וְהָיָה אִם־שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל־מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת־ה' אֱלֹקֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃
על פי ספר דברים הגשם תלוי במצבו הרוחני של עם ישראל ומשקף אותו.
הליכה בדרך ה' = ברכה = גשם.
הזנחת דרך ה'= קללה = עצירת גשמים.
המשנה במסכת תענית קובעת הלכות המגדירות כיצד יש לבקש גשמים (מה לומר, מתי ואיך) וגם כיצד יש להתענות במצב של בצורת. התענית היא דרך לכפר על החטאים שגרמו לעצירת הגשמים, ומעוררת תהליך של תשובה.
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד?
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין:
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַּרְא הָאֱלֹקִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם, אֶלָּא (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:
המשנה שמתמקדת במעשה ובהלכה מכניסה לתוך סדר התענית "דברי כיבושין" שמטרתם לכוון את הציבור אל העיקר והלב. לא קריעת הבגד והתענית עיקר, אלא תשובה וקריעת הלב.
טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו (תהלים קמה, ט)...
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר: טוֹב ה' לַכֹּל, וּמֵרַחֲמָיו הוּא נוֹתֵן לִבְרִיּוֹתָיו.
רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי אַבָּא בַּר אָבִין בְּשֵׁם רַב אַחָא לְמָחָר שְׁנַת בַּצֹּרֶת בָּאָה וְהַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.
בְּיוֹמֵי דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא הָיוּ צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְתַעֲנִית.
אָתוֹן לְגַבֵּיהּ אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי גְּזָר תַּעֲנִיתָא,
גָּזַר תַּעֲנִיתָא.
יוֹם קַדְמָאי יוֹם ב' יוֹם ג' וְלָא נְחַת מִטְרָא,
עָאל וְדָרַשׁ לְהוֹן.
אֲמַר לְהוֹן: בָּנַי הִתְמַלְּאוּ רַחֲמִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. עַד שֶׁהֵן מְחַלְּקִין צְדָקָה לַעֲנִיֵּיהֶם, רָאוּ אָדָם אֶחָד נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ.
אָתוֹן לְגַבֵּיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ: רַבִּי, מָה אֲנַן יָתְבִין הָכָא וַעֲבֵרְתָּא הָכָא.
אֲמַר לָהֶן מָה רְאִיתֶם?
אָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ אָדָם פְּלוֹנִי נוֹתֵן מָעוֹת לִגְרוּשָׁתוֹ.
שְׁלַח בַּתְרֵיהוֹן וְאַיְיתִינוֹן לְגוֹ צִבּוּרָא.
אָמַר לֵיהּ: מָה הִיא לָךְ זוֹ?
אָמַר לוֹ: גְּרוּשָׁתִי הִיא.
אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה נָתַתָּ לָהּ מָעוֹת?
אָמַר לוֹ: רַבִּי, רָאִיתִי אוֹתָהּ בְּצָרָה וְהִתְמַלֵּאתִי עָלֶיהָ רַחֲמִים.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגְבִּיהַּ רַבִּי תַּנְחוּמָא פָּנָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מָה אִם זֶה שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו מְזוֹנוֹת רָאָה אוֹתָהּ בְּצָרָה וְנִתְמַלֵּא עָלֶיהָ רַחֲמִים, אַתָּה שֶׁכָּתוּב בְּךָ (תהלים קמה, ח): חַנּוּן וְרַחוּם, וְאָנוּ בְּנֵי יְדִידֶיךָ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתְמַלֵּא עָלֵינוּ רַחֲמִים.
מִיָּד יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִתְרַוָּה הָעוֹלָם.
תרגום מארמית:
בימיו של רבי תנחומא היו צריכין ישראל לתענית.
באו אצלו, אמרו לו: רבי גזור תענית,
גזר תענית יום ראשון, יום שני, יום שלישי, ולא ירד גשם.
נכנס ודרש להם, אמר להם: בני התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים.
עד שהן מחלקין צדקה לענייהם ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.
באו אצלו ואמרו לו: מה אנו יושבים פה והמעשה שם?
אמר להם: מה ראיתם?
אמרו לו: ראינו אדם פלוני נותן מעות לגרושתו,
שלח אחריהם והביאם.
אמר לו: מה היא לך זו?
אמר לו: גרושתי היא.
אמר לו: מפני מה נתת מעות לגרושתך?
אמר לו: ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים.
הגביה רבי תנחומא פניו למעלה ואמר: ריבון כל העולמים, זה שאין לזו עליו מזונות,
ראה אותה בצרה ונתמלא רחמים עליה,
אתה שכתוב בך חנון ורחום ואנו בניך בני ידידיך בני אברהם יצחק ויעקב,
על אחת כמה וכמה שתימלא עלינו רחמים,
מיד ירדו גשמים ונתרווח העולם.
- כיצד הסיפור מרחיב את מגמת המשנה?
- מה הוא הדבר שגרם לפתיחת שערי מטר?
- מהו ההבדל ביחס לגשם בין ספר דברים והמדרש בבראשית רבה?
ספר דברים מניח את התשתית של שכר ועונש לגבי הגשם. הגשם הוא שיקוף של הקשר של עם ישראל לאלוקיו.
על גבי תשתית זו המשנה, וביתר שאת, גם המדרש בבראשית רבה מלמדים אותנו להתרחק מטקסיות חיצונית. תשובה ותענית שמטרתן היא טקס מאגי להורדת גשמים- הן ריקות וחסרות. הטיפות מתמלאות, מתעבות ויורדות, כשבני האדם מתמלאים זה לזה רחמים.
קישור לפודקאסט התכנית "אלה הדברים" עם ד"ר שמואל פאוסט ב"כאן תרבות".
התכנית כולה עוסקת בגשם ובבקשת גשמים. במדרש שבדף זה עוסק פאוסט מדקה 1:30 עד 7:40.