חיי שרה פרי צדיק סימן ה

(א) ‎וְאַבְרָהָם זָקֵן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָנִי, מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל אָדָם, מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמִפְּנֵי כַעַס בָּנִים וּמִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה וּמִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת. מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, מִדָּוִד, דִּכְתִיב: וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה' (דה״‎א כא, ל). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? וְדָוִיד זָקֵן (דה״‎א כג, א). מִפְּנֵי כַעַס בָּנִים, מֵעֵלִי, דִּכְתִיב: וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל (ש״‎א ב, כב). מִפְּנֵי הַמִּלְחָמוֹת, מִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁעָשָׂה מִלְחָמוֹת עִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, מַה כְּתִיב בּוֹ, וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (יהושע כג, א). וּמִפְּנֵי אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים (מלכים א יא, ד). אֲבָל אַבְרָהָם, אִשְׁתּוֹ מְכַבְּדַתּוּ וְקוֹרְאַתּוּ אֲדֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲדֹנִי זָקֵן. וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר, אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ (משלי יב, ד). לְפִיכָךְ כְּתִיב בֵּהּ, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.

Midrash Tanchuma, Chayei Sara 2

(1) And Abraham was old, well stricken in age (Gen. 24:1). R. Joshua the son of Nahmani said: Men become old prematurely because of four things: fear, grief caused by children, a wicked wife, and wars. We learn about fear from David, as it is written: But David would not go before it to inquire of God; for he was terrified because of the sword of the angel of the Lord (I Chron. 21:30), and that is followed by the verse: And David was old (ibid., v. 31). The consequences of grief brought on by children we learn from Eli. It is written: Now Eli was very old; and he heard all that his sons did to all Israel (I Sam. 2:21). The effect of wars is recorded in what happened to Joshua after he fought with the thirty-one kings: And Joshua was old, well stricken with years (Josh. 23:1). We read about what transpires because of a wicked wife, in the verse: It came to pass, when Solomon was old, that his wives turned away his heart after other gods (I Kings 11:4). However, Abraham’s wife honored him and called him my lord, as is said: And my lord is old (Gen. 18:12). Concerning her Scripture states: A Virtuous woman is a crown to her husband (Prov. 12:4). Hence, it is written of him: And the Lord had blessed Abraham in all things (Gen. 24:1).

סנהדרין ק״ד ב:י״ג

מי מנאן אמר רב אשי אנשי כנסת הגדולה מנאום אמר רב יהודה אמר רב בקשו עוד למנות אחד באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם ולא השגיחו עליה באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם ולא השגיחו עליה

Sanhedrin 104b:13

§ The Gemara resumes its discussion of the kings and commoners enumerated in the mishna who have no share in the World-to-Come. The Gemara asks: Who enumerated them? Rav Ashi says: The members of the Great Assembly enumerated them. Rav Yehuda says that Rav says: They sought to enumerate one more, King Solomon, in the list of kings with no share in the World-to-Come. The image of the face of his father, King David, came and prostrated itself before them, pleading to omit Solomon from the list, and they paid it no heed. A fire came from Heaven and the fire scorched their benches [safseleihem], and they paid it no heed.

סנהדרין ק״ד ב:י״ד

יצאה בת קול ואמרה להם (משלי כב, כט) חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשוכים מי שהקדים ביתי לביתו ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני חשוכים ולא השגיח עליה יצאה בת קול ואמרה (איוב לד, לג) המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'

Sanhedrin 104b:14

A Divine Voice emerged and said to the members of the Great Assembly: “Do you see a man diligent in his business? He shall stand before kings; he shall stand not before obscure men” (Proverbs 22:29). See the greatness of Solomon, who preceded construction of My House, the Temple, to the construction of his house. Moreover, My House he built quickly, in just seven years, and his house he constructed in thirteen years. Therefore, “he shall stand before kings; he shall stand not before obscure men,” and it is inappropriate to enumerate him among the wicked. And they paid it no heed. A Divine Voice emerged and said: “Shall His recompense be as you will it? For you loathe it, so that you must choose, and not I? Therefore, speak what you know” (Job 34:33). Only God, and not the people, determines who has a share in the World-to-Come.

יצאת בת קול ואמרה המעמך ישלמנה וכו'. אפשר לפרש במ"ש בזהר דשלמה זכה שתקן מלכות ובימיו היתה סיהרא באשלמותא וישראל נמשלו לירח וכך היה מונה שלשים צדיקים מיום ברוא אלהים אדם עד צדקיהו ודוד המלך היה ארבעה עשר ושלמה ט"ו ובימיו קיימא סיהרא באשלמותא לבנה במילואה. ואפשר לרמוז כי כן דוד גימטריא י"ד שם רמז כי הוא הצדיק י"ד. ושלמה רמוז בשמו קרי ביה שלימה דבימיו לבנה במילואה. ואפשר שזהו כונת המדרש רות ותהי משכורתך שלמה שלמה שעתיד שלמה לצאת ממנה הכונה שהתפלל כי ממנה יצא מי שבזמנו תהיה הלבנה שלימה והוא שלמה שזכה שתהיה מ' שלימה פב"פ. וזהו כונת הבת קול לסנהדרין אשר חשבו למנות שלמה המעמך ישלמנה כלומר האם זכית שבעבורך ומסיבתך ישלמנה למלכות כמו שזכה שלמה דהוא לבדו זכה דבזמנו היתה סיהרא באשלמותא. וזה לבד יספיק שלא למנותו ח"ו. מאחר שאתם לא זכיתם לזה ולא אבותכם. ואפשר לרמוז כי שלמה גימטריא שעה רמז דשעתא קיימא ליה לתקן השכינה הנקראת שעה: