Intro: Why do bad things happen to good people? For that matter, why does anything happen at all? Is there cause and effect?
The assumption of the High Holidays liturgy (ie. the Machzor) is that God is actively involved in the world and our own personal lives. It's not so straightforward in other Jewish sources.
(ב) בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם:
(2) At four times the world is judged: On Pesach, for the crops. On Shavuot, for the fruits of the tree. On Rosh Hashnah, all the world passes before Him like sheep, as it says, "He that fashioneth the hearts of them all, that considereth all their doings." (Psalms 33:15) And on Sukkot, they are judged for the water.
אמר רבא ואיתימא רב חסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' (איכה ג, מ) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה
Raba (another version : Rab Hisda) said : Should a man see sufferings come upon him, let him scrutinize his actions (to find a logical justification for his sufferings); as it is said, "Let us search and try our ways, and return to the Lord" (Lam. 3:40). ie. do Teshuvah.
If he has scrutinized his actions but found no justification, let him attribute them to neglect of Torah.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן, וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן. כַּמָּה יַעַבְרוּן, וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן, מִי יִחְיֶה, וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ, וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ, מִי בַמַּיִם, וּמִי בָאֵשׁ, מִי בַחֶרֶב, וּמִי בַחַיָּה, מִי בָרָעָב, וּמִי בַצָּמָא, מִי בָרַעַשׁ, וּמִי בַמַּגֵּפָה, מִי בַחֲנִיקָה, וּמִי בַסְּקִילָה, מִי יָנוּחַ, וּמִי יָנוּעַ, מִי יִשָּׁקֵט, וּמִי יְטֹּרֵף, מִי יִשָּׁלֵו, וּמִי יִתְיַסָּר, מִי יַעֲנִי, וּמִי יַעֲשִׁיר, מִי יֻשְׁפַּל, וּמִי יָרוּם. וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.
On Rosh Hashanah it is inscribed, and on Yom Kippur it is sealed - how many shall pass away and how many shall be born, who shall live and who shall die, who in good time, and who by an untimely death... who shall have rest and who wander, who shall be at peace and who pursued, who shall be serene and who tormented, who shall become impoverished and who wealthy, who shall be debased, and who exalted. But repentance, prayer and righteousness avert the severity of the decree.
This assertion of God's involvement creates a number of different theological problems:
1) Theodicy: If God is loving, omnipotent, and omniscient - why do we see so much evil happen in the world? Related: Tzadik v'Ra Lo - Why does someone who is righteous suffer? Shouldn't she enjoy the rewards of her righteous living? Similarly, why do some evil people seem to prosper? Shouldn't they suffer instead?
2) Free Will - If God is so actively in our lives and world history, and God is Omnipotent, doesn't that result in a lack of Free Will?
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל שנאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי תפלתם לא נאמר אלא תפלתי מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה׳ צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין ונענע לי בראשו וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי מנין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו דכתיב פני ילכו והנחתי לך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא אין דתניא ואל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה ויודע דעת עליון השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע אלא מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה והיינו דאמר להו נביא לישראל עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו׳ מאי למען דעת צדקות ה׳ אמר רבי אלעזר אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי בלעם הרשע שאלמלי כעסתי לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה׳ מלמד שכל אותן הימים לא זעם וכמה זעמו רגע וכמה רגע אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא רגע כמימריה ומנא לן דרגע רתח שנאמר כי רגע באפו חיים ברצונו ואי בעית אימא מהכא חבי כמעט רגע עד יעבר זעם ואימת רתח אמר אביי בהנך תלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא וקאי אחד כרעא כל שעתא ושעתא נמי קאי הכי כל שעתא אית ביה שורייקי סומקי בההיא שעתא לית ביה שורייקי סומקי ההוא מינא דהוה בשבבותיה דרבי יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעיה דערסא ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב תנא משמיה דרבי מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקדוש ברוך הוא: ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנאמר ורדפה את מאהביה וגו׳ ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה: ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו שנאמר הלוא בלכתך עמנו בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו שנאמר ונפלינו אני ועמך בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו שנאמר הודיעני נא את דרכיך אמר לפניו רבונו של עולם מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו אמר לו משה צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע רשע וטוב לו רשע בן צדיק רשע ורע לו רשע בן רשע: אמר מר צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק צדיק ורע לו צדיק בן רשע איני והא כתיב פקד עון אבות על בנים וכתיב ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אלא הכי קאמר ליה צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור ופליגא דרבי מאיר דאמר רבי מאיר שתים נתנו לו ואחת לא נתנו לו שנאמר וחנתי את אשר אחן אף על פי שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אף על פי שאינו הגון ויאמר לא תוכל לראות את פני תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה ופליגא דרבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן בשכר שלש זכה לשלש בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים בשכר כי ירא זכה לוייראו מגשת אליו בשכר מהביט זכה לותמנת ה׳ יביט: והסרתי את כפי וראית את אחרי אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין: ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו מנא לן ממשה רבינו שנאמר הרף ממני ואשמידם וגו׳ ואעשה אותך לגוי עצום אף על גב דבעא משה רחמי עלה דמלתא ובטלה אפילו הכי אוקמה בזרעיה שנאמר בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש וגו׳ ובני רחביה רבו למעלה וגו׳ ותני רב יוסף למעלה מששים רבוא אתיא רביה רביה כתיב הכא רבו למעלה וכתיב התם ובני ישראל פרו וישרצו וירבו:
Moses said before God: Master of the Universe. Why is it that the righteous prosper, the righteous suffer, the wicked prosper, the wicked suffer?...
God responds: The righteous person who prospers is a completely righteous person whose actions are entirely good and whose reward is entirely good both in this world and in the World-to-Come.
The righteous person who suffers is one who is not a completely righteous person. Because he does have some transgressions, he is punished in this world so that he will receive a complete reward in the World-to-Come.
The wicked person who prospers is one who is not a completely wicked person. God rewards him in this world for the good deeds that he performed, so that he will receive a complete punishment in the World-to-Come.
Finally, the wicked person who suffers is a completely wicked person.
Another favored answer is that of Yisorin shel Ahava (Brachot 5a)
[Reward and Punishment are resolved in the World to Come, Olam Haba. If the person investigated his actions and his Torah study...] but still found no justification, it is certain that his sufferings are sufferings of love; as it is said, "For whom the Lord loves He corrects" (Prov. 3:12). - Rashi: God punishes in this world so as to increase merits in the World to Come.
Or possibly we just have no idea how God conducts the world (Brachot 7a)
Rabbi Meir says [Moses never got this answer from God] Rather God did not reveal to Moses the ways in which He conducts the world. As it is said: “And I will be gracious to whom I will be gracious” (Exodus 33:19) even though he is not worthy.
Similarly, God says: “And I will have mercy upon whom I will have mercy,” even though he is not worthy.
Moses said before God: Master of the Universe, You have shown me Rabbi Akiva’s Torah, now show me his reward. Moses [then] saw that they were weighing Rabbi Akiva’s flesh in a butcher shop as Rabbi Akiva was tortured to death by the Romans. Moses said before Him: Master of the Universe, this is Torah and this is its reward? God said to him: Be silent; this intention arose before Me.
(טו) רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם. וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים:
(טז) רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין:
(15) Rabbi Yanai says: We do not have [the ability to explain] the tranquility of the wicked or even the suffering of the righteous...
Further reading: The Book of Job: A Whirlwind of Confusion (Seltzer)
Job's friends argue at the beginning of the book that all suffering is a consequence of our actions. However, this is rejected completely by the book, and the reader is essentially told that God: "Cannot be caught in a system of reasonable purposes, but escapes all human calculation." - Eichrodt
"What cannot be comprehended through reason but embraced in love" - Robert Gordis
Also worth reading: The Book of Jonah, which we read at Mincha of Yom Kippur. Jonah wants Evil Niniveh to suffer. God responds: You cared so deeply about a plant [which wilted and died]... should I not care about an entire city full of human beings?!
אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא
Rava said: Length of life, children, and sustenance do not depend on one’s merit, but rather they depend upon fate. As, Rabba and Rav Ḥisda were both pious Sages; one Sage would pray during a drought and rain would fall, and the other Sage would pray and rain would fall. And nevertheless, their lives were very different.
Rav Ḥisda lived for ninety-two years, whereas Rabba lived for only forty years.
The house of Rav Ḥisda celebrated sixty wedding feasts, whereas the house of Rabba experienced sixty calamities.
In the house of Rav Ḥisda there was bread from the finest flour even for the dogs, and it was not asked after, as there was so much food. In the house of Rabba, on the other hand, there was coarse barley bread even for people, and it was not found in sufficient quantities.
This shows that the length of life, children, and sustenance all depend not upon one’s merit, but upon fate (mazal).
אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים זכה מוסיפים לו לא זכה פוחתין לו אמרו לו לרבי עקיבא
If one is worthy one is allowed to complete the full period; if unworthy the number is reduced; so said R. Akiba. But the Sages said: If one is worthy years are added to one's life; if unworthy, the years of his life are reduced.
ובזה הענין יסתלק הספק הגדול המתמיה בהנהגת העולם בצדיק ורע לו וכו'. והוא שאילו היו השפעים הנמשכים בזה העולם התחתון פרטיים. עד שנאמר שיהיה מתיחד כוכב אחד לבד לאיש אחד. ייחדהו הש"י אליו ויפקידהו לשלם לו כמעשהו. היה בלי ספק ענין זר מתמיה, אבל הענין אינו כן כי מנהיגי הועלם התחתון ענינם כללי. עד שאי אפשר לומר שימשך מהם הטוב תמיד ולא ימשך מהם הרע לפעמים. כאשר נאמר שא"א לשמש לבשל הפירות ולא תחמם ראש האיש הטוב ההולך בדרך בתקופת תמוז. עד שאפרש שיתחדש ממנו חולי כפי הכנתו. וכן כשיהיה איזה דבר רע שופע במקום או באקלים, לא יתחדש הענין שיכה הש"י במקל ורצועה איש איש בפרט אבל שיחדש איזו סבה מפסדת כוללת. ויגיע ממנה הפסד גם למי שאינו ראוי שיענש בה. אם לא שיחזק זכותו כל כך שיצילהו הש"י ממנה בשנוי טבע:
...if the heavenly influences manifesting themselves in this terrestrial world were all specific, so that one star (mazal) would attach to one man alone, the Blessed One assigning it to him individually to compensate him in accordance with his deeds, this would, indeed, be cause for wonder.
But this is not the case, for the ordinance of the terrestrial world is generic, so that it is impossible to expect continuous good uninterrupted occasionally by evil. You can't expect the sun to ripen grain and fruits and not beat down on the head of the righteous man walking on the road... indeed, when a certain malignant influence is released upon a place or clime, it will not manifest itself as the Blessed One's striking with rod or thong only specific individuals but as a generic maleficent force, which will cause injury even to him who does not deserve to be punished by it, (unless his merit be so great that the Blessed One save him through an alteration of nature.)
(13) If man frees his thoughts from worldly matters, obtains a knowledge of God in the right way, and rejoices in that knowledge, it is impossible that any kind of evil should befall him while he is with God, and God with him. When he does not meditate on God, when he is separated from God, then God is also separated from him; then he is exposed to any evil that might befall him; for it is only that intellectual link with God that secures the presence of Providence and protection from evil accidents. Hence it may occur that the perfect man is at times not happy, whilst no evil befalls those who are imperfect; in these cases what happens to them is due to chance.
Eliezer Berkovitz, Faith After the Holocaust - Hester Panim & Free Will
"Not for a single moment shall we entertain the idea that what happened to European Jewry was divine punishment for any sins committed by them. It was injustice absolute. It was injustice countenanced by God. But if we hold onto our faith in a personal God, such absolute injustice cannot be a mere mishap in the divine scheme of things. Somehow there must be room for it in the scheme in which case the ultimate responsibility for this ultimate evil must be God's."
"Such is God. He is a God who hides himself. Man may seek him and he will not be found; man may call to him and he may not answer. God's hiding his face in this case is not a response to man, but a quality of being assumed by God on his own initiative... God does not determine in advance that one person be a Tzadik (a righteous person), and another a Rasha (a wicked person). But unless the possibility existed for a man to be a Rasha, if he so desires, one could not only not be a Rasha, one could not be a Tzadik either...
God cannot as a rule intervene whenever man's use of freedom displeases him. It is true, if he did so the perpetration of evil would be rendered impossible, but so would the possibility for good disappear... If God did not respect man's freedom to choose his course in personal responsibility, not only would the moral good and evil be abolished from the earth, but man himself would go with them. For freedom and responsibility are the very essence of man. Without them man is not human. If there is to be man, he must be allowed to make his choices in freedom. If he has such freedom, he will use it. Using it, he will often use it wrongly; he will decide for the wrong alternative. As he does so, there will be suffering for the innocent."
"Unlike other authors (Soloveitchik, Berkovitz) who see hester panim (the hiding of the divine countenance described by the prophet Isaiah) as a temporary suspension of God's surveillance, Birnbaum sees it as a necessary and inexorable development in the cosmic plan. There is according to Birnbaum a primary form of hester panim in which God contracts his real time consciousness and curtails individual providence in order to further the realization of mankind's full creative potential via his ascent in knowledge and freedom. Like a parent who has the power to watch over his child when he is away from home, even without the child's knowledge, yet who refrains from doing so in the interests of the child's own growth and development, God must (though it is painful both for us and Himself) curtail His own realotime surveillance and suspend individual and historical providence, for the greater interest and providence of humanity as a whole. - The Jewish Reivew, God and Evil: A Unified Theodicy / Theology / Philosophy by David Birnbaum.