Angels and Humans - Who does God Love Best?

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

Genesis 1:26

And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.”

סנהדרין ל״ח ב:ד׳-ה׳

בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו אמרו לפניו רבש"ע (תהלים ח, ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה

כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך אמר להן (ישעיהו מו, ד) ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו'

Sanhedrin 38b:4-5

At the time that the Holy One, Blessed be He, sought to create a human, He created one group of ministering angels. He said to them: Is it your will - let us fashion a person in our image. The angels said before him: Master of the Universe, what are the actions of this person You suggest to create? God said to them: His actions are such and such, according to human nature. The angels said before him: Master of the Universe: “What is man that You are mindful of him? And the son of man that You think of him?” (Psalms 8:5), i.e., a creature such as this is not worth creating. God outstretched His small finger among them and burned them with fire. And the same occurred with a second group of angels. The third group of angels that He asked said before Him: Master of the Universe, the first two groups who spoke their mind before You, what did they accomplish? The entire world is Yours; whatever You wish to do in Your world, do. God then created the first person.

When history arrived at the time of the people of the generation of the flood and the people of the generation of the dispersion, i.e., the Tower of Babel, whose actions were ruinous, the angels said before God: Master of the Universe, didn’t the first set of angels speak appropriately before You,that human beings are not worthy of having been created? God said to them concerning humanity: “Even to your old age I am the same; and even to hoar hairs will I suffer you; I have made and I will bear; and I will carry, and I will deliver you” (Isaiah 46:4), i.e., having created people, I will even suffer their flaws.

So why do you think God asks the angels before creating humanity?

Why does God destroy the angels each time?

בראשית רבה ח׳:ה׳

(ה) אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם.

Bereshit Rabbah 8:5

R. Simon said: When the Holy One, blessed be God, came to create Adam, the ministering angels formed themselves into groups and parties. Some of them said, “Don't create him,” while others urged, “create him,” as it is written, "Lovingkindness and truth met, justice and peace kissed" (Psalms 85:11). Lovingkindness said, “Create him because he will do acts of loving kindness.” Truth said, “Don't create him, because he is full of lies.” Justice said, “Create him because he will perform acts of justice.” Peace said, “Don't create him, because he is full of conflict.” So what did God do? God held Truth and cast it to the ground, as it is written, "And truth will be sent to the earth" (Daniel 8:12). The ministering angels said before the Holy One, "Sovereign of the Universe! Why do you despise Your seal [truth]? Let Truth arise from the earth!" Hence it is written, "Let truth spring up from the earth." (Psalms 85:12)…While the ministering angels were arguing with each other and disputing with each other, the Holy One created the first human. God said to them, "Why are you arguing? Adam has already been created."

בראשית רבה ח׳:ד׳

(ד) אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, רָאָה צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, אָמַר אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ רְשָׁעִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְאִם לֹא אֶבְרָא אוֹתוֹ הֵיאַךְ צַדִּיקִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְלִיג דַּרְכָּן שֶׁל רְשָׁעִים מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים א, ו): כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד, אִבְּדָהּ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו וְשִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים וּבְרָאוֹ. רַבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶן: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ אָמְרוּ לוֹ, אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן צַדִּיקִים עוֹמְדִים מִמֶּנּוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים, כִּי הוֹדִיעַ ה' דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד, אִבְּדָהּ מֵהֶם, גִּלָּה לָהֶם שֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹמְדִים מִמֶּנּוּ וְלֹא גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים הֵימֶנּוּ, שֶׁאִלּוּ גִּלָּה לָהֶם שֶׁהָרְשָׁעִים עוֹמְדִים הֵימֶנּוּ לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּבָּרֵא.

Bereshit Rabbah 8:4

R. Berekiah said : When the Holy One, blessed be He, came to create Adam, He saw righteous and wicked arising from him. Said He: 'If I create him, wicked men will spring from him; if I do not create him, how are the righteous to spring from him?' What then did the Lord do ? He removed the way of the wicked out of His sight and associated the quality of mercy with Himself and created him, as it is written, For the Lord regards the way of the righteous, but the way of the wicked "tobed" — 'shall perish" (Ps. I, 6): what does 'tobed' mean? He destroyed it (ibbedah) from before His sight and partnered with the quality of mercy and created him (man). R. Hanina did not say thus, but [he said that] when He came to create Adam He took counsel with the ministering angels, saying to them, 'Let us make man/ 'What shall his character be?' asked they. 'Righteous men shall spring from him/ He answered, as it is written, 'For the Lord knows (yodea') the way of the righteous,' which means that the Lord made known (announced) (hodia') the way of the righteous to the ministering angels; 'But the way of the wicked shall perish': He destroyed [hid] it from them.

God revealed to them that the righteous would arise from him, but He did not reveal to them that the wicked would spring from him, for had He revealed to them that the wicked would spring from him; the quality of Justice would not have permitted him to be created.

פרקי דרבי אליעזר י״ג:א׳

(א) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. אמרו מלאכי השרת לפני הב"ה רבון כל העולמים מה אדם ותדעהו אדם להבל דמה אין לו אלא עפרו משלו אמר להם מה שאתם כלכם מקלסים אותי בעליונים הוא מייחד אותי בתחתונים ולא עוד אלא יכולים אתם לעמוד ולקרות שמות לכל הבריות שבראתי ועמדו ולא יכלו מיד עמד אדם וקרא שמות לכל שנ' ויקרא אדם שמות לכל הבהמה, וכאן כיון שראו מלאכי השרת שבו לאחוריהם אמרו מלאכי השרת אם אין אנו באים בעצה על אדם זה שיחטא לפני בוראו אין אנו יכולין בו.

Pirkei DeRabbi Eliezer 13:1

(1) THE SERPENT IN PARADISE
"ENVY, cupidity, and ambition remove man (Adam) from the world." The ministering angels spake before the Holy One, blessed be He, saying: Sovereign of all Worlds! "What is man, that thou shouldst take note of him?" (Ps. cxliv. 3). "Man (Adam) is like unto vanity" (ibid. 4), upon earth there is not his like. (God) answered them: Just as all of you praise Me in the heights of heaven so he professes My Unity on earth, nay, moreover, are you able to stand up and call the names for all the creatures which I have created? They stood up, but were unable (to give the names). Forthwith Adam stood up and called the names for all His creatures, as it is said, "And the man gave names to all cattle" (Gen. ii. 20). When the ministering angels saw this they retreated, and the ministering angels said: If we do not take || counsel against this man so that he sin before his Creator, we cannot prevail against him.

This text seems to provide a motive for the angels to want Adam to fail- What is it and why do you think this is?

פרקי דרבי אליעזר י״ג:ב׳

(ב) והיה סמאל שר גדול בשמים והחיות מארבע כנפים ושרפים משש כנפים וסמאל משנים עשר כנפים מה עשה סמאל לקח כת שלו וירד וראה כל הבריות שברא הב"ה בעולמו ולא מצא בהם חכם להרע כנחש שנ' והנחש היה ערום והיה דמותו כמין גמל ועלה ורכב עליו והתורה היתה צועקת ואומרת מה סמאל עכשו נברא העולם עת למרוד במרום בעת במרום תמידייא רבון כל העולמים תשחק לסוסו ולרכבו.

Pirkei DeRabbi Eliezer 13:2

(2) Sammael was the great prince in heaven; the Chayyot had four wings and the Seraphim had six wings, and Sammael had twelve wings. What did Sammael do? He took his band and descended and saw all the creatures which the Holy One, blessed be He, had created in His world and he found among them none so skilled to do evil as the serpent, as it is said, "Now the serpent was more subtle than any beast of the field" (ibid. iii. 1). Its appearance was something like that of the camel, and he mounted and rode upon it. The Torah began to cry aloud, saying, Why, O Sammael! now that the world is created, is it the time to rebel against the Omnipresent? Is it like a time when thou should lift up thyself on high? The Lord of the world "will laugh at the horse and its rider" (Job xxxix. 18).

פרקי דרבי אליעזר י״ג:ג׳

משל למה הדבר דומה, לאדם שיש בו רוח רעה כל מעשים שהוא עושה וכל דברים שהוא מדבר מדעתו הוא מדבר והלא אינו עושה אלא מדעת רוח רעה שיש עליו כך הנחש כל מעשים שעשה וכל דברים שדבר לא דבר אלא מדעתו של סמאל עליו הכתוב אומר ברעתו ידחה רעה.

Pirkei DeRabbi Eliezer 13:3

A parable, to what is the matter like? To a man in whom there was an evil spirit. All the deeds which he does, or all the words which he utters, does he speak by his own intention? Does he not act only according to the idea of the evil spirit, which (rules) over him? So (was it with) the serpent. All the deeds which it did, and all the words which it spake, it did not speak except by the intention of Sammael. Concerning him, the Scripture says, "The wicked is thrust down in his evil-doing" (Prov. 14:32).

פרקי דרבי אליעזר י״ג:ה׳

דן דין נחש בינו לבין עצמו ואמ' אם הולך אני ואומ' לאדם יודע אני שאינו שומע לי שהאיש לעולם קשה שנ' והאיש רע מעללים אלא הולך אני ואומר לחוה שהאשה שאני יודע שהיא שומעת לי שהנשים נשמעית לכל הבריות שנ' פתיות ובל ידעה מה והלך הנחש ואמר לאשה וכי אתם מצווים על פירות האילן אמר להן הן שנ' ומפרי העץ אשר בתוך הגן כיון ששמע הנחש דבריה של חוה מצא לו פתח להכנס אמ' לה אין צווי זה אלא עין הרע כי בשעה שאתם אוכלים ממנו תהיו כמהו אלהים מה הוא בורא יחיד שני עולמות אף אתם יכולים לבראות עולמות ולהחריב עולמות מה הוא ממית ומחיה אף אתם יכולים להמית ולהחיות שנ' כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם.

Pirkei DeRabbi Eliezer 13:5

The serpent argued with itself, saying: If I go and speak to Adam, I know that he will not listen to me, for a man is always hard (to be persuaded), as it is said, "For a man is churlish and evil in his doings" (1 Sam. 25:3); but behold I will speak to Eve, for I know that she will listen to me; for women listen to all creatures, as it is said, "She is simple and knoweth nothing" (Prov. 9:18). The serpent went and spake to the woman: || Is it (true that) you also have been commanded concerning the fruit of the tree? She said (to him): Yes, as it is said, "Of the fruit of the tree which is in the midst of the garden" (Gen. 3:8). And when the serpent heard the words of Eve, he found a way through which he could enter (to approach her), so he said to her: This precept is nought else except the evil eye, for in the hour when ye eat thereof, ye will be like Him, a God. Just as He creates worlds and destroys worlds, so will ye be able to create worlds and to destroy worlds. Just as He slays and brings to life, so also will ye be able to kill and to bring to life, as it is said, "For God doth know that in the day ye eat thereof, then your eyes shall be opened" (Gen. 3:5).

פרקי דרבי אליעזר י״ג:ז׳

הלך הנחש ואמ' לאשה הרי נגעתי בו ולא מתי, אף את תגעי בו ולא תמותי, והלכה האשה ונגעה בו באילן וראתה מלאך המות בא כנגדה אמרה אוי לי שנגעתי עכשיו אנכי מתה והב"ה עושה אשה אחרת ונותנה לאדם אלא אנכי גורמת לו שיאכל עמי אם אמות נמות שנינו ואם אחיה נחיה שנינו ולקחה מפירות האילן ואכלה ונתנה לאישה כיון שאכל אדם מפירות האילן ראה את עצמו ערום ונפקחו עיניו וקהו שיניו, אמ' לה מהו שהאכלתני שעיני נפקחו וקהו שיני עלי כשם שקהו שיני כן יקהו שיני כל הדורות:

Pirkei DeRabbi Eliezer 13:7

The serpent went and said to the woman: Behold, I touched it, but I did not die; thou also mayest touch it, and thou wilt not die. The woman went and touched the tree, and she saw the angel of death coming towards her; she said: Woe is me ! I shall now die, and the Holy One, blessed be He, will make another woman and give her to Adam, but behold I will cause || him to eat with me; if we shall die, we shall both die, and if we shall live, we shall both live. And she took of the fruits of the tree, and ate thereof, and also gave (of its fruits) to her husband, so that he should eat with her, as it is said, "And she took of the fruit thereof, and did eat; and she gave also unto her husband with her" (Gen. 3:6). When Adam had eaten of the fruit of the tree, he saw that he was naked, and his eyes were opened, and his teeth were set on edge. He said to her: What is this that thou hast given me to eat, that my eyes should be opened and my teeth set on edge? Just as my teeth were set on edge, so shall the teeth of all generations be set on edge.

שבת פ״ח ב:ז׳

ואמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה׳ אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים

Shabbat 88b:7

And Rabbi Yehoshua ben Levi said: When Moses ascended on High to receive the Torah, the ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, what is one born of a woman doing here among us? The Holy One, Blessed be He, said to them: He came to receive the Torah. The angels said before Him: The Torah is a hidden treasure that was concealed by you 974 generations before the creation of the world, and you seek to give it to flesh and blood? As it is stated: “The word which He commanded to a thousand generations” (Psalms 105:8). Since the Torah, the word of God, was given to the twenty-sixth generation after Adam, the first man, the remaining 974 generations must have preceded the creation of the world. “What is man that You are mindful of him and the son of man that You think of him?” (Psalms 8:5). Rather, “God our Lord, how glorious is Your name in all the earth that Your majesty is placed above the heavens” (Psalms 8:2). The rightful place of God’s majesty, the Torah, is in the heavens.

שבת פ״ח ב:ח׳

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר רבי נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה אנכי ה׳ אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלקים אחרים בין הגוים אתם שרויין שעובדין

Shabbat 88b:8

The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Provide them with an answer as to why the Torah should be given to the people. Moses said before Him: Master of the Universe, I am afraid lest they burn me with the breath of their mouths. God said to him: Grasp My throne of glory for strength and protection, and provide them with an answer. And from where is this derived? As it is stated: “He causes him to grasp the front of the throne, and spreads His cloud over it” (Job 26:9), and Rabbi Naḥum said: This verse teaches that God spread the radiance of His presence and His cloud over Moses. Moses said before Him: Master of the Universe, the Torah that You are giving me, what is written in it? God said to him: “I am the Lord your God Who brought you out of Egypt from the house of bondage” (Exodus 20:2). Moses said to the angels: Did you descend to Egypt? Were you enslaved to Pharaoh? Why should the Torah be yours? Again Moses asked: What else is written in it? God said to him: “You shall have no other gods before Me” (Exodus 20:3). Moses said to the angels: Do you dwell among the nations who worship

שבת פ״ט א:א׳-ב׳

עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא שנאמר ה׳ אדנינו מה אדיר שמך וגו׳ ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות אף מלאך המות מסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר על העם ואומר ויעמד בין המתים ובין החיים וגו׳ אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע:

Shabbat 89a:1-2

idols that you require this special warning? Again Moses asked: What else is written in it? The Holy One, Blessed be He, said to him: “Remember the Shabbat day to sanctify it” (Exodus 20:8). Moses asked the angels: Do you perform labor that you require rest from it? Again Moses asked: What else is written in it? “Do not take the name of the Lord your God in vain” (Exodus 20:7), meaning that it is prohibited to swear falsely. Moses asked the angels: Do you conduct business with one another that may lead you to swear falsely? Again Moses asked: What else is written in it? The Holy One, Blessed be He, said to him: “Honor your father and your mother” (Exodus 20:12). Moses asked the angels: Do you have a father or a mother that would render the commandment to honor them relevant to you? Again Moses asked: What else is written in it? God said to him: “You shall not murder, you shall not commit adultery, you shall not steal.” Moses asked the angels: Is there jealousy among you, or is there an evil inclination within you that would render these commandments relevant? Immediately they agreed with the Holy One, Blessed be He, that He made the right decision to give the Torah to the people, and as it is stated: “God our Lord, how glorious is Your name in all the earth” (Psalms 8:10), while “that Your majesty is placed above the heavens” is not written because the angels agreed with God that it is appropriate to give the Torah to the people on earth. Immediately, each and every one of the angels became an admirer of Moses and passed something to him, as it is stated: “You ascended on high, you took a captive, you took gifts on account of man, and even among the rebellious also that the Lord God might dwell there” (Psalms 68:19). The meaning of the verse is: In reward for the fact that they called you man, you are not an angel and the Torah is applicable to you, you took gifts from the angels. And even the Angel of Death gave him something, as Moses told Aaron how to stop the plague, as it is stated: “And he placed the incense, and he atoned for the people” (Numbers 17:12). And the verse says: “And he stood between the dead and the living, and the plague was stopped” (Numbers 17:13). If it were not that the Angel of Death told him this remedy, would he have known it?

חגיגה ט״ז א:ה׳-ז׳

ת"ר ששה דברים נאמרו בשדים: שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם. שלשה כמלאכי השרת: יש להם כנפים כמלאכי השרת וטסין מסוף העולם ועד סופו כמלאכי השרת, ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת יודעין. ס"ד אלא שומעין מאחורי הפרגוד כמלאכי השרת. ושלשה כבני אדם: אוכלין ושותין כבני אדם, פרין ורבין כבני אדם, ומתים כבני אדם.

Chagigah 16a:5-7

The Rabbis taught: Six things were said about demons: three like the servicing angels, and three like people. Three like the servicing angels: They have wings like the servicing angels, they fly from one end of the world to its [other] end like the servicing angels, and they know what will happen in the future like the servicing angels. They know [on their own], you might have thought; Rather, They hear from behind the curtain like the servicing angels. And three like humans: They eat and drink like humans, they are fruitful and multiply [ie. they have children] like humans, and they die like humans.

אבות דרבי נתן י״ב:ו׳

רודף שלום כיצד מלמד שיהא אדם רודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד (כדרך שהיה אהרן רודף שלום בישראל בין כל אחד ואחד שנאמר (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו: ר׳ שמעון בן אלעזר אומר) אם יושב אדם במקומו ושותק היאך רודף שלום בישראל בין כל א׳ וא׳ [אלא יצא ממקומו ויחזור בעולם וירדוף שלום בישראל] שנאמר (שם) בקש שלום ורדפהו. הא כיצד בקשהו ממקומך רדפהו למקום אחר אף הקב״ה עשה שלום במרום ואיזה שלום עשה הקב״ה במרום שלא קרא עשרה גבריאל עשרה מיכאל עשרה אוריאל עשרה רפאל כדרך שבני אדם קורין עשרה ראובן עשרה שמעון עשרה לוי עשרה יהודה שאלמלא עשה כדרך שבני אדם עושים כיון שקרא לאחד מהם באין לפניו ומתקנאין זה בזה אלא קרא גבריאל אחד מיכאל אחד כיון שקרא אחד הם באו לפניו ומשגרו לכל מקום שירצה ומנין שיראים זה את זה ומכבדין זה את זה וענותנין מבני אדם שבשעה שפותחין את פיהם ואומרים שיר זה אומר לחבירו פתח אתה שאתה גדול ממני וזה אומר לחבירו פתח אתה שאתה גדול ממני. לא כדרך שבני אדם עושין שזה אומר לחבירו אני גדול ממך וזה אומר לחבירו אני גדול ממך. וי״א כתות כתות הן כת אחת אומרת לחברתה פתחי את שאת גדולה ממני שנאמר (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר:

Avot D'Rabbi Natan 12:6

Pursue peace. How so? This teaches that a person should pursue peace in Israel between everyone (in the way that Aaron would pursue peace in Israel between everyone, as it says [Psalms 34:15], “Turn from evil, and do good; seek peace and pursue it.”
Rabbi Shimon ben Elazar would say:) If a person stays quietly in his place, how can he pursue peace in Israel between everyone? [Rather, he should go out from his place and into the world and pursue peace in Israel,] as it says, “Seek peace and pursue it.” How does this work? Seek it where you are, and pursue it in some other place. Even the Holy Blessed One made peace in the heights, for He did not call ten angels Gabriel, ten angels Michael, ten angels Uriel, and ten angels Raphael, in the way humans do, calling ten people Reuben, ten people Shimon, ten people Levi, and ten people Judah. For if He had done as humans do, when He called one of them, they all would have come, and then become jealous of one another. So instead, He called only one angel Gabriel and one Michael, and when He calls any one of them, [that angel] comes before Him, and He dispatches the angel wherever He desires. And how do we know that they revere one another, and respect one another, and are humbler than human beings? Because when they open their mouths to sing a song, one of them says to the other: You should begin, for you are greater than I, and then the other one says: No, you should begin, for you are greater than I. This is not the way it is with human beings. Every person says to another: I am greater than you, and the other person responds: No, I am greater than you.
And some say they spoke in groupings [of angels]. One grouping would say to the other: You all should begin, for you are greater than we, as it says (Isaiah 6:3), “And this one called out to that one and said….”