הרעיון המרכזי של הסוגיה:
בימינו משמש בד"כ המונח אירוסין לתקופה שבין קבלת הצעת הנישואין לבין החתונה עצמה.
במובן ההלכתי, משמעות המונח אירוסין הוא קידושין.
למעשה, מתחת לחופה מתבצעים בימינו שני טקסים:
1. טקס אירוסין/קידושין, ההופך את המתקדשת לאשת איש ואוסר אותה על כל אדם אחר.
2. טקס נישואין, שבעקבותיו עוברים בני הזוג לגור יחד ונחשבים נשואים. (ומותרים זה לזו מבחינת יחסי אישות)
בתקופת המשנה והתלמוד, היתה הפרדה בין טקס האירוסין/קידושין לבין טקס הנישואין, ובין שני הטקסים היה עובר פרק זמן. לאחר טקס האירוסין/קידושין האשה נחשבה לאשת איש אבל היתה אסורה על המקדש מבחינת יחסי אישות. רק לאחר שהיה מתבצע טקס הנישואין,ף היו עוברים בני הזוג לגור באותו בית, והיו מותרים זו לזה מבחינת יחסי אישות.
בסוגיה שלנו מתואר נוסח הברכה שנאמרה בטקס האירוסין ובעקבותיה הפכה האשה למקודשת
מיקום הסוגיה ברצף ההוראה
אנו מגיעים לסוגיה זו, לאחר שסיימנו את הדיון בדרכים להתקדש (כסף, שטר, ביאה), ולהשתחרר מן הקידושין (גט, מות הבעל, חליצה ומות היבם ליבמה). סוגיה זו מתחילהרצף של סוגיות העוסקות בפן הטקסי של מעשה הקידושין והנישואין (כללי הטקס).
שלד המהלך של הסוגיה
-ברכת האירוסין מתבצעת בבית שבו גרה הכלה (בד"כ בית אביה), ואילו ברכות הנישואין מתבצעות בבית הבעל. מכאן שמדובר בשני טקסים נפרדים שאינם נערכים באותו מקום ברצף.
-נוסח ברכת האירוסין שמצטטים האחים לבית רב אדא (ברכה קצרה), משמו של רב יהודה:
ברכה לאל על שקידש אותנו במצוות ונתן לנו את מצוות העריות (איסור יחסי אישות עם נשים נשואות או שיש לנו עמן קרבת דם), ואסר עלינו לקיים יחסי אישות עם נשים מאורסות (ברגע שהן מאורסות/מקודשות הן אסורות על כל יתר הגברים, ואשה מקודשת שטרם עברה טקס נישואין, אסורה אפילו על המקדש/הארוס), ועל כך שהתיר לנו לקיים יחס אישות עם נשותינו לאחר טקס הנישואין.
- הסיומת של ברכת האירוסין,שמוסיף רב אחא בנו של רבא, כשגם הוא לטענתו מצטט את רב יהודה. (הופך את בהרכה לברכה ארוכה)
מושגים, אישים, מונחי לימוד…
אישים
רב יהודה
מושגים
ברכה קצרה, ברכה ארוכה
מונחי הדיון התלמודי
הרחבות ותוספות