The power of minhag (custom) vs. halacha: The case of Kol Nidre

(ג) אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃

Numbers 30:3

(3) If a man makes a vow to the LORD or takes an oath imposing an obligation on himself, he shall not break his pledge; he must carry out all that has crossed his lips.

נדרים כ״ג א:ח׳

מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו יאמר לו כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר

Nedarim 23a:8

MISHNA: Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Even one who wants to take a vow prohibiting another from benefiting from him, but only in order that he should eat with him, not intending to take an actual vow, should say to him at the outset: Any vow that I take in the future is void. And this statement is effective, provided that he remembers at the time of the vow that his intent at the beginning of the year was to render it void.

נדרים כ״ג ב:א׳

חסורי מיחסרא והכי קתני הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו נדרי זירוזין הוא והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר

Nedarim 23b:1

The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching like this: In the case of one who wants another to eat with him, and he urges him to do so and makes a vow with regard to him, this vow is included in the category of vows of exhortation, which do not require dissolution. And in addition, one who desires that his vows not be upheld for the entire year should stand up on Rosh HaShana and say: Any vow that I take in the future should be void. And this is statement is effective, provided that he remembers at the time of the vow that his intent at the beginning of the year was to render it void.

נדרים כ״ג ב:ג׳

רבא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא הכא במאי עסקינן כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע במה התנה והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר נדריה לית ביה ממשא לא אמר על דעת הראשונה אני נודר עקריה לתנאיה וקיים לנדריה

Nedarim 23b:3

Rava said: Actually, say as we said initially, that he does remember his stipulation at the time of the vow. With what are we dealing here? It is a case where he stipulated a condition on Rosh HaShana rendering void vows that he would make later in the year, but he did not know with regard to which vows he made the stipulation, and now he makes a vow. If he remembers at the time of the vow and says: I am vowing in accordance with the initial intention, when I stipulated that all vows should be void, his vow has no substance. However, if he did not say: I am vowing in accordance with the initial intention, then he has uprooted his stipulation and upheld his vow.

נדרים כ״ג ב:ד׳

רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא אמר ליה רבא תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפירקא

Nedarim 23b:4

The Gemara relates that Rav Huna bar Ḥinnana intended to teach this topic at the Festival lecture, so that everyone would learn this manner of rendering vows void on Rosh HaShana. Rava said to him: The tanna of the mishna conceals it and does not say it explicitly, despite the fact that it is studied by Torah scholars, in order that the public not treat vows lightly, and you teach it publicly at the Festival lecture?

עברית

Geonim (589-1038 academies in Sura and Pumbadita in Babylonia)

שר שלום גאון 853-843: אין כח בעולם להתיר שבועות ולהפר כלל, לא בא״י ולא בחו״ל (תשובות עמוד קיח)

Sar Shalom Gaon (Rosh Yeshiva 843-853). No power in the world can annul vows anywhere

יהודאי גאון (ראש ישיבה 757-761

ואין נוהגין לא בישיבה ולא בכל מקום להתיר נדרים לא בר״ה ולא ביו״כ, אלא שמענו שבשאר ארצות אומרים ׳כל נדרי ואסרי׳, אבל אנו לא ראינו ולא שמענו מרבותינו״.

Rav Yehuday Gaon (Rosh Yeshiva 757-761). We do not ascribe to the custom of annulling vows on Rosh Hashanah or Yom Kippur. However, we heard that in other countries they say “kol nidre” we did not hear about this from our teachers.

נטרנאי גאון (853-858) נדרים אינה נשנית בשתי ישיבות היום יותר ממאה שנה. ...ושכתוב ״כל נדרי ואסרי״ האומרים ביום הכיפורים בערב, אין עמנו מנהג לעשות כן, לא בשתי ישיבות ולא בבבל כולה. ואין אנו מפירין נדרים ולא נוהגין להפר... (תשובות רב נטרונאי גאון׳ סימן קפה)

Rav Netrunay Gaon (Rosh Yeshiva Surah 853-858) The tractate Nedarim (vows) has not been studied in the two Babylonian yeshivot for over 100 years. We do not ascribe to the custom of reciting Kol Nidre anywhere in Babylonia…

נחשון ב״ר צדוק גאון סורא בשנים (871-879): אין עמנו מנהג לעשות כן, לא בבבל כולה (חמדה גנוזה׳ סימן מד)

Rav Nachshon bar Tzadok Gaon (Sura 871-879). We do not say kol nidre in Babylonia.

עמרם גאון (861-872): שמנהג שטות הוא זה [כל נדרי] ואסור לעשות כן (סדר רב עמרם גאון, חלק א, עמ' מז)

Kol nidre is a foolish custom and it is forbidden to say it.

האי גאון (896-886) : אין אנו מתירין נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים, ולא שמענו מרבותינו שהיו עושין זה כל עיקר. ואתם תחמירו כמותנו ואל תשנו ממנהג הישיבות (עי' הרא"ש יומא סוף פ"ח)

Rav Hay Gaon. (886-896). We do not annul vows on Rosh Hashanah or Yom Kippur… you should be stringent on this and not say it as per the custom in the two yeshivot in Babylonia

יהודה בן אליהו הדסי "האבל" פילוסוף קראי 1150. מוסיפים עוד חרון על חרון אף ה׳ … ועומד החזן של צבור סבור כגוי אשר צדקה עשה לפני אלוהיך : "לעיני כל העדה והעדה נצבים עמו :כגר אשר משפט אלהיו לא עזב ובקול, נעים ורם : מתחיל בנגון באזנימו: והם קושבי׳ ושומעים הלמיד ורב וערבי׳ בקולו וסוברים שנמחל׳ ומתכפרי׳ הם בזה מאל המכפר לעמך : "ככה מתחיל ואומד כל נדרים , וחרמי׳ (ספר אשכול ה)

Yehuda ben Eliyahu Hadasi (Karite philosopher 1150~) (mocking non-Karite Jews). They add more divine wrath on wrath by saying kol nidre and thinking that with this they are forgiven.

Rishonim 1038-1500

תיקון רבנו תם(1100-1171). "מיום כפורים זה עד יום כיפור הבא עלינו לטובה", כדי שיהא משמעותו להבא, לומר: "ואסרי די אסרנא ודי אחרמנא" כולו בקמ"ץ.

Rabenu Tam (1100-1171). Revised the text to make it about vows in the future.

הכלבו סימן ס"ח (~1400). ואנו כבר גלינו דעתנו ופרשנו, שאין לומר כל נדרי כלל, ומה מועלת ההתרה למי שמתנה לאחר נדרו שיהא בטל? וכבר שמענו מההיא שמתתא שאין למנהג הזה שום שורש, שאין מבטלים הנדרים בכך, ואין בו ממש

Kolbo (1490~ well regarded halachic text, unknown authorship, first printed in Naples 1490, second printing Constantinople). …. Kol nidre should not be recited at all…this custom has no basis…no substance

ר"ן רבי נסים בן ר' ראובן גירונד ברצלונא (1315-1376(. ונראה שמה שאומרים קצת קהילות… "כל נדרי ואסרי" …הם מתכוונים, לבטל נדרים שידרו לאחר מכן; אלא שלשונם משובש.. ואין ראוי לומר כן, כדי שלא יקלו ראשם בנדרים; …. (על הסוגיה נדרים כ"ג:)

Ran, Rabbi Nissim from Gironde, Barcelona (1315-1376). Apparently, the intention of those few communities who say kol nidre is for vows to come but the language got distorted, however it should not be said

ר' יחיאל מפאריס, מבעלי התוספות 1270. ויכוח לפני לודוויג התשיעי בין ר' יחיאל ובין המשומד ניקולאי דונין. המומר אמר: "כי אומרים לכל מי שנדר או נשבע שיכול חבירו להתיר לו נדרו, ובכל שנה ושנה אומרים ביום הכיפורים להפר את הנדרים והשבועות שהשביעום הגויים. ואין מקיימין נדר ושבועה לכל גוי……השיב ר' יחיאל: רק אותן שאינן אלא לעצמו ואין לאחרים חלק בהם. אבל הנדרים שבין הנדרים שבין אדם לחברו אין אדם יכול להפר". (ספר וויכוח רבינו יחיאל מפאריס עם משומד אחד - טהראן 1873, עמודים 6-7).

Public debate between Rabbi Yechiel the tosafist and an apostate before Ludwig the 9^th. Apostate ridicules the Jews and calls them untrustworthy due to kol nidre as promises can be absolved. Rabbi Yechiel clarifies that its only about vows to oneself.

שו"ת הריב"ש סימן שצד ספרד 1326 - אלגיר 1408

טוב שלא לאמרו [כל נדרי] כלל… ובכל קטלוניא, אין אומרין אותו. ומדעתי: אחרי אשר קבלו ממך, אנשי מקומך: לתקן הלשון, שהיה מורגל אצלם, מעתה תוכל לבטלו לגמרי, אעפ"י שבתחלה אולי לא היו שומעין.

Ribash (Spain & Algeria 1326-1408). Best not to say kol nidreh…we do not say it in Catalonia, now that your congregants have accepted the need to correct the language of kol nidre, I believe that they will now listen to you if you tell them to completely omit it.

(Modern Era (1800-1900

אברהם גייגר (1810-1874), החליף "כל נדרי" עם "כל פשעי ופשעי הקהל הזה ופשעי כל עמך מחם והעבירם מנגד עיניך וטהר לבנו מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא... (סדר תפילה "דבר יום ביומו" ברסלאו 1891).

Abraham Geiger (1810-1874) founder of Reform Judaism. Replaced kol nidreh with a prayer he wrote

"אוקאז" מיוחד של ממשלת הצאר שנת 1875. תשובת הרבנים, לממשלה: "…אנחנו מתירים נדרים ושבועות, שהאדם אוסר בהם איסור על נפשו… דברים שבינו לבין עצמו, אבל חס וחלילה לכל איש לחשוב, שאנחנו מתירים אלות ושבועות שנשבענו לממשלה ובמקומות המשפט

Official proclamation of the Czar (1875) asking Rabbis for clarification of kol nidre. They responded that it only pertains to vows that do not involve others…not applicable to promises to the government or courts…

ערוך השולחן אורח חיים תריט, סעיף ג הודפס 1884-1908 הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין 1829-1908 נולד בוברויסק בבלארוס רב נובהרדוק . עומד שליח הציבור ואומר: "כל נדרי" בניגון שלוש פעמים. וכבר בארנו דאין זה מועיל לשום דבר. לא מיבעיא בנדר ושבועה שנשבע לאחרים, שהרי לא על דעתו נשבע, אלא על דעת המשביעו. וכל שכן בשבועות שנשבעים למלך המדינה, שאין ביכולתם להתיר כלל….

Aruch Hashulchan (printed 1884-1908), Harav Yechiel Michael Halevi Epstein, Navahrudak, Belarus. The chazan sings Kol Nidre three time. We have already clarified elsewhere that Kol Nidre is not effective for [annulling] anything...