(22) The LORD spoke to Moses: (23) Speak to Aaron and his sons: Thus shall you bless the people of Israel. Say to them: (24) The LORD bless you and protect you! (25) The LORD deal kindly and graciously with you! (26) The LORD bestow His favor upon you and grant you peace! (27) Thus they shall link My name with the people of Israel, and I will bless them.
אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי. אמרי כל חד וחד מינן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה. פתח חד מינייהו ואמר: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי: "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך. חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי, ובין שחלמו לי חבירי, ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיה מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה." ומסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן. ואי לא, לימא הכי: "אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום. יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום." פתח אידך ואמר האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה ולימא הכי אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא שנאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וגו׳ אל תקרי עלי עין אלא עולי עין רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה פתח אידך ואמר האי מאן דחליש יומא קמא לא לגלי כי היכי דלא לתרע מזליה מכאן ואילך לגלי כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי ומאן דסני לי לחדי לי וכתיב בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
The Gemara relates: Ameimar and Mar Zutra and Rav Ashi were sitting together. They said: Let each and every one of us say something that the other has not heard. One of them began and said: One who saw a dream and does not know what he saw should stand before the priests when they lift their hands during the Priestly Blessing and say the following:
Master of the Universe, I am Yours and my dreams are Yours,
I dreamed a dream and I do not know what it is.
Whether I have dreamed of myself, whether my friends have dreamed of me or whether I have dreamed of others,
if the dreams are good, strengthen them and reinforce them like the dreams of Joseph.
And if the dreams require healing,
heal them like the bitter waters of Mara by Moses our teacher, and like Miriam from her leprosy,
and like Hezekiah from his illness, and like the bitter waters of Jericho by Elisha.
And just as You transformed the curse of Balaam the wicked into a blessing,
so transform all of my dreams for me for the best.
And he should complete his prayer together with the priests so the congregation responds amen both to the blessing of the priests and to his individual request. And if he is not able to recite this entire formula, he should say:
Majestic One on high, Who dwells in power,
You are peace and Your name is peace.
May it be Your will that You bestow upon us peace. Another began and said: One who enters a city and fears the evil eye should hold the thumb [zekafa] of his right hand in his left hand and the thumb of his left hand in his right hand and recite the following: I, so-and-so son of so-and-so, come from the descendants of Joseph, over whom the evil eye has no dominion, as it is stated: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]; its branches run over the wall” (Genesis 49:22). Do not read it as alei ayin; but rather, read it as olei ayin, who rise above the eye and the evil eye has no dominion over him. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: Derive it from here, from what is stated in Jacob’s blessing of Joseph’s sons: “And let them grow like fish into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16): Just as fish in the sea are covered by water and the evil eye has no dominion over them as they cannot be seen, so too the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them. And if he is concerned about his own evil eye, lest it damage others, he should look at the side of his left nostril. Another began and said: One who is sick should not reveal it on the first day of his illness so that his luck should not suffer; from there on he may reveal it. Like that which Rava does when he falls ill; on the first day he does not reveal it, from there on he says to his servant: Go out and announce: Rava is sick. Those who love me will pray that God have mercy on me and those who hate me will rejoice over my distress. And it is written: “Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles; lest the Lord see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him” (Proverbs 24:17–18). The joy of my enemy over my distress will also assist my healing.
(א) רבש"ע שאומרים בשעת נשיאת כפים ובו סעיף אחד:
מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ניקום קמי כהני בשעה שעולין לדוכן ונימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו' ויכוין דלסיים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום: הגה ובמקום שאין עולים לדוכן יאמר כל זה בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום ויסיים בהדי שליח צבור שיענו הקהל אמן [הר"ן פרק הרואה]:
ביאור הלכה, או"ח ק"ל:א'
מאן דחזא - לאפוקי מי שלא חלם לו בלילה שלפניו לא יאמר. אך במדינותינו שנושאין כפים רק ברגל צ"ל הרבון כמו שכתבתי במ"ב ועיין במחה"ש שכתב דביו"ט שני אין לומר הרבון מי שלא חלם לו בלילה שלפניו ועל חלומות של כל השנה הרי כבר אמר מאתמול עי"ש והעולם אין נוהגין כן ואפשר דחוששין שמא חלמו אחרים עליהם בלילה זו ואף לפ"ז לא יתחיל מרבון דהאיך יאמר חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא והוא לא חלם כלל אלא יתחיל מיהי רצון וכו' שיהיו כל חלומותי וכו':
ומשני דחזי ולא ידע מאי חזי - אדם טוב מראין לו חלום טוב ועד שלא יקיץ משתכח ממנו כדי שלא ישמח:
רי"ף, ברכות מ"ג ע"א
האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מה הוא אי טבא אי בישא הוא ליזיל וליקום בהדי כהני ויאמר רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם ויתקיימו כחלומותיו של יוסף ואם צריכין רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע וכצרעת מרים וכצרעת נעמן וכחליו של חזקיהו וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע עלינו לברכה כן תהפוך לי את חלומותי לטובה ויהיו לשלום וניכוון (בס"י איתא ונסיים) וניסק בהדי כהני ויימרון כולי עלמא אמן וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורת שלום שים שלום עלינו:
חידושי אגדות מהרש"א, ברכות נ"ה ע"ב
מאן דחזא חלמא ולא ידע כו'. היינו שמשתכח הימנו כדלעיל, אבל הזוכר החלום וידע ביה הא קאמר ביה דיטיבנו בפני ג'. ואמר דלימא הכי כו' אם טובים הם כו' לפי שהחלומות גם אם הוא מראה לטוב אפשר שיתהפך ע"י פתרון, וכן במראה רע יתהפך לטוב ע"י הפתרון, כהנהו חלומות דפתר בר הדיא לאביי ורבא. ולזה יאמר אם מראה החלום שאיני יודע אותו אם הוא טוב חזקם ואמצם שיתקיימו בי לטובה ולא יתהפכו לרעה, כחלומותיו של יוסף הצדיק שנשתהו כ"ב שנים ונתקיימו לטובה ולא נתהפכו לרעה כפי מחשבת אחיו לפותרו לרעה. ואם הם חלומות שמראים לרעה וצריכין רפואה שהוא פתרון לטובה רפאם כמי מרה כו' שנתהפכו מי מרה למתוקים ע"י עץ מר, כמ"ש "ויורהו ה' עץ זה הרדופני" וכן מי יריחו ריפא אלישע במלח, וכמ"ש במכילתא "וישלך שם מלח" ב"ו במתוק מרפא את המר אבל מי שאמר והיה העולם לא כן אלא במר מתקן המר, וכמרים מצרעתה דהיינו שנתהפכה רפואתה לטובה שנעשית נערה כדאמרי' פ"ק דסוטה (יב.), וכחזקיהו מחליו שנגזר עליו שימות קודם זמנו ונתהפך רפואתו לטובה להוסיף לו ט"ו שנים כמפורש בקרא, ומסיים כשם שהפכת קללת כו' כן הפוך כל חלומותי המראים לרעה שיהיו פתרונם לטובה. ומסיים בהדי כהני כו' היינו בסוף כל פסוק שמסיימין והיינו שאומרים ג"פ כן ע"פ הכוונה דלעיל דאחר שמסיימין פסוק ראשון וישמרך דהיינו מן המזיקין הוא נגד חלום הבא ע"י מזיקין, ובפסוק שני יאר ה' וגו' ויחנך היינו נגד חלום הבא מן המערכת השמים, ובפסוק שלישי ישא ה' וגו' וישם לך שלום מחלום הבא ע"י מלאכי מעלה:
(א) וידבר ה' אל משה לאמר וגו' כה תברכו את בני ישראל וגו' עד ויהיה ביום כלות משה... ואני כבר כתבתי על פסוק "ויהי כי זקן יצחק" שהברכה שם משותף כי יש ממנה מהשם יתברך לנבראיו והיא השפעה והטבה, כמו שנאמר "וה' ברך את אברהם בכל" ברכת ה' היא תעשיר. ויש ברכה שהיא מהנבראים אליו יתברך והיא הלול ושבח כמו "ויברך דוד את ה' אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי" ודומיהם. ויש ברכה שהיא מהנבראים קצתם לקצתם והיא אינה שפע כמו ברכת השם לנבראיו ולא שבח והודאה כברכת הברואים לבורא, אבל תפלה ובקשת רחמים על המתברך שישפיע עליו הקדוש ברוך הוא מברכתו. ולזה נאמר כאן "דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם" רוצה לומר שלא יחשבו אהרן ובניו שהם מברכים ומשפיעים בעצם ואמת הברכה העליונה על ישראל כי אינם אלא מתפללים בלבד על ברכתם וזהו "אמור להם" שיהיה ענינם אמירה ותפלה עליהם בלבד לא דבר אחר. ואמר "יברכך ה' וישמרך" שהיא ברכה בעניני הגוף שיברך וישפיע עליהם טובות הרבה בני חיי ומזוני. וישמור אותם שלא יחסרו מהם שכל דבר נוסף צריך שמירה כי להיות הדגלים באים להלחם בשבעת העממים היו צריכים ברכה ושמירה רבה. ולפי שהיה הפסוק הזה נאמר על טובות הגוף לכן באו בו שתי תיבות בלבד זולת השם המפורש והם "יברכך וישמרך." ואמר "וישמרך" אחר "יברכך" לפי שיברכך נאמר על העושר והתוספת בטובות הגשמיות ומפני שפעמים רבות יש עושר שמור לבעליו לרעתו יוצרכו לשמירה. והפסוק השני ברך אותם בטובות הנפשיות מהדעה והחכמה באמרו "יאר ה' פניו אליך ויחנך" שיאיר על נפשם אור השכל כמו שאמר "באורך נראה אור," ויחנך כי היה מתת אלקים וחסדו אשר חנן אלקים את עבדיו וכמו שאמר "אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה." וכן אמר "וחנותי את אשר אחון." ולהיות החנינה מיוחדת להשכלת הנפש וחכמתה תקנו ז"ל בתפלתנו לומר אתה חונן לאדם דעת. ובעבור שהיה הפסוק השני הזה בטובות הנפשיות לכן באו בו ד' תיבות זולת השם הנכבד והם יאר פניו אליך ויחנך. גם שמפני שאמר "יברכך וישמרך" השמירה האמתית היא שלא להסב פנים מן הנשמר, על כן אמר אחריו "יאר ה' פניו אליך" כי באור פני מלך חיים ובפסוק השלישי באו מלבד השם הנכבד שש תיבות שהן "ישא פניו אליך וישם לך שלום." לפי שהוא כולל לשני השלמויו' יחד הגופני והנפשיי, ולכך היה מספר תיבותיו כמספר שני פסוקים הראשונים יחד, כי הפסוק הזה רומז אל ההשגחה האלהית על הגוף ועל הנפש יחד עד שיגיעו אל תכלית ההצלחה והוא המכונה בנשיאות הפנים שהוא הפך הסתרת הפנים, כי דבקות ההשגחה משלים לגוף ולנפש גם כן כמו שאמר "ופניתי אליכם" שהוא הפך אעלים עיני מכם, ואמר "וישם לך שלום" שהוא מאמר כולל לשיהיה שלום ביניהם לא קטטות ולא חלוק מלכיות ושיהיה להם אורך ימים ושנות חיים שלום בגופים בין ליחותיו ויסודותיו. ונכלל בשלום גם כן חיי עולם הבא כמו שאמר "יבא שלום ינוחו על משכבותם." הנה אם כן יוכללו בברכות הקצרות האלה כל מיני הטובות איש לא נעדר ולפי שהכהנים היו בזה מברכים במקרה מצד שיתפללו לשם על ברכתם של ישראל והמברך האמתי להם היה הקב"ה בהשפעתו. לכן אמר "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" רוצה לומר הנה הכהנים אין בהם אלא הדבור והתפלה שישימו ויזכירו שמי המיוחד לי על בני ישראל, "ואני אברכם" באמת הברכה וההשפעה ממני היא ולא מהם. זהו הדרך הנכון בעיני בפי' הברכה הזאת...
(חמשה וששה ועשרה סימן): חמשה אחד מששים. אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש אחד מששים לגיהנם, דבש אחד מששים למן, שבת אחד מששים לעולם הבא, שינה אחד מששים למיתה, חלום אחד מששים לנבואה.
The numbers five, six, and ten are mnemonics for the categories to follow. The Gemara says: There are five matters in our world which are one-sixtieth of their most extreme manifestations. They are: Fire, honey, Shabbat, sleep, and a dream. The Gemara elaborates: Our fire is one-sixtieth of the fire of Gehenna; honey is one-sixtieth of manna; Shabbat is one-sixtieth of the World-to-Come; sleep is one-sixtieth of death; and a dream is one-sixtieth of prophecy.
תורת חיים, ב"ק נה., ד"ה הרואה הספד
...וטעם הענין שהחלום הרע מתבטל ומתהפך לטובה בשעת ברכת כהנים כשאומר רבש"ע אני שלך וכו' נראה לפי שהחלום הוא אחד מששים בנבואה וידוע שכל דבר רע בטל בששים וברכת כהנים כדמות נבואה היא שהכהן העולה לדוכן לברך את ישראל הרי הוא כמתנבא דענין הנבואה הוא שמכריז ומשמיע לעם מה שצוהו השם מגזרת ניב שפתים אף הכהן מכריז ומשמיע מה שצוהו השם לאמר לישראל הברכות הללו ולהכי כשם שבשעה שהנביא מתנבא השכינה שורה עליו ואין הנביא מדבר אלא הקב"ה אף הכהן בשעה שעולה לדוכן השכינה שורה עליו דמהאי טעמא אמרו חכמים ז"ל דאסור להסתכל בכהנים בשעה שעולין לדוכן ואין הכהנים מברכין אלא הוא יתברך כמ"ש ואני אברכם. וכיון שהחלום אחד מששים בנבואה הוא לכך מי שרואה חלום רע ורוצה שתתבטל נבואה קטנה אשר ראה בחלומו בששים חלקים נבואה טובה ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ומתנבאים נבואה גמורה כדפירש' ויפרש חלומו לפני השם בסוף כל ברכה בשעה שחלה עליו נבואת הכהנים ויאמר אני שלך וחלומותי שלך וכו' כדי שתתערב נבואתו הקטנה בתוך נבואה גמורה של הכהנים ותתבטל בששים ותתהפך להיות ברכה כמו ברכת כהנים וזהו מהו שיש ס' אותיות בברכת לחלום רע נבואה קטנה שמתבטל בששים חלקים נבואה שבברכת כהנים.
ונראה דמה שנהגו כל העולם לומר רבש"ע אני שלך וכו' חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא וכו' בכל יום טוב ויום טוב בשעה שהכהנים עולין לדוהן לאו שפיר עבדי דאטו כולי עלמא רואי חלומות ביום טוב נינהו דלא אמרו בפרק הרואה אלא האי מאן דחזי חלמא ליקום קמי כהני וכו' לפי שבימיהן הוו כהני פרסי ידייהו בכל יום ויום לכך אמרו שהרואה חלום בלילה יעמוד לפני הכהנים בשחרית בשעה שעולים לדוכן ויאמר רבונו של עולם וכו' אבל במדינותינו דלא פרסי כהני ידייהו אלא בי"ט לכך הרואה חלום רע ביום טוב יאמר רבונו של עולם וכו' ומי שלא ראה לא יאמר אותו וליכא למימר דמה שנהגו כל העולם לאומרו משום דמסתמא כל אדם רואין חלומות רעות בשאר כל ימות השנה לכך מבטלין אותן ביו"ט דהא ודאי דאין ביטול מועיל אלא בו ביום כשראה החלום כדאשכחן בתענית חלום דאין התענית מבטלו אלא כשמתענה בו ביום. ועוד דלישנא דחלום חלמתי ואיני יודע מה הוא משמע דיודע בבירור שחלם לו חלןם ולא קאי אסתם חלומות שהאדם רואה בשאר ימות השנה לכך נראה שאין לאומרו אלא מי שראה חלום רע ביום טוב או יאמר רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך יהי רצון מלפניך וכו' חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא וגם בזה יש לגמגם...