3. "הכל מעלין" - הגמרא, חלק ראשון - שיעור וחזרה

בשיעור הקודם קראנו את המשנה שאותה לומדים האמוראים בסוגיה זו. כעת, בואו נקרא את הגמרא. ראשית, האמוראים מנסים לברר מדוע נאמר "הכל מעלין"? מה ה-הכל הזה כולל?

כתובות ק״י ב:ט׳-י״ג

גמ׳ "הכל מעלין" - לאתויי מאי? לאתויי עבדים.
ולמאן דתני עבדים בהדיא, לאתויי מאי? לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה.
"ואין הכל מוציאין" - לאתויי מאי? לאתויי עבד שברח מחוצה לארץ לארץ, דאמרינן ליה: זבניה הכא וזיל!", משום ישיבת ארץ ישראל.
"הכל מעלין לירושלים" - לאתויי מאי? לאתויי מנוה היפה לנוה הרעה,
"ואין הכל מוציאין" - לאתויי מאי? לאתויי אפילו מנוה הרעה לנוה היפה, ואיידי דתנא רישא "אין מוציאין" תנא סיפא נמי "אין מוציאין":

Ketubot 110b:9-13

GEMARA: The mishna stated: All can force the members of their family to ascend. The Gemara asks: This inclusive phrase serves to include what case? The Gemara answers: It comes to include slaves, i.e., Hebrew slaves as well may be coerced to immigrate to Eretz Yisrael with their master’s family against their will. The Gemara asks: And according to the one whose text of the mishna expressly teaches the case of slaves, this phrase comes to include what case? As stated later in the Gemara, there are some editions of the mishna that state that this halakha applies equally to men, women, and slaves. The Gemara answers: It comes to include one who moves from a pleasant residence to a noxious residence, i.e., one may coerce his family to ascend to Eretz Yisrael even from a good residence abroad to an inferior one in Eretz Yisrael. § The mishna further taught: But all may not remove others. Once again the Gemara asks: This phrase comes to include what case? The Gemara answers: It comes to include a Canaanite slave who ran away from his master and came from outside Eretz Yisrael to Eretz Yisrael, as we say to the master: Sell your slave here, in Eretz Yisrael, and then you may go and return abroad, but you may not take the slave abroad with you, due to the mitzva of settling Eretz Yisrael. § The mishna taught: All may force others to ascend to Jerusalem. The Gemara asks once again: This phrase comes to include what case? The Gemara answers: It comes to include a move from a pleasant residence elsewhere in Eretz Yisrael to a noxious residence in Jerusalem. § The mishna taught: And all may not remove them from Jerusalem. The Gemara asks: This phrase comes to include what case? The Gemara answers: It comes to include even a move from a noxious residence to a pleasant residence. The Gemara adds: And since the tanna of the mishna taught: But one may not remove, in the first clause, he also taught: But one may not remove, in the latter clause, despite the fact that this halakha could have been inferred from the first clause.

לכאורה, נוכל להסיק מהשורה הראשונה, שאפילו עבד יכול לכפות על אדונו עלייה לארץ ישראל. זו נראית מסקנה מאד נועזת של הגמרא. איך אפשר לקיים דבר כזה? בואו נראה כיצד פירש רש"י את הדברים:

"לאתויי עבדים" - היה לו עבד עברי, ילך העבד אחריו על כרחו

כיצד מפרש רש"י את הגמרא? האם הוא מחזק אותה, או סותר אותה?
(לא בטוחים מי זה רש"י ומתי הוא חי ופעל? קראו כאן על רש"י, וכאן על פירוש רש"י לתלמוד)

הנה פירוש שטיינזלץ לדברים אלו (אגב, שימו לב שאם תלחצו פשוט על המקור עצמו, מהתלמוד, ייפתחו לכם משמאל אפשרויות שונות לקישורים, ובהן גם פירוש שטיינזלץ):

על לשון המשנה "הכל מעלין"שואלים: לאתויי מאי [להביא, להוסיף את מה]נאמרה לשון זו? ומשיבים: לאתויי [להביא]עבדים שגם עבד עברי עולה בעל כורחו עם משפחת האדון.

ושואלים: ולמאן דתני [ולמי ששנה] במשנה להלן עבדים בהדיא [במפורש], אם כן תוספת זו לאתויי מאי [להביא את מה]? ומשיבים:לאתויי [להביא] מנוה היפה לנוה הרעה,שמותר להעלות ממקום טוב בחוץ לארץ למקום רע בארץ ישראל.

ועוד "ואין הכל מוציאין" לאתויי מאי [להביאאת מה]? — לאתויי [להביא] עבד כנענישברח מחוצה לארץ לארץ, דאמרינן ליה[שאומרים לו, לאדון]: זבניה הכא וזיל [מכור אותו כאן בארץ ולך], ואל תוציאנו חזרה לחוץ לארץ, משום ישיבת ארץ ישראל, שאנו מעוניינים שירבו יושביה.

הלשון במשנה "הכל מעלין לירושלים" לאתויי מאי [להביא את מה]? — לאתויי[להביא] שרשאי להוציא אף מנוה היפהבמקום אחר בארץ ישראל לנוה הרעהבירושלים.

"ואין הכל מוציאין" לאתויי מאי? [להביא אתמה]? — לאתויי [להביא] שאין מוציאים מירושלים למקום אחר אפילו בארץ ישראל ואפילו מנוה הרעה לנוה היפה. ואיידי דתנא רישא [ומתוך ששנה בתחילה] "אין מוציאין" תנא סיפא נמי [שנה בסוף גם כן]"אין מוציאין", למרות שאין הדבר נחוץ ואפשר היה ללמוד זאת מדיוק הדברים.

כיצד מפרש שטיינזלץ את הגמרא ה-"בעייתית" בנושא העבד? כמו הגמרא, או כמו רש"י?

למעבר להמשך הגמרא, לחצו כאן.