הרעיון המרכזי של הסוגיה:
בסוגיה זו יש מתח, התנגשות, בין שני ערכים חשובים: מצד אחד ערך לימוד תורה ומצד שני ערך המשפחה. בסיפורים השונים מביאים לנו דוגמאות לחכמים שלא הצליחו לשלב את שני הערכים יחד ולכן הם ומשפחתם שילמו מחיר יקר. ניתן להביא את המתח שהיה קיים אז, לחיינו היום: פיתוח קריירה, השקעה בתארים מתקדמים, או בניית משפחה וגידול ילדים, והשאלה: איך משלבים בין השניים? מה הם המינונים הנכונים? ברור שלא כדאי שאחד יבוא על חשבון השני.
מיקום הסוגיה ברצף ההוראה.
בסוגיות הקודמות עסקנו בבניית התא המשפחתי. כעת, אחרי שאדם בנה לעצמו משפחה, עולים הקשיים שנובעים בין הרצונות של האדם מול הדרישות והלחצים שיש עליו כאיש / אשת משפחה: האחריות מול הרצון האישי. ברצף הלימוד אנו מראים מה הם האתגרים שעומדים בפני אנשים נשואים.
שלד המהלך של הסוגיה
נתחיל בהלכה - משנה מסכת כתובות קובעת כמה זמן מותר לגבר להיעדר מביתו ללא רשות אשתו .
אבל … החוק קובע דבר אחד ובמציאות חלק מהחכמים נהגו אחרת . חשוב לשאול למה חכמים רבים התעלמו מהחוק ? (עול הפרנסה ? זוגיות לא טובה ? תשוקה ללימודים ? כבוד וייחוס לחכמים מצד החברה?
בלימוד כל סיפור חשוב להסתכל על המסגרת הסיפור. רב רחומי - שמו של אדם ללא רחמים . היה רגיל להגיע ערב יום כיפור, מכאן שלא שכב עמה , לא היה מגע מיני ביניהם , אין כאן שום התחשבות באישה .
הוא ישב בעליית גג מקום גבוה - ונפל הכי נמוך . כוח הדמעה - יש כאן דגש על הפגיעה אסור לאדם לפגוע במכוון באדם אחר בטח ובטח כזו אשתו . כל עוד היא סבלה ולא נפגעה הוא היה בחיים ברגע שהיא נפגעה ובכתה רב רחומי שילם בחייו .
גם בסיפור על רבי חנניה בן חכינאי - רואים עד כמה החכם היה אדם לא אחראי , יצא ולא חזר לביתו אלא לאחר 12 שנים .כשחזר לא הכיר את ביתו או את הדרך לביתו , כשהגיע הביתה ואשתו נבהלה ומתה הוא מבין (בניגוד לרב רחומי) את הכאב והנזק שגרם למשפחתו ומבקש רחמים עליה . כי לא מגיע לה להיענש, אלא לו .
חמא בר ביסא - שוב חכם שלכאורה לומד מהטעות של חכם אחר , אך לא כך הוא . הוא נעדר מביתו 12 שנים כמו חנניה בן חכינאי וכל ההבדל שהלך לבית מדרש ובקש להודיע לאשתו על בואו. כאן יש סוג של התחשבות באישה ולכן שמים את הזרקור על הילד. אב שלא נמצא בבית 12 שנים הוא זר עבור הצאצא שלו ! מזלו של חמא בר ביסא שהיכולת ללמוד היא גנטית והגנים עברו וכמו כן כנראה הייתה תמיכה של הסבא בנכד הוא השקיע ולימד את נכדו בזמן שהאב זנח את משפחתו .
השלב הבא בלימוד מה קורה שהאישה מוכנה לשאת בנטל על מנת לקדם את בעלה ? כאשר זה הופך למאמץ משותף ? כשיש הסכמה שזה הדבר הנכון למשפחה ? שוב יש התנגשות טובת המשפחה מול ההקרבה האישית שלך המלווה בסבל רב לאורך שנים . היום אנחנו חיים בעולם שדוגל באי דחיית סיפוקים , הרצונות שלנו הם העיקר , ואילו בסיפור של רבי עקיבא ואשתו רחל מביאים דגם אחר של זוגיות שיש בו שבירת מוסכמות , סבלנות , הקרבה השקעה רבת שנים שגם הם ערכים שיש להעריך כי בסוף התהליך יש הצלחה והערכה גדולה
מושגים, אישים, מונחי לימוד…
אישים
רבי אליעזר
רב אדא בר אהבה
רב רחומי
רבי עקיבא
בן עזאי
מושגים
ברשות, לא ברשות
נח נפשיה
החוט המשולש לא במהרה ינתק
מונחי הדיון התלמודי
1. השיר "הבלדה על רב רחומי" של להקת "גימזו בלוז בנד" מספר את הסיפור על רב רחומי ואשתו בסגנון בלוז. מומלץ!
הרחבות ותוספות
2. ניתן להשמיע את השיר - "זמר שלוש התשובות" (מילים) אחרי לימוד הסיפור על רבי עקיבא. שיר זה - וכמובן הסיפור - יכולים להוות פתח לדיון על נאמנות, אהבה, תלות, וזוגיות בכלל.
3. בספרו של יונה פרנקל "עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה", בפרק השישי "תלמידי חכמים וביתם" קיימים יש ניתוחים ספרותיים נהדרים לסיפורי האגדה המוזכרים בסוגיה זו.
למעבר למדריך המפורט לחצו כאן.