הִמֹּ֣לוּ לַיהֹוָ֗ה וְהָסִ֙רוּ֙ עָרְל֣וֹת לְבַבְכֶ֔ם אִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִָ֑ם פֶּן־תֵּצֵ֨א כָאֵ֜שׁ חֲמָתִ֗י וּבָעֲרָה֙ וְאֵ֣ין מְכַבֶּ֔ה מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶֽם׃
Open your hearts to the LORD, Remove the thickening about your hearts— O men of Judah and inhabitants of Jerusalem— Lest My wrath break forth like fire, And burn, with none to quench it, Because of your wicked acts.
וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃
Cut away, therefore, the thickening about your hearts and stiffen your necks no more.
ומלתם את ערלת לבבכם. להתרחק מהתאוות העבות והכבדות כערל' גם יתכן להיות פירושו לטהר הלב עד שיבין האמת:
Circumsize the foreskin of your hearts by distancing yourselves from desires, which are as thick and as heavy as a foreskin. Perhaps the idiom also means: Purify your heart, so that it will understand the truth.
דרש ר' עוירא ואיתימא ר' יהושע בן לוי שבעה שמות יש לו ליצה"ר הקב"ה קראו רע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו משה קראו ערל שנאמר (דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם דוד קראו טמא שנאמר (תהלים נא, יב) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא
§ Rabbi Avira, and some say Rabbi Yehoshua ben Levi, taught: The evil inclination has seven names. The Holy One, Blessed be He, called it evil, as it is stated: “For the inclination of a man’s heart is evil from his youth” (Genesis 8:21). Moses called it uncircumcised, as it is stated: “And circumcise the foreskin of your hearts” (Deuteronomy 10:16). David called it impure, as it is stated: “Create for me a pure heart, O God” (Psalms 51:12); by inference, there is an impure heart that is the evil inclination.
וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. אָמַר, עַד עַכְשָׁו אֲנִי תָּמִים, אִם אֲנִי מָל אֶהְיֶה חָסֵר. חָמֵשׁ עָרְלוֹת הֵן, אַרְבַּע בָּאָדָם וְאֶחָד בָּאִילָן. עָרְלַת הָאֹזֶן כְּתִיב בָּהּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם (ירמיה ו, י). עָרְלַת הַלֵּב, דִּכְתִיב: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם (דברים י, טז). עָרְלַת לָשׁוֹן, דִּכְתִיב: עֲרַל שְׂפָתָיִם (שמות ו, יב). עָרְלַת בָּשָׂר, דִּכְתִיב: וּמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם (בראשית יז, יא). אִם אָמוּל אֶחָד מֵאֵלּוּ, נִמְצֵאתִי חָסֵר מֵאֵבָרַי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁאַתָּה תָמִים שָׁלֵם, אַתָּה חָסֵר מֵחֲמִשָּׁה אֵבָרִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַד שֶׁלֹּא תָמוּל, הָיָה שִׁמְךָ אַבְרָם, א' אֶחָד, ב' שְׁנַיִם, ר' מָאתַיִם, מ' אַרְבָּעִים, הֲרֵי מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה. וּמִנְיַן אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, מוּל וֶהְיֵה תָמִים. כְּשֶׁמָּל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. הוֹסִיף לוֹ ה', חֲמִשָּׁה, מִנְיַן רַמַ״ח אֵבָרִים. לְפִיכָךְ וֶהְיֵה תָמִים.
When the Holy One, blessed be He, told Abraham: Walk before Me, and be thou wholehearted (Gen. 17:1), Abraham began to wonder. He said to himself: “Surely, until now I have been whole in body, but if I circumcise myself I shall be incomplete. There are five prepuces, four in a man and one on a tree. The prepuce of the ear, as it is written: Behold, their ear is uncircumcised (Jer. 6:10); the prepuce of the heart, as it is written: Remove the obduracy of your heart (Deut. 10:16); the prepuce of the tongue, as it is said: Of uncircumcised lips (Exod. 6:12); the prepuce of the flesh, as it is written in this verse: Ye shall be circumcised in the flesh of your foreskin (Gen. 17:1). If I should circumcise any one of these prepuces, my organs will be incomplete.” The Holy One, blessed be He, asked him: “Why do you believe that you are whole? In fact you lack five limbs. Before you were circumcised, your name was Abram: The alef in your name is one, the bet two, the resh two hundred, and the mem forty, and that totals two hundred and forty-three. However, Man’s limbs total two hundred and forty-eight. Circumcise yourself and you will be whole.” After he was circumcised, the Holy One, blessed be He, said to Him: No longer is your name Abram; henceforth it will be Abraham (ibid., v. 5). He added a heh, which equals five, to his name, making a total of two hundred forty-eight, corresponding to the number of limbs in the human body. Hence Scripture says: Be thou whole.
ומלתם את ערלת לבבכם. פחיתות המדות והיצירה מגדר השוייתם יקרא ערלה, כי כל ערלה תוספת חסרון, וכל מי שהוא ערל לב אין בו כח לקבל המושכלות ולהבין דרך האמת.
. ומלתם את ערלת לבבכם, “You shall ‘circumcise’ the foreskin surrounding your heart.“ The term ערלה is applied when the Torah or the prophet wants to describe a negative character trait, a trait which inhibits development of a personality to its full potential. Anyone who is burdened with such an impediment to his personality development cannot truly embrace the commandments we know as the מצות המושכלות and to understand their true value.
(ח) עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ (פ)
(8) For this, put on sackcloth, Mourn and wail; For the blazing anger of the LORD Has not turned away from us.
(א) וַיְהִ֧י דְבַר־יְהוָ֛ה אֶל־יוֹנָ֖ה שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ (ב) ק֛וּם לֵ֥ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה וִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ אֶת־הַקְּרִיאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃ (ג) וַיָּ֣קָם יוֹנָ֗ה וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־נִֽינְוֶ֖ה כִּדְבַ֣ר יְהוָ֑ה וְנִֽינְוֵ֗ה הָיְתָ֤ה עִיר־גְּדוֹלָה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים מַהֲלַ֖ךְ שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃ (ד) וַיָּ֤חֶל יוֹנָה֙ לָב֣וֹא בָעִ֔יר מַהֲלַ֖ךְ י֣וֹם אֶחָ֑ד וַיִּקְרָא֙ וַיֹּאמַ֔ר ע֚וֹד אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְנִֽינְוֵ֖ה נֶהְפָּֽכֶת׃ (ה) וַֽיַּאֲמִ֛ינוּ אַנְשֵׁ֥י נִֽינְוֵ֖ה בֵּֽאלֹהִ֑ים וַיִּקְרְאוּ־צוֹם֙ וַיִּלְבְּשׁ֣וּ שַׂקִּ֔ים מִגְּדוֹלָ֖ם וְעַד־קְטַנָּֽם׃ (ו) וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶך נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קָם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃ (ז) וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃ (ח) וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחָזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃
(1) The word of the LORD came to Jonah a second time: (2) “Go at once to Nineveh, that great city, and proclaim to it what I tell you.” (3) Jonah went at once to Nineveh in accordance with the LORD’s command. Nineveh was an enormously large city a three days’ walk across. (4) Jonah started out and made his way into the city the distance of one day’s walk, and proclaimed: “Forty days more, and Nineveh shall be overthrown!” (5) The people of Nineveh believed God. They proclaimed a fast, and great and small alike put on sackcloth. (6) When the news reached the king of Nineveh, he rose from his throne, took off his robe, put on sackcloth, and sat in ashes. (7) And he had the word cried through Nineveh: “By decree of the king and his nobles: No man or beast—of flock or herd—shall taste anything! They shall not graze, and they shall not drink water! (8) They shall be covered with sackcloth—man and beast—and shall cry mightily to God. Let everyone turn back from his evil ways and from the injustice of which he is guilty.