הרעיון המרכזי של הסוגיה:
סוגיה זו עוסקת במקורו של מנהג הקידושין, בהגדרתו (אחרי השידוכין ולפני הנישואין) ובעיקר בקשר בין המציאות, שקורה ומתרחשת, ובין הרצון למסד אותה. הסוגיה חוזרת ומתארת מה קורה בשטח, וכיצד חכמים ניסו להכניס את הדברים לתוך כללים, עוד מימי התנ"ך, דרך המשנה ועד ימי השולחן ערוך וההגהות עליו. ברקע הדברים, שמירה על הרעיון הבסיסי שלפיו מדובר בעסקה כלכלית: הבעל מביא איתו את יכולתו להתפרנס, והאשה מביאה איתה נכסים מבית אביה (וזו הנדוניה). כחלק מעסקה או מהסכם זה, האשה עוברת (וזהו ענין "נקנית") אל הבעל ממשפחת אביה ו/או אחיה הבוגרים, ואת זאת לומדים חכמים ממנהג המׂהַר המקראי.
מיקום הסוגיה ברצף ההוראה
סוגיה זו פותחת רצף של סוגיות העוסקות בצד הפורמאלי של הנישואין. לפניה עסקנו בזוגיות ואף בדילמות הנגזרות מן החיים המשותפים. כעת אנחנו באים לעסוק במיסוד הזוגיות, ובדרכים השונות לעשות זאת. עיסוק זה יימשך גם בסוגיות 7 ו-8.
שלד המהלך של הסוגיה
היחידה פותחת בקטע מ-"משנה תורה" של הרמב"ם, מפני שהוא מתאר את המצב שהיה - כך לדבריו - עוד לפני מתן תורה, ומתאר את התורה כממסדת ענין חברתי קיים, וכמנהיגה הסדרים תרבותיים מחייבים. לאחר מכן הקטע מהמשנה מתאר באופן כללי את דרכי הקידושין, ומובאת בו המחלוקת בין בית הלל ובין בית שמאי באשר לסכום המינימלי שבו מקדשים אישה. מעניין להתעכב על כך ששתי הדעות המובאות כאן באשר לכך; הן שתיהן בעלות היגיון פנימי ראוי: לדעת בית שמאי יש לקבוע סכום מינימלי כדאי שהקידושין יהיו מכובדים וראויים, ולדעת בית הלל עדיף לקבוע סכום קטן ככל האפשר, כדי לא למנוע מאף אדם את הזכות לקדש אשה, גם אם הוא עני ביותר (...ובמה יפרנסהּ? ישאלו בית שמאי).
בקטע מהשולחן ערוך מציינים שחכמים אסרו על נישואי ביאה, אבל על כך שלמרות זאת עדיין היה מי שנהג כך, ומעבר למכות שבית הדין היה גוזר עליו, לא ניתן היה למנוע זאת, וקידושיו היו תקפים. בהמשך מובאת הערתו המרתקת של הרמ"א, שאמנם מכיר את התופעה, אבל טוען שמעולם לא ראה ולא שמע על מקרה שבו אכן הִכּוּ מישהו שנהג כך.
יש כאן שוב המתח שבין ההלכה והמציאות, שאותו ראינו כבר מהקטע הראשון. בעוד שבקטע הראשון ההלכה מרסנת את המציאות, וקובעת כללים לקידושי אשה, הרי שלפי הקטע האחרון ההלכה אינה מצליחה אפילו לכפות את הסנקציות שקבעה על התנהגות מסוימת, קל וחומר שאינה מצליחה להפסיק התנהגות זאת כלל.
מושגים, אישים, מונחי לימוד…
אישים
רמב"ם
רמ"א
מושגים
בית הלל ובית שמאי
קידושי כסף, קידושי שטר וקידושי ביאה
"פרוטה ושווה פרוטה"
יבמה וייבום
מכת מרדות
מונחי הדיון התלמודי
הרחבות ותוספות
אפשר לעורר דיון על המרחק מאז ועד היום שלפיו "האשה נקנית" (כשם הפרק). כולן - או רובן - רוצות להתחתן ולחיות בזוגיות, אבל האם כולן רוצות להיקנות? מה היתרונות ומה החסרונות של גישה זו? בתרגום ללשון ימינו נשאל: עד כמה נישואין כיום הם עסקה כלכלית מחושבת, שבה הזוג והוריו בודקים לפני כן האם זוג זה אכן יוכל לקיים את עצמו כלכלית, או שהכל לפי האהבה, ואם יש אהבה - הפרנסה כבר תבוא...?
ניתן להתייחס הן למסורות בתרבויות ובדתות שונות, והן לביטוי של הדבר בתרבות הפופולרית, על רקע תנועות ומאבקים לשוויון בין נשים לגברים. איזה שוויון יכול להיות כאן? אולי קידושים הדדיים? האם דבר זה נוגד את הרעיון הבסיסי של ההלכה (כפי שמופיע למשל בקטע ממשנה תורה), או שאולי מקיים אותו בצורה לא פחות טובה?
אפשר להשתמש גם בשיר All the single ladies של ביונסה, בסייג שאולי עדיפה הגירסה המרוככת שלהלן על פני הסרט המעט-יותר-מדי-מיני-לשיעורי-תושב"ע, שמהווה את הקליפ המקורי של הזמרת.
למעבר למדריך המפורט לחצו כאן.