that the luminaries had not been created until the fourth day. The fact is that when the Torah mentions the sun and moon for the first time on the fourth day it does not describe when they were created, only when they were assigned to function, to give light for the earth; the wording is להאיר על הארץ, “to shine on earth.” On the first day the light did not penetrate earthward further that the firmament רקיע .

תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

The Sages taught in a baraita: The basic mitzva of Hanukkah is each day to have a light kindled by a person, the head of the household, for himself and his household. And the mehadrin, i.e., those who are meticulous in the performance of mitzvot, kindle a light for each and every one in the household. And the mehadrin min hamehadrin, who are even more meticulous, adjust the number of lights daily. Beit Shammai and Beit Hillel disagree as to the nature of that adjustment. Beit Shammai say: On the first day one kindles eight lights and, from there on, gradually decreases the number of lights until, on the last day of Hanukkah, he kindles one light. And Beit Hillel say: On the first day one kindles one light, and from there on, gradually increases the number of lights until, on the last day, he kindles eight lights.
א תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: מצות חנוכה הריהי מעיקרה הדלקה בכל יום של נר אחד שידליק איש, כלומר, בעל הבית, הוא וביתו. והמהדרין (מקפידים במצוות) מדליקים נר לכל אחד ואחד מבני הבית. והמהדרין מן המהדרין משנים בסדר הנרות מיום ליום. ונחלקו במהות סדר זה בית שמאי ובית הלל. שבית שמאי אומרים: ביום הראשון מדליק שמנה נרות, ומכאן ואילך פוחת והולך במנין הנרות, עד שביום האחרון של חנוכה מדליק רק נר אחד. ובית הלל אומרים: ביום הראשון מדליק נר אחת, ומכאן ואילך מוסיף והולך עד שביום האחרון מדליק שמונה נרות.
  • בהיבט האור , מה ההבדל בין שיטת בית 'שמאי' לשיטת בית 'הילל'?
  • איזה 'שיטה' מחזק א.ד גורדון באמירתו על האור?

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" (א.ד גורדון)