אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁבָּא נֹחַ לִטַּע כֶּרֶם, בָּא שָׂטָן וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה נוֹטֵעַ? אָמַר לוֹ: כֶּרֶם. אָמַר לוֹ: מַה טִּיבוֹ? אָמַר לוֹ: פֵּרוֹתָיו מְתוּקִים, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים, וְעוֹשִׂין מֵהֶן יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹת, דִּכְתִיב: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ (תהלים קד, טו). אָמַר לוֹ שָׂטָן, בֹּא וְנִשְׁתַּתֵּף שְׁנֵינוּ בְּכֶרֶם זֶה. אָמַר לוֹ: לְחַיֵּי.

מֶה עָשָׂה שָׂטָן? הֵבִיא כֶבֶשׂ וַהֲרָגוֹ תַּחַת הַגֶּפֶן, אַחַר כָּךְ הֵבִיא אֲרִי וַהֲרָגוֹ שָׁם, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא חֲזִיר וַהֲרָגוֹ, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קוֹף וַהֲרָגוֹ תַּחַת הַכֶּרֶם וְהִטִּיפוּ דָמָן בְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם וְהִשְׁקוּהוּ מִדְּמֵיהֶן. רָמַז לוֹ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה אָדָם מִן הַיַּיִן, הֲרֵי הוּא תָּם כְּכֶבֶשׂ זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם, וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה. שָׁתָה כְּהֹגֶן, הֲרֵי הוּא גִּבּוֹר כָּאֲרִי וְאוֹמֵר אֵין כְּמוֹתוֹ בָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁתָה יוֹתֵר מִדַּי, נַעֲשָׂה כַּחֲזִיר מִתְלַכְלֵךְ בְּמֵי רַגְלַיִם וּבְדָבָר אַחֵר. נִשְׁתַּכֵּר, נַעֲשָׂה כְּקוֹף עוֹמֵד וּמְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וּמוֹצִיא לִפְנֵי הַכֹּל נִבְלוּת הַפֶּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה. וְכָל זֶה, אֵרַע לְנֹחַ הַצַּדִּיק. מָה, נֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֵּרַשׁ שִׁבְחוֹ, כָּךְ. שְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.