הרעיון המרכזי של הסוגיה:
המתח בין האיש לאשה קיים עוד מבריאת האדם. בריאה זו מסופרת בספר בראשית בשני אופנִים: בפרק א' - בריאה משותפת, בו-זמנית, שבה שניהם נבראו כשווים, בפרק ב' – בריאה מדורגת, קודם האיש ואחריו האשה, שנוצרה ממנו, תלויה בו ונחותה ממנו.
מדרשי חז"ל מתמודדים עם שני הסיפורים הללו, ויש בדבריהם הד גם לתפיסות-עולם שהיו קיימות בתקופתם.
מיקום הסוגיה ברצף ההוראה
סוגיה זו פותחת את הספר. אנחנו פעמים רבות רוצים להראות כיצד הלכות – וגם מסורות סיפוריות – התפתחו מהתנ"ך, דרך התנאים, אל האמוראים, וכך הלאה. גם במקרה זה, נקודת המוצא שלנו היא התנ"ך ובריאת האיש והאשה. בפרק הבא נראה כיצד הדברים השפיעו על תפיסת הזוגיות.
שלד המהלך של הסוגיה
סיפור הבריאה הראשון, ואחריו מימרה מבבלי יבמות
סיפור הבריאה השני, ואחריו הערה פרשנית של אברבנאל
מדרש מ-"בראשית רבה" הקושר בין שני הסיפורים: בתחילה האיש והאשה נבראו ממש יחד, כאנדרוגינוס, ולאחר מכן אותו אנדרוגינוס נוּסר לשניים, וזו הבריאה המתוארת בפרק ב'; לפי המדרש היא המשכו של המסופר בפרק א', ואינה סיפור נפרד.
מושגים, אישים, מונחי דיון...
אישים
רבי אלעזר בן פדת
דון יצחק אברבנאל
מושגים
מדרש בראשית רבה
דרשה: הדרך מן הפסוק אל מדרשו
אנדרוגינוס
מונחי הדיון התלמודי
מיתיבי
הרחבות ותוספות
1. אפשר להתייחס לתמונת "בריאת האדם" של מיכלאנג'לו, מתִקְרַת הַקַּפֶּלָה הסיסְטינית בוותיקן. היכן האשה בתמונה?
2. כמו כן, אפשר להתייחס לשני השירים: "לכל אחד", (מילים) בהקשר פרק א',
ו-"לא טוב היות האדם לבדו" (מילים) בהקשר פרק ב'. כיצד כל אחד מהשירים הללו "מתכתב" עם הרעיון העיקרי בפרק?
3. לענין שני סיפורי הבריאה, והמסורת על בריאת אנדרוגינוס, שבהמשך נחצה לשניים, מומלץ מאד להשתמש בסרטון הבא:
4. מה יאמרו שני צידי האנדרוגינוס זה לזה, ביום שבו יפסיקו להיות גב אל גב, וייפגשו? התלמידה מיה כהן, ממקיף א' בבאר שבע, יצרה במסגרת פרוייקט מקורוק שיר שעוסק בשאלה הזו בדיוק, ונקרא "ברגע שבו ניפגש":
למעבר למדריך המפורט לחצו כאן.