יע"ל לסוגיה 25 - הדדיות בנישואין: זכויות מול חובות

הרעיון המרכזי של הסוגיה:

לבעל יש חובות כלפי אשתו (מדאורייתא ומדרבנן), על מנת לאזן מעט ולמנוע מתחים ("איבה") תיקנו חכמים שיהיו לבעל גם זכויות.

על מנת להבין את זכויות הבעל עורכת המשנה השוואה בין זכויות האב בכל הנוגע לביתו הקטנה ובין זכויות הבעל.

בנוסף יש התייחסות לזכויות בני הזוג לוותר/ לא לוותר על זכויותיהם.

מיקום הסוגיה ברצף ההוראה

בסוגיות האחרונות למדנו על חובות הבעל לאשתו, נלמד בסוגיה זו על זכויות הבעל מאשתו.

בסוגיה הבאה נלמד על מלאכות שהאישה צריכה לבצע, כלומר חובותיה שלה בנישואין.

שלד המהלך של הסוגיה

משנה: מפרטת את זכויות האב מביתו הקטנה ומתמקדת בפירות (רווחים) מרכוש בבעלות הבת/האישה (כגון נכסים שירשה מאבי אימה) .

האב אינו רשאי ליהנות מהרווחים הללו ואילו הבעל רשאי ליהנות מהם.

הדדיות – עפ"י המשנה , בתמורה לזכות זו מתחייב הבעל במזונותיה, פרקונה (פדיון משבי) ובמימון קבורתה (המינימום – שני נגנים ומקוננת)

גמרא, כתובות מ"ז: הברייתא מרחיבה ומציינת שיש הדדיות בין מספר חובות לזכויות.

דיון בגמרא – בברייתא חסרה התייחסות לפירות...

גמרא, כתובות נ"ח: רב קובע שהאישה רשאית לוותר על מזונותיה אם ברצונה לשמור לעצמה את הרווחים ממעשה ידיה

.ההדדיות שהוצגה במקורות מעניקה לאישה זכות להחליט מה "משתלם" לה יותר

מושגים, אישים, מונחי לימוד…

אישים

רבי יהודה (בר אלעאי)

רב הונא

רב

מושגים

האב זכאי

מעשה ידיה

פירות

פירקונה

כתובתה

מזוני עיקר

איבה

הרשות בידה

מונחי הדיון התלמודי

תנו רבנן

חסורי מחסרא והכי קתני

קסבר

הרחבות ותוספות

"פותחים סוגרים " שולחן ערוך אבן העזר, הלכות כתובות, סימן ס"ט – מומלץ ביותר ללמד לפחות את סעיף ד'

(א) במה מתחייב האדם לאשתו ובניו ובו ז"ס:
כשנושא אדם אשה מתחייב לה בעשרה דברים וזוכה בה בד' דברים אפי' לא נכתבו:

(ב) אלו הן הי' דברים מזונותיה וכסותה ועונתה ועיקר כתובתה ורפואתה ולפדותה אם נשבית וקבורתה ולהיות נזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה ולהיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שיתארסו ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשים כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם:

(ג) אלו הם הד' מעשה ידיה ומציאתה ופירותיה וירושתה:

(ד) מעשה ידיה כנגד מזונותיה לפיכך אם אמרה איני נזונית ואיני עושה שומעין לה: הגה וע"ל סימן פ' י"א דכל אשה האומרת איני ניזונית ואיני עושה נתבטלה התקנה ואינה יכולה לחזור בה ולומר אני ניזונית ואני עושה (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הרא"ה) ויש חולקין (הר"י כ"ג) וכל שאינה ניזונית אין לה כסות דהוא בכלל המזונות (שם בהר"ן) אבל הבעל שאמר איני זנך ואיני נוטל מעשה ידיך אין שומעין לו (אבל יוכל לומר צאי מעשה ידיך במזונותיך ומה שאינו מספיק אשלים לך (הר"ן פרק המדיר):

(ה) אם היא אומרת איני נותנת לך פירות ואיני חפצה שתפדני אם אשבה אין שומעין לה כדי שלא תתערב בין הכותים וכן בירושה וקבורה אין אחד מהם יכול לומר איני קובר ואיני יורש אלא קובר ויורש (ר"ן פ' נערה):

(ו) התנה הבעל שלא יתחייב מא' מהדברים שהוא חייב בהם או שהתנית האשה שלא יזכה הבעל בא' מהדברים שהוא זוכה בהם התנאי קיים חוץ מג' דברים שאין התנאי מועיל בהם ואלו הם עונתה ועיקר כתובתה וירושתה:

(ז) זה שאמרנו שאין תנאי מועיל להסתלק מירושתה היינו במתנה עמה אחר שנשאה או קודם שאירסה אבל במתנה עמה בעודה ארוסה מהני (וע"ל סי' צ"ב אמרו רז"ל אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה) (הגהות מיי' פט"ו בשם תנא דבי אליהו):

(1) When a man marries a woman, he is obligated to her in ten things, and he merits [is owed] from her in four things, even if it is not written.

(2) These are the ten: her food, her clothing, her regular sexual relations, the core of her Ketubah, her healing, to redeem her if she is captured, her burial, that she be sustained from his possessions and live in his house after his death the whole time she is a widow, that her children be sustained after his death until they are engaged, that her sons from him inherit her ketubah more than their portion of inheritance that is with their siblings.

(3) These are the four: the work of her hands, what she finds, her fruits, and her inheritance.

(4) The work of her hands corresponds to her sustenance. Therefore, if she says "I will not be sustained, and I will not produce" we listen to her. Rema: See further in Section 80. There are those that say that every woman who says "I will not be sustained, and I will not produce", the enactment is nullified, and she can't rescind and say "I will be sustained, and I will produce." (Bet Yosef in the name of the Ran who writes in the name of the Ra'ah) and there are those who disagree (Rabenu Yerucham chapter 23, halacha 5). And all who are not sustained are not obligated to be clothed, which is in the category of sustenance (there in the Ran). But the husband who says "I will not sustain her, and I will not take the work of her hands" - we don't listen to. But, he can say put out [sell] the work of your hands for your food, and what isn't covered I will pay (Ran Ketubot Chapter 7)

(5) If she says, "I will not give you fruits, and I don't want you to redeem me if I'm taken captive" we don't listen to her, so that she shouldn't be mixed in with the Kutim [non-Jews]. Rema: and also with inheritance and burial, neither can say I will not be bury and I will not inherit, in any case [the obligation remains] to bury and inherit.

(6) If the husband makes a condition that he will not be obligated in one of the things that he is obligated in, or the wife makes a condition that he will not acquire one of the things that he acquires, the condition stands. Except for three things where conditions are not effective: her regular sexual relations, the core of her Ketubah, and her inheritance.

(7) That which is said, that conditions are not effective to remove her inheritance - this is when he makes the condition after the marriage or before the engagement, but when he makes the condition with her while they are engaged, it is effective. Rema: Look farther on in section 92. Our Rabbis of blessed memory said: "There is no fitting woman except one who does the will of her husband." (Hagot Maimoni chapter 15 in the name of Tanna d'bei Eliyahu)

מזונות האשה - שיחה עם עורכת הדין אודליה אלטמן (5 דקות)

"משום איבה" - אישה צריכה לדאוג לבעל שלה (2 דקות) – סרטון כפתח לדיון על חובות האישה לבעלה, אז והיום. (מומלץ מאד למורה לצפות בסרטון בטרם הקרנתו לכיתה, ולהפעיל שיקול דעת, האם מתאים).