(ו) וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי׃
דבר אחר: ולקחתם אגודת אזוב כלומר אני עושה אתכם אגודה לעצמי, אף על פי שאתם שפלים כאזוב, שנאמר (שמות יט, ה): והייתם לי סגולה מכל העמים. וטבלתם בדם אשר בסף מה ראה הקדוש ברוך הוא להגן עליהם בדם? כדי לזכור להם דם מילת אברהם, ובשני דמים ניצולו ישראל ממצרים, בדם פסח ובדם מילה, שנאמר (יחזקאל טז, ו): ואומר לך בדמיך חה' ואומר לך בדמיך חי''', בדם פסח ובדם מילה. והגעתם אל המשקוף, בזכות אברהם. ואל שתי המזוזות, בזכות יצחק ויעקב, ובזכותם ראה את הדם ולא יתן המשחית:
הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצות שיתעסקו בהם כדי שיגאלו שנאמר... ואת ערום ועריה וגו' ערום מכל מצות
נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך..."
(מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא בא פרשה ה ד"ה והיה לכם).
בפסח אחד שנא' (שמות יב, ו) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים וכי כל הקהל כולם שוחטים, והלא אינו שוחט אלא אחד? אלא מכאן שכל ישראל יוצאים בפסח אחד!
רב ושמואל ורב אסי איקלעו לבי שבוע הבן ואמרי לה לבי ישוע הבן רב לא עייל קמיה דשמואל
ור"ת פי' שנולד שם בן ועל שם שהולד נושע ונמלט ממעי אמו, כדכתיב והמליטה זכר (ישעיהו סו ז) נקט לשון ישועה, והיו רגילין לעשות סעודה.
