אנחנו בחלק השלישי והאחרון של הסוגיה. מדלגים קצת קדימה בגמרא, ומגיעים לדברי שבח ועידוד לחיות בארץ ישראל. זו ברייתא שמזכירה לנו מאד את הברייתא ב-תוספתא, מסכת עבודה זרה (זוכרים? הנה קישור לסוגיה הזו), אבל שונה ממנה מעט.
מיד בתום סוגיה זו המגמה מתהפכת, ואנו עוברים לגישה הפוכה, אנטי-ציונית, שמעודדת הישארות בבבל, ואוסרת על עלייה לארץ ישראל. אבל רגע לפני כן, חכמי בבל מהללים את הישיבה בארץ:
ת"ר (תנו רבנן): לעולם ידור אדם בארץ ישראל, אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל, ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (ויקרא כ"ה, 38). וכל שאינו דר בארץ אין לו אלוה?! אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים. וכן בְּדָוִד הוא אומר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה', לאמׂר: לֵךְ עֲבוֹד אלהים אחרים" (שמואל-א' כ"ו, 19) - וכי מי אמר לו לדוד "לֵךְ עֲבוֹד אלהים אחרים"? אלא לומר לך: כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים.
זוכרים איך מגיעים לפירוש שטיינזלץ לטקסט הזה? או לפירוש רש"י? פשוט לחצו על הטקסט, בחרו בתפריט שייפתח משמאל "מפרשים", ושם תוכלו לבחור רש"י, שטיינזלץ, או מפרשים אחרים שהתייחסו לקטע זה של הגמרא.
שימו לב לעוד דבר מועיל: בקטע מצוטטים שני פסוקים. אם אתם רוצים לראות אותם מנוקדים, ובתוך ההקשר שלהם, בחרו "תנ"ך" באותו תפריט שהוזכר קודם, ותוכלו לראות את הפסוקים הללו בדיוק.
זהו, כמו שאמרנו, מיד אחרי הדברים הנלהבים הללו, הגמרא פתאום משנה כיוון. מתחילה סוגיה חדשה, שאנחנו קוראים לה "השבועות". תוכלו לקרוא עליה כאן.